שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

לא יכול להגיע מחר ליום השיא. זה לא הולך ככה. הוא חייב להתייצב". אמרתי לה שליבי ליבי לה. מי כמוני יודעת שבני אכן וכחן לא קטן. ובכל זאת, העניין נראה לי תמוה. "למה את בכלל עונה לו בשעה כזו?" שאלתי. "הוא כתב לי בקבוצת הווטסאפ של הכיתה", ענתה כמתנצלת. "זו השעה שהם מתכתבים הילדים, ציפורי לילה". המחנכת הדעתנית ובטוחה בעצמה נשמעת לי לפתע חסרת ביטחון ומתוסכלת, כאילו מצאה את עצמה בטריטוריה זרה. נראה שרק ביקשה לשתף אותי, להוציא קיטור. האם קיוותה שאני אעמיד את הילד במקומו? "מחר אדבר אתו ואבהיר לו שהיה צריך לבקש את רשותך", אמרתי מיד, כמבינה את המסר. אבל אחרי שנפרדנו בידידות, העניין המשיך להטריד אותי. מה המקור למצוקה של המורה הוותיקה הזו, תהיתי. מה פתאום מורה נאלצת לענות לתלמיד בזמנה הפרטי? מדוע היא חשה כאילו שהסמכות חמקה ממנה? האם אין כללים וסייגים להתנהלות של מורים בווטסאפ? הפעילות של ילדים ברשתות החברתיות היא מציאות שאין להתכחש אליה, אך כמו בכל עניין הקשור לטכנולוגיה, למערכת החינוך נדרש זמן להסתגל לרעיון. עד לא מזמן, ההתייחסות של מערכת החינוך בנוגע להתרחשות ברשתות החברתיות היתה בגדר טמינת הראש בחול. העובדה שהילדים נמצאים ברשתות החברתיות מחוץ לשעות הלימודים סיפקה תירוץ להטיל את האחריות בנושא על ההורים. לדברי מיכל דולב כהן, החוקרת את נושא הרשתות החברתיות והפגיעות באינטרנט, בעקבות חשיפת מקרי פוגענות ושיימינג ברשת, בין ילדים וכן כלפי מורים, החל לחדור לשיח מושג הבריונות ברשת וכיום אין ויכוח על כך שמה שקורה ברשת החברתית זולג למרחב הבית-ספרי. אך כאמור, מדובר בתחום אפור והדילמות רבות מספור. על פי מחקר של פרופ' ברוך שוורץ וד"ר קריסטה אסטרחן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית על השימוש ברשתות החברתיות בבתי ספר, מתקיימת גם פעילות בפייסבוק, אך היא לצורך למידה משמעותית בלבד וכתוצאה מיוזמות של מורים. במאמר על המחקר של צמד החוקרים שהופיע בספר חדש, "חומות החינוך נפלו ברשת" (מכון מופת), סופר על מורה למדעים שפתחה קבוצת פייסבוק לתיעוד תהליכי חקר שמתרחשים בחצר האקולוגית של בית הספר, ועל מורה לספרות שבכיתתה בנו התלמידים באמצעות גוגל פלוס פרופיל לדמויות ממחזה והעלו פוסטים בנוגע לאירועים בו. לעומת זאת, מצאו החוקרים כי פעילות ספונטנית של מורים ותלמידים במרחב וירטואלי לצרכים לימודיים (ולא ללמידה), כמו שיתוף של חומרי למידה והעברת הודעות, מתרחשת אך ורק בקבוצות ווטסאפ. למותר לציין שערוץ תקשורת זה מאפשר זליגה לתקשורת חברתית. דולב כהן מציינת שהתופעה של נוכחות מורים בקבוצות ווטסאפ היא ייחודית לישראל. לדבריה, "בחו"ל התקשורת עם הצוות 19 שיעור חופשי > 2018 מרץ