שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

לא ידעתי שובע", הוא מספר. “לא יצאתי להפסקות. רציתי ללמוד עוד ועוד, ובכמה גרושים שחסכתי קניתי לי ספרים. היום אני מבין שאני רוצה לעסוק בהוראה כדי לכוון אחרים ולעזור להם". ישעיהו עובד כיום בסמינר הקיבוצים כרכז תוכנית "פלח", להעצמת סטודנטים יוצאי אתיופיה המעוניינים להשתלב במקצוע ההוראה. התוכנית מתחילה בשלב הגיוס, וממשיכה בקליטה וקבלה. במהלך הלימודים התוכנית מציעה עזרה בצליחת הלימודים, מבחינה אקדמית, חברתית ורגשית, ומסייעת בשילוב במערכת עם סיום הלימודים. ”חשוב בעיני שיהיו יותר יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. זו דרך לשנות עמדות וסטיגמות בחברה הישראלית. כשתלמיד נחשף למורים ממגוון קבוצות הוא מרוויח, ועמדותיו משתנות”, מסביר ישעיהו. למה לדעתך יש מספר נמוך כל כך של מורים יוצאי העדה במערכת? "אני לא רואה שיוצאי הקהילה באים בהמוניהם ללמוד הוראה, כי התחום לא מציע שכר גבוה והדימוי שלו לא גבוה. לפעמים אפילו באים אלי בטענות, שואלים למה אני מנסה להסליל אנשים למקצוע בלי אופק כלכלי. עם זאת, ואם כי לא חוויתי את זה על בשרי, אני מבין שלמורים יוצאי העדה יש קושי להשתלב במערכת. מורה נדרש להוביל את הילדים להישגים, והורים לעתים חשדנים לגבי היכולות של מורה ממוצא אתיופי להצליח בכך". "נכון שגם בני העדה עצמם פחות נמשכים להוראה, ומעדיפים לפנות לאפיקים נחשקים יותר”, אומרת ד"ר אורנה שץ-א ו פנה י י מר , ראש התוכנית להכשרת מורים "אני ריקי איוב, מורה: יודעת שלא הכל פשוט, ושיהיו מקרים שיעדיפו לקבל מורה אחר ולא מורה אתיופי, גם אם שני המועמדים שווים. גם אני חוויתי קמצוץ מהדברים האלה. אבל אני לא מתנהלת כמו 'המורה האתיופית', אני פשוט 'ריקי׳״ מקדמים את יוצאי אתיופיה להוראה המורה ריקי איוב ותלמידיה. "אני קמה כל בוקר מאושרת" מאוכלוסיית ישראל הם יוצאי 1.5% מורים 500 אתיופיה וצאצאיהם - אך רק במערכת החינוך באים מקהילה זו. מתוך הבנה שהשילוב חשוב הן למורים והן לתלמידים - תוכניות שונות מבקשות לעודד העסקה של יוצאי אתיופיה בבתי הספר, לרווחת כל הצדדים מור ברנשטיין צילום: | לימור דומב 23 שיעור חופשי > 2018 מרץ