שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

לא ידע את שמה. בהמשך הם הרחיבו ערכים של נשים שהיו קיימים בוויקיפדיה העברית בצמצום, כמו שרה עזריהו, פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי העיר תל אביב; ונורית קדמן, חלוצת ריקודי העם בארץ וכלת פרס ישראל בתרבות המחול. העבודה הזו מחייבת את התלמידים לצאת לשטח, לצלול לארכיונים ולספריות, ליצור קשר עם בני בנות המשפחה של הדמות שנבחרה. זו עבודה בתיעוד היסטורי שמפתחת תודעה פמיניסטית וחברתית". האנציקלופדיה הלא-חופשית זכה פרויקט מעלים ערך במקום 2014- ב השלישי בתחרות המיזמים החברתיים של סמינר הקיבוצים וכיכר אשוקה. אבל, בסופו של דבר, הלמידה המשמעותית בקורס לא התבססה רק על קידום פועלן של נשים וכל הכרוך בו. השיעור החשוב יותר שנלמד היה הפוליטיקה שמאחורי כתיבת הערכים בוויקיפדיה - והוא, שמאחר 76%( שהרוב המוחלט של הכותבים הם גברים נשים), האנציקלופדיה מבטאת את 23% לעומת הטעמים שלהם. כיצד התגלה הדבר? לדברי גבע, הסטודנטים עבדו במרץ, חדורי מטרה, וחלק מהערכים התקבלו - אך בהמשך, כשהמשיכו להעלות עוד ועוד ערכים שכתבו בוויקיפדיה, התברר שפעילי ויקיפדיה אינם ששים לתרומתם כלל, בלשון המעטה, מרבית הערכים שכתבו נפסלו בזה אחר זה. ערך שנפסל לא יעלה מחדש בוויקיפדיה. גבע החליטה למחות על ההחלטה, הלא עניינית לטענתה, לפסול את הערכים - ובעיקר על העובדה שהתהליך לא היה שקוף. בתגובה היא תוארה כ"דוקטורית פמיניסטית, שעושה שימוש במוניטין של וויקיפדיה כדי לממש את האג'נדה שלה". גבע החליטה להעביר את הערכים לאכסניה חדשה, העוסקת בפמיניזם וביקורת חברתית: האתר פוליטיקלי קוראת. מה אפשר ללמוד מפסילת הערכים על חנה קפרא ונשים אחרות? "מאבקי כוח ברשת הם עניין למחקר נפרד שיום אחד עוד אכתוב, אבל השאלות של קבלת לגיטימיות בוויקיפדיה הן מקרה בוחן להתקבלות של נשים בחברה. למה בעצם למחוק מידע מהימן על אישה בהיסטוריה ממאגר מידע באינטרנט, שככל הידוע אין בו מגבלת מקום? אין לכך כל סיבה, מלבד דחיקה לשוליים ושמירה על הגמוניה. "כשהנחיתי את מדריכות היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, אמרתי להן: 'כל מה שאתן צריכות לעשות זה לתת לתלמידים לבדוק את הערך חנה קפרא. כשהם יגלו שהיא נמחקה, הם ישאלו לבד למה מחקו אותה וזה יהיה שיעור נהדר - לא רק על מחיקה של נשים אלא על הטלת ספק במידע'. כשעושים גוגל, חשוב לנו שמצאנו את הפרט החסר. לא מעניין אותנו מאיפה זה מגיע. התברר שמה שהסטודנטים עשו זה לא רק להנגיש מידע על נשים שנעלמו מההיסטוריה, אלא גם להעלות מודעות למצב הנשים בישראל. "גם הדימוי של ויקיפדיה נסדק, כשמבינים את מנגנון ההתנהלות של מאגר המידע. לכאורה מדובר באנציקלופדיה פתוחה, חופשית. אבל כשמציצים אל מאחורי הקלעים מגלים את חציית הגבולות וניסיונות ההשתקה. זה קצת כמו להרים מכסה מנוע ולבדוק מה קורה. אבל מי רוצה לבדוק? מתברר שלא כל אחד יכול להצביע נגד ערך, צריך לצבור עריכות בשביל זה. היו פעילים שקיבלו אותנו יפה, אבל אותם פעילי ויקיפדיה שהתנגדו להעלאת הערכים של הנשים מסתתרים מאחורי ניקים מגוחכים לעתים קרובות, כמו בראשיתו של האינטרנט. זה אומר שאין להם שם או פנים, וכשהדיון מגיע לפסים של אלימות ואת לא יודעת מי הדובר, זה מטריד מאוד. כמו פעם, כשהיית סטודנטית בדירה מצ'וקמקת ומישהו היה נושף לך בטלפון. זה היה מפחיד". מה היו הנימוקים שהושמעו בעניין הפסילה? "הנימוקים היו שהן לא מספיק חשובות כדי להיכלל באנציקלופדיה החופשית. היו כאלה שכתבו 'אני לא מכיר אותה'. איזה מין נימוק זה? זה רק עניין של שליטה והפעלת כוח. הנימוק לפסילת הערך הראשון, על טובה גולדברג, היה שהיא לוחמת זוטרה. אבל קשרית היא לא לוחמת זוטרה, כי היא יוצאת לחזית. נימוק נוסף היה שלא קיבלה אות גבורה, אז היא לא נחשבת. אבל היא לא קיבלה אות גבורה בזמנו רק בגלל שלא היתה חיילת בצה"ל (בגלל גילה הצעיר). לגבי סא"ל ציפורה נריה, נאמר בדיונים שאי אפשר לכלול את הערך שלה, כי היתה רק סגן אלוף. זה הגיוני? ובנוגע לחנה קפרא, הם אמרו שקראו בשמה רק רחוב אחד". פע י ל י ו י ק י פד י ה ד נ ו בחשי ב ו ת האנציקלופדית של ערכים אלה ולאחר מכן העלו אותם להצבעה. במקרה של ציפורה נריה, הערך נשאר - אך קפרא ויפת פיין נמחקו ברוב קולות. וזה לא הכל. לדברי גבע, פעילי ויקיפדיה דרשו שתתאם את רשימת הערכים איתם - אך היא סירבה. "זה כל הרעיון של אנציקלופדיה חופשית - פתיחות ושקיפות. אבל מסתבר שזו עוד זירה שרואים בה פסילת תכנים שנוגעים לנשים על כל המשמעויות שלה לגבי תרבות הדיון. יש כאן התגוששות על מעמד של נשים בחברה. "אני יכולה לדבר עד מחר על איך חוסמים נשים, אבל זה תלוש מהמציאות כשהסטודנטיות, , לא נתקלו עדיין בתופעה. אם הן 20 בנות חושבות שאם הן הגיעו למקום מסוים, כל אחת יכולה. אני מכירה את הטיעונים שלהן: 'אין פער בין נשים לגברים', 'אף אחד לא מגביל נשים בבחירה', 'אם תעבדי מספיק קשה, גם את תצליחי'. לא מדברים על חסמים. אבל פה הכל מתגלם, ולכן זו דוגמה טובה מאוד מהחיים". מה הפיתרון? "עד לפני שנה, חשבתי שהמטרה היא להכניס עוד ועוד נשים לוויקיפדיה, וכי ככל שיותר נשים ייכנסו, נוכל להיות משפיעות יותר. חשבתי שזו שאלה של ייצוג. שצריך לא רק לשבת ולדבר, אלא גם להגיע לכנסת, כמו שתגיד מרב מיכאלי. חשבתי שהסטודנטים ייכנסו לזה, אבל זה לא היה ריאלי ולא עבד. הסטודנטים עסוקים מדי. כיום הכיוון החשוב בעיני הוא החינוך". את כספי הזכייה בתחרות אשוקה וסמינר הקיבוצים ייחדה גבע, יחד עם עוזרת המחקר שלה רוני מנט, לפרויקט מעלות ערך בתיכון נעמת חולון, במסגרת הערכה חלופית בבגרות. עד כה, נכתבו בתיכון חמישה ערכים. "המטרה של כל הפרויקט היא להציע 'דאטה בייס' זמין למורות ומורים שמחפשים 50 חומר על היסטוריה של נשים. לומדים על שנה למדינת 70 שנה לכיבוש ירושלים או על ישראל ומורה רוצה לתת עבודה? אין סיבה יהיו 27 , דמויות מפתח 30 שמתוך רשימה של גברים. אי אפשר להגיד יותר שאין דמויות נשיות, שאין גיבורות. אני רואה שינוי. יש ביקוש רב ל'סחורה' שלנו. אני מקבלת עשרות מיילים ממורות שמחפשות רעיונות וכיוונים בנושא של נשים. "זה משמח אותי שפונים אלי. האג'נדה שלי היא העלאת מודעות, והמטרה שלי היא להגיע למצב שבו כאשר מורה צריכה ללמד על העלייה השנייה, היא לא תדבר רק על בן גוריון ושלמה צמח, אלא גם על שרה מלכין ומרים ברץ; ובעלייה הראשונה, היא תדבר גם על חנה ברנט, בתו של זרח ברנט - סופרת ששופכת אור על פועלן של הנשים ביישוב פתח תקווה, איך הן ייבשו את הביצות. וזה לא נועד למחוק מישהו אחר, אלא להרחיב את היריעה ולהנגיש אותה. ואחרי שזה יקרה, יגיע הזמן גם להטמיע את הנשים הנעלמות בספרי הלימוד". "מי יכול לדאוג לפעולת הנצחה? אנשים שיש להם כסף ופנאי למכביר, והם בעמדת השפעה. לנשים אין כסף, ואין להן מה שווירג'יניה וולף הגדירה כ"חדר משלך", ולכן פחות מתחשבים בהן בפעולות הנצחה" "למה בעצם למחוק מידע מהימן על אישה בהיסטוריה ממאגר מידע באינטרנט, שככל הידוע אין בו מגבלת מקום? אין לכך כל סיבה, מלבד דחיקה לשוליים ושמירה על הגמוניה" 2 1 3 4 מלכה יפת-פיין, .2 חנה קפרא, .1 ציפורה נריה .4 רחל כהן-כגן, .3 צילומים: מירב לוי, באדיבות משפחת קפרא, לטובת הערך בויקיפדיה 2018 מרץ < שיעור חופשי 16