שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

בסוגי ריסוס שלא פוגעים בחרקים, שהם המזון של הציפורים, או נגד תוכנית להקמת טורבינות באזור, שעתידות לפגוע בציפורים. זו למידה משמעותית ועוצמתית, שמחנכת לערכים אמיתיים”. * זוהי השנה הרביעית לפעילות המיזם “כן לציפור” במחוז צפון. במסגרת המיזם, התלמידים חוקרים את הקשר בין מיני הציפורים בחצר בית הספר לבין המשאבים הסביבתיים בה. בעקבות החקר יכירו הילדים את מיני הציפורים ואת יחסי הגומלין בינן לבית סביבת המחיה שלהן. ההבנה כי לכל אחד מאיתנו חלק בעיצוב הסביבה ומרכיביה תוביל את הילדים לאקטיביזם – עשייה שמערבת את הקהילה תל אביב חוגגים את הסיגד חג הסיגד השנה היה יום חג אמיתי לילדי בית הספר “צבי שפירא” בתל אביב. הורים של תלמידים יוצאי אתיופיה הגיעו לבית הספר, וסייעו בהקמת תחנות שקשורות למסורת האתיופית כמו הכנת כלי חימר, קליעת צמות, צביעת הדגל, חידון על אתיופיה ועל יהדות אתיופיה. היום נפתח במפגש שבו הורים סיפרו על המנהגים והראו חפצים ותלבושות שהביאו מהבית, ובנות כיתת המחול הכינו ריקוד עם סממנים אתיופיים. היום הסתיים בהרצאה על עליית יהודי אתיופיה ובטעימה של הלחם האתיופי. היום המיוחד היה חלק מ”שיעור תרבויות עולם”, שבמסגרתו לומדים ילדי בית הספר על מדינה אחרת בכל חודש. במהלך הלימוד, התלמידים מכירים את המדינה, את היבשת שבה היא נמצאת, ופרטים כמו הדגל וההמנון שלה. “זה היה יום מעצים מאוד לתלמידים יוצאי אתיופיה”, אומרת רעות חסון, רכזת העיתון בבית הספר. “הם היו מאושרים וגאים, והסתובבו עם אור בעיניים”. * חג הסיגד חל בכ”ט בחשוון, ובא לציין את הברית שנכרתה במעמד הר סיני בין היהודים לאלוהים. ביום זה נהגו יהודי אתיופיה לעלות התקבל 2008- להר גבוה, להתפלל ולצום. ב התאריך כיום חג רשמי בישראל רחובות והדרת פני זקן “חודשים לא יצאתי מהבית”, אמרה אחת התושבות שהגיעה למפגש הדלקת נרות עם ילדי בית הספר “יבניאלי” ברחובות, כחלק מפרויקט “אל תשליכני”, לקירוב האוכלוסייה הבוגרת לילדים. במסגרת הפרויקט, הילדים מגיעים פעם בחודש לבתים של נשים מבוגרות בקהילה, חלקן סבתות של התלמידים, ושומעים מהן סיפורים על העבר. “הילדים יושבים מרותקים”, מספרת אהובה עמר, הרכזת החברתית בבית הספר, “וההיכרות הזאת משנה את היחס שלהם לאוכלוסייה הבוגרת”. כשהילדים שמעו מאחת המשתתפות איך נהג בעלה ללכת כל יום שעתיים ברגל לעבודה, הם נדהמו. הם שמעו מגוון רחב של סיפורים, למשל על אורח החיים בחו”ל, שכלל שידוכים בגיל צעיר, חוויות מהעלייה לארץ והחיים בתקופת הצנע ובתקופות של מלחמה. “בית הספר שם דגש על חינוך לערכים באופן חווייתי ומעשי”, אומרת עמר. “לא מספיק לדבר על ערכים בכיתה. צריך גם לצאת לקהילה, לחוות ולהתנסות”. בסוף השנה יסתיים הפרויקט בתוצר סופי, שייקבע לפי התפתחות הפרויקט. “אנחנו מאמינים שתהליך הוא משמעותי יותר מאירוע חד-פעמי”, מסבירה עמר. “הסבים והסבתות הם אוצר גנוז, וככל שיושבים ומדברים איתם מגלים עוד ועוד מידע. המפגשים האלה תורמים גם לקהילה הבוגרת וגם לילדים. זה מעשיר אותם”. “סבתא טוני, אחת המשתתפות בפרויקט, עברה ניתוח בעין, והתלמידים יצאו לבקר אותה והביאו לה שתיל נענע מהחממה בבית הספר. היא מאוד התרגשה שהם התעניינו בה”, מספרת רוית חדד חכמו, מנהלת בית הספר. “אנחנו מתכננים לפתח את הפרויקט הזה, לבדוק אילו צרכים יש לקשישים, ולפתח מפגשים שיעסקו בנושאים שמדברים אליהם”, היא מוסיפה. “אני שומעת שהילדים מדברים בבתים על החוויות שהם עוברים, וזה פותח אותם להיכרות אחרת עם האוכלוסייה הבוגרת וגם עם תרבויות אחרות”. * עם קום המדינה היה חלקם של האזרחים . על פי תחזיות הלמ”ס, 4% הוותיקים במדינה 14.6%- , חלקם יעלה ל 2035 עד לוד שרים בשפת הסימנים בכל כינוס שבועי בבית הספר “אשכול” בלוד שרים הילדים שיר, שנלמד במסגרת התוכנית “שיר של יום”. באחד הכינוסים שהתקיימו בבית הספר לפני כחודש עלה לבמה אחד התלמידים, שהוריו חירשים-אילמים, וביצע בסולו את השיר “שווים”, לצד המקהלה (בניצוח המורה למוסיקה ג’ני איטלמן), בשפת הסימנים. “הילד התרגש מאוד, וגם שאר הילדים”, מספרת מנהלת בית הספר, ענת אסף. “לעמוד מול כולם ולהביא למרכז הבמה את שפת הסימנים ואת החיבור שלו לנושא, זה דבר מרגש ומעצים מאוד. הילדים היו בדממה מוחלטת, כולם הסתכלו וכיבדו אותו. המקהלה בבית הספר מורכבת משלל גוונים, יוצאי אתיופיה וחבר העמים, דתיים וחילונים. החיבור לשפת הסימנים הוסיף עוד גוון מיוחד לרב-תרבותיות שלנו”. בהמשך השנה הילד אמור ללמד את חבריו לכיתה את השיר בשפת הסימנים, והכיתה תוציא שגרירים כדי ללמד את השיר גם בכיתות האחרות. במסגרת תוכנית “שיר של יום”, בתי ספר יסודיים פותחים את יום הלימודים בשירה, כדי לתרום לאווירה נעימה וליצור פתיחת יום משמעותית, תוך הבניית נכס תרבותי משותף. שירים, 20-30 במהלך השנה התלמידים מכירים ולומדים עליהם ועל הערכים שבהם הם עוסקים בהקשר היהודי-ישראלי. לאחר השירה הילדים משוחחים על אוצר המילים, הנושא ורגשות העולים מן השיר. השנים 200- *מחקר שפות הסימנים התפתח ב האחרונות. שפת הסימנים היא שפה לכל דבר, עם דקדוק ואוצר מילים עשיר. שפת הסימנים אינה אוניברסלית, ויש שפות סימנים שונות במדינות שונות לימור דומב תלמידי "יבניאלי", רחובות, המשתתפים בפרויקט "אל תשליכני" .1 תלמידי "בן צבי", חולון, בחדר המשחקים המיוחד .2 תלמידי "יערת העמק", מגדל העמק, והקיר האינטראקטיבי .3 תלמידי "צבי שפירא", תל אביב, חוגגים את הסיגד .4 2 3 4 13 שיעור חופשי > 2018 מרץ