שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

עם המשפחות, ודאגה שתהיה בבית הספר מגשרת בשפה הרוסית. “ההורים שלי היו פחות מעורבים בלימודים שלי בגלל בעיות שפה", היא מספרת. “היו להם שאלות ולא היה להם את מי לשאול. הם רצו להיות מעורבים אבל לא יכלו. מגשרת היא דמות שיכולה לסייע בדיוק בנקודה הזאת. תלמיד יכול להצליח אם יש לו סיוע ותמיכה בבית, ולכן חשוב שגם ההורים יקבלו מעטפת של תמיכה וחשיפה לתרבות הישראלית”. "כמנהל, חשוב לי שבבית הספר יעבדו אנשים שונים, שייתנו לתלמידים נקודות מבט מגוונות על דמויות המבוגר שהם פוגשים בדרכם”, אומר שניידר. "בבית הספר יש לנו אוכלוסייה רב-תרבותית, ומורה מהעדה משמשת מודל לחיקוי ומקור לגאווה לבני הקהילה. זו בעיני תרומה גדולה, הן לממד הרגשי והן לפיתוח העצמי של ותלמידים עולים. מבחינת ההורים לתלמידים בני הקהילה – כשהורה רואה מורה בן הקהילה, באופן אוטומטי זה מגביר את החיבור שלו למערכת הבית-ספרית, מפיג חששות ויוצר תחושת אמון ואהדה. בני הקהילה שואפים לראות את חבריהם מטפסים בסולם החברתי וזה מהווה עבורם מודל. אני מאמין ששילוב מורים מבני הקהילה האתיופית בתחומי חינוך יקדם באופן הטוב ביותר את השתלבותם באוכלוסייה הכללית בישראל, ורואה בכך את תרומתי הצנועה לקידום החברה הישראלית”. לדברי שניידר, הדגשים של תוכניות להכשרת מורים יוצאי הקהילה והמרכיבים הייחודיים בתוכניות כאלה הם יתרון עבורו כמנהל. "יש בתוכניות האלה תכנים שמעשירים את המורים, וזה מוסיף ערך רב בפיתוח ההון האנושי של הצוות”. שניידר עצמו השתתף בתוכנית תספ"ה של משרד החינוך, שמאפשרת למנהל לתת למורה יותר שעות במערכת. התוספת הזאת מאפשרת ביטחון כלכלי ותעסוקתי למורה מחד, וערך מוסף לתלמיד, שמקבל שעות הוראה איכותיות נוספות, מאידך. התוכנית מסייעת לסטודנטים לצלוח את הקבלה ללימודים וההכשרה. תנאי הקבלה שונים מעט מהמקובל, ומתבססים יותר על מפגש אישי ופחות על ציוני בגרות ופסיכומטרי. במהלך הלימודים הסטודנטים מקבלים מעטפת אקדמית נוספת שכוללת למשל אסטרטגיות למידה וכתיבה, חונכות אישית וייעוץ עם חברי סגל. בסופו של דבר, עם תום ההכשרה, מנהלי בתי הספר הם אלה שצריכים לאפשר למורים להיכנס לכיתות. "הכל מתחיל ונגמר במנהלים", סבורה ריקי איוב, מורה בת העדה שמלמדת בבית הספר הממלכתי- דתי "הראל" בקרית החינוך "הראל" בחולון. “כל מורה חדש, בוודאי מורה יוצא אתיופיה, זקוק לתמיכה מהמנהלים כדי להצליח. לא תמיד קל להשתלב, לזכות באמון ההורים. אני זכיתי לאוזן קשבת, לדלת פתוחה. העצימו אותי, ידעו לתת ביקורת בצורה בונה, וזה עזר לי להיקלט טוב. מנהל זה עוגן". איוב, נשואה ואם לשלושה, עלתה לארץ 14 עם אחיה והיא עוסקת בהוראה 9 בגיל שנים. “פניתי להוראה מתוך תחושת שליחות”, היא מספרת. “הייתי מדריכת נוער בצבא. הדרכתי דווקא מתנדבים יוצאי ברית המועצות לשעבר. כך והבנתי שהוראה זה התחום שלי. הכל מתחיל ונגמר בחינוך. אני עובדת בבית ספר שיש בו פסיפס של החברה הישראלית, וקמה כל בוקר מאושרת, כי אני יודעת שהילדים מחכים לי”. איוב מלמדת היסטוריה ואזרחות בגילאי חטיבה, וכיום עושה תואר שני בניהול מערכות חינוך. "הגעתי לבית הספר כמנחת קבוצת הורים, והמנהל ידע שיש לי תעודת הוראה, והציע לי להשתלב בצוות. ומאז אני מרגישה שנותנים לי גב, מעריכים אותי, וככה אפשר להמשיך לצמוח. אני יודעת שלא הכל פשוט, ושיהיו מקרים שיעדיפו לקבל מורה אחר ולא מורה אתיופי, גם אם שני המועמדים שווים. גם אני חוויתי קמצוץ מהדברים האלה. אבל אני לא מתנהלת כמו 'המורה האתיופית', אני פשוט 'ריקי'. אני מאמינה שהמון תלוי באדם עצמו. איך אתה מרגיש ומציג את האתיופיות שבך, או את התימניות שבך, או כל דבר אחר. אני רואה את עצמי כאדם, כמורה, וכך מתנהלים כלפי”. ירון שניידר, מנהל בית הספר "רעים" באשדוד: "בבית הספר יש לנו אוכלוסייה רב-תרבותית, ומורה מהעדה משמשת מודל לחיקוי ומקור לגאווה לבני הקהילה. זו בעיני תרומה גדולה, הן לממד הרגשי והן לפיתוח העצמי של ותלמידים עולים" כנפי יונה לפני שלוש שנים החליטו בירושלים לקדם את נוכחות המורים יוצאי אתיופיה בתי הספר בעיר. "הרגשנו שהדבר חשוב כדי שגם התלמידים וגם המורים יוצאי הקהילה ירגישו שהם חלק אינטגרלי מהתמונה, שלתלמידים תהיה נקודת הזדהות”, אומרת אחינועם קרמיניאן שטיינמץ, עוזרת למשנה מינהל החינוך בעיר. "רצינו לחזק את העדה ולתת לה ביטוי במערכת החינוך, כך שהשינוי יחלחל גם מחוץ למערכת”. התוכנית פותחה ומנוהלת יחד עם הקרן לירושלים ומכון כרם להכשרת מורים, ובמסגרתה המורים מקבלים שעות נוספות שהם מביאים איתם, ליווי וקבוצת הנחיה שנתית שמטרתה לסייע בהתמודדות עם תחילת הדרך המקצועית. “לכל מורה ההתחלה היא לא פשוטה", אומרת קרמיניאן שטיינמץ. “בקבוצה הזאת עולים גם תכנים שקשורים לעניין המוצא, וזה מסייע למורים בהתמודדות". החסמים בדרך של יוצאי אתיופיה להוראה לפי סקירה שהכינה ד"ר עמליה רן ממכון מופ"ת, בהזמנת עמותת "עולים ביחד", “הכשרתם של מורים ישראלים ‬ במקצועות ‫ יוצאי אתיופיה ושילובם ההוראה”, בין החסמים העומדים בדרכם של יוצאי אתיופיה למקצוע ההוראה ניתן למנות את השוני בתרבות הלמידה, היעדר משאבים טכנולוגיים, תהליכי מיון וקבלה לא מותאמים ופערי חינוך. החסמים קיימים גם לאחר סיום הלימודים, ואחד הקשיים המרכזיים נוגע לתהליך ההשמה: הסיכוי להשתלב תלוי גם בשעות המתוקצבות על ידי משרד החינוך להעסקת עולים, קשרים אישיים (שלא תמיד נגישים לבני הקהילה) ודרישות נוקשות שלא מכירות במאפיינים הייחודים של בני העדה. אחינועם קרמיניאן שטיינמץ ד"ר עמליה רן "נכון ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר, משרד החינוך: שגם בני העדה עצמם פחות נמשכים להוראה, ומעדיפים לפנות לאפיקים נחשקים יותר, אך חייבים להודות שגם במערכת לעתים יש פחות רצון, ככל הנראה - אם מתוך דעות קדומות ואם מתוך הימנעות מעימותים עם הורים שאולי לא יתלהבו לקבל מורה יוצא העדה לילדיהם" 25 שיעור חופשי > 2018 מרץ