שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

"יש במקרא חיבור בין רועי צאן למנהיגים”, מחייך משה ישעיהו, מורה לתנ"ך, כשהוא נזכר בילדותו באתיופיה. “כך שאפשר למצוא חיבור בין הילדות שלי, כרועה צאן באתיופיה, לבחירה שלי במקצוע ההוראה. גם מורה, כמו רועה צאן, צריך להגדיר יעדים ומטרות ולהוביל אליהם מורים 500- את הכיתה". ישעיהו הוא אחד מכ 180- יוצאי אתיופיה מכלל המורים בישראל (כ אלף), מספר נמוך אם לוקחים בחשבון את חלקם . מתוך מספר זה, חלק 1.5%- באוכלוסייה – כ לא מועט עובדים עם עולים, בחינוך הלא- פורמלי, או בתקנים מיוחדים, שלפי ההגדרה שלהם מגיעים עם שעות נוספות לבתי הספר, כדי לעודד קליטת מורים יצאי אתיופיה. ישעיהו התחיל את דרכו בהוראה בצבא, כמורה לעולים. “לא ידעתי שארצה להיות מורה", הוא אומר. “אני מחבר את הבחירה הזאת למלחמת ההישרדות שלי. בתור ילד, הייתי מלא מוטיבציה, אבל לא היה מי שיכוון אותי”. ישעיהו גדל בכפר מולי באזור הרי סמאיין, בתקופת מלחמות וכאוס. “לימודים לא היו אופציה", הוא אומר. הוא הגיע לישראל , ויום לאחר בואו החזיק מחברת ועט 10.5 בגיל בפעם הראשונה. “מהרגע שהתחלתי ללמוד 2018 מרץ < שיעור חופשי 22