שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

לפני כשלוש שנים החליטה קבוצת מורים ומטפלים מבית הספר אלוופא לחינוך מיוחד לנצל את המשאב הטבעי הסמוך לבית הספר – הים – לקידום הילדים. מקרב התלמידים נבחרה קבוצה של עשרה ילדים, שהתחילו לחקור את חוף הים מבחינות שונות. "רצינו לקדם את יכולת החשיבה שלהם, מחשיבה קונקרטית למופשטת", מספרת סמאח עיד, קלינאית תקשורת, “ולתת להם הזדמנות לחקור את הים כמו תלמידים בבתי ספר רגילים". בהמשך, הוחלט לצרף לפרויקט תלמידים מבית ספר רגיל. כל בית ספר בחר קבוצת משתתפים, ואחרי עבודת הכנה, הקבוצות החלו להיפגש בים לפעילות שבועית בת שעתיים, שבה חלק חברתי וחלק לימודי. הילדים מבקרים במוזיאונים שעוסקים בים, לומדים על הים והחוף מזוויות מגוונות: מה זה ים, מה מאפיין את הים התיכון, אילו מדינות שוכנות סביבו, בעלי חיים וצמחייה, סוגי חופים ועוד. מבחינה היסטורית ותרבותית, הילדים לומדים על כפר הדייגים שממנו התפתח היישוב. "התלמידים לומדים הרבה, אך מעבר לכך יש כאן היבט של שילוב. התלמידים לומדים להכיר אלה את אלה. אנחנו יזמנו את התהליך והזמנו את ילדי החינוך הרגיל להכיר את הילדים שלנו, להפחית את רמות הפחד והחשד, ואנחנו מקווים שהתלמידים מבית הספר הרגיל יהיו סוכני שינוי ויעזרו בהפחתת הסטיגמה על התלמידים שלנו", אומרת עיד. "במקביל, התלמידים שלנו משפרים את יכולות השיח שלהם. בין מטרות העבודה המשותפת: עידוד האינטראקציה בין המשתתפים, חיזוק הדימוי העצמי של תלמידי החינוך המיוחד ופיתוח ערך האחריות, שיפור יכולות התקשורת, הקניית תחושת הצלחה ומסוגלות, שיפור השיח והשפה של התלמידים ועידוד חשיבה חוקרת. תלמידי החינוך הרגיל לומדים להתמקד ביכולת התלמידים מהחינוך המיוחד ולא במוגבלות שלהם, ולפתח קשרי חברות במקום קשרים המבוססים על רחמים ועזרה. בסיום התהליך, המטרה היא להקים מוזיאון ימי. "אנחנו שואפים ליצור מעין מוזיאון שישמר את מורשת הכפר והקהילה מבחינה תרבותית, ויתרום גם לתיירות", אומרת עיד. "כפר הדייגים הוא הלב הפועם של הכפר, והתלמידים לומדים איך לאסוף חומר ולחקור אנשים מהיישוב על העבר”. "בעבודה בגן הילדים יש לי שתי אהבות מיוחדות – אהבה לבובות ואהבה לספרים", אומרת דליה גחטן זר מתל אביב, גננת שנים. בעקבות קורס שבו השתתפה 14 מזה במהלך שנת שבתון, "תיאטרון בובות ככלי חינוכי", שילבה גחטן זר בין שתי האהבות שלה ויצרה את היוזמה "פטפטו”, שכוללת בובות לעבודה בגן. היוזמה פותחה בהמשך במסגרת תוכנית "מאיצים בחינוך" של משרד החינוך, בחממה בפסג”ה בחולון. הערכה כוללת שלוש בובות: בובה רגשית, בובה שכלתנית ובובה פיזית, שנוצרו בהשראת מודל החוסן הרב-ממדי, של פרופ’ מולי להד וד"ר עופרה איילון. המודל מציע שישה סגנונות התמודדות עם משבר: התמודדות באמצעות הרגש, ההיגיון, הגוף, האמונה, הדמיון או החברתיות. "בכל אחד מאיתנו טמונה היכולת להתמודד באמצעות ששת הסגנונות הללו, אבל לרוב אנו משתמשים בסגנון אחד או שניים”, אומרת גחטן זר. "הוקסמתי מהמודל, והחלטתי לעבד אותו לצורה שתתאים לגיל הרך”. כל בובה בערכה מייצגת טכניקה להתמודדות. הבובה של "לב" מתמודדת עם רגשות עזים בעזרת ציור, האזנה למוזיקה או חיפוש אחר נחמה ואמפתיה אצל הזולת. הבובה "מוח" משתמשת בהיגיון ובכלים שכלתניים כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם רגשות עזים; והבובה "כוח" משתמשת בגוף כדי להירגע, למשל לוקחת נשימה עמוקה, יוצאת לסיבוב ריצה או קופצת. בערכה יש כרטיסיות עם תמונות של סיטואציות רגשיות וחוברת הנחיות כיצד לנהל שיח רגשי בגן באמצעות הבובות והכרטיסיות, להקנות לילדים יכולת רגשות, 14 לזהות, לשיים, להבין ולהביע ולהרחיב את רפרטואר דרכי ההתמודדות איתם. "ילדי הגן מרגישים רגשות עזים, כמו אכזבה, תסכול ודאגה, אך קשה להם להביע זאת. הערכה מציעה להם כלים לזהות רגשות ולהביע אותם, וכך להתפנות ללמידה אינטלקטואלית וחברתית בקלות רבה יותר”, אומרת גחטן זר. "גם אני חשתי מגוון אדיר של רגשות במהלך פיתוח המוצר", מחייכת גחטן זר. "סקפטיות, פחד, פקפוק, אבל גם גאווה, התרגשות והעצמה. מעולם לא פיתחתי מוצר ולא ידעתי עד כמה האופי היזמי קיים בי. בשגרה הרגילה שלי כגננת, מעולם לא נדרשתי לכל כך הרבה פגישות, פשרות, התייעצויות עם אנשי מקצוע, היכרות עם עולם השיווק ועוד. אך הרצון להגשים את החזון וליישם את הרעיון שלי בשטח העצים אותי ונתן לי אנרגיה להמשיך". גננות 11 , במהלך תוכנית הטמעת המוצר בגני חובה בחמש ערים קיבלו את הערכה, ניסו אותה בגן במשך שלושה חודשים ואז העבירו עליה משוב. "אני מדברת על המוצר שלי בכל מקום. החל בכנסים עם קולגות וכלה במפגשים עם שכנות”, מספרת גחטן זר. "אני מרגישה שהערכה שפיתחתי תרמה לי מאוד. גננות, יועצות, מדריכות ומפקחת גני הילדים מתבוננות בי בהערכה ובגאווה. נהפכתי לדמות שמתייעצים איתה בנושאים רגשיים- חברתיים״. "פטפטו", ערכה לניהול שיח רגשי בגן אזור דליה גחטן זר, "הדרך אל הים" – פרויקט לקירוב בין ילדי החינוך המיוחד והחינוך הרגיל באמצעות משאב טבעי סמוך - הים , (מחנך) , איאד עקאד (מנהל) מוחמד ג’ורבאן , ופאא מסאלחה (מרפאה בעיסוק) נרג'ס עתאמנה , (קלינאית תקשורת) (יועצת), סמאח עיד בית הספר "אלוופא" לחינוך מיוחד. (מורה ורכזת נאהד כנאענה (מנהל), בהאא ג’ורבאן , בית הספר "אלסאלם ג’אסר אזרקה" פרויקטים) אל תשמרו אותו לעצמכם! למורים רבים יש רעיונות לשיפור הלמידה וההנאה של הילדים - וכאשר לימור דומב הם מיישמים אותם, כל הצדדים יוצאים נשכרים // משהו חדש וטוב יזמות דליה גחטן והבובות שפיתחה תלמידי "אלוופא" ו"אלסאלם ג'אסר אזרקה" חוקרים את הים יש לכם רעיון חינוכי? 2018 מרץ < שיעור חופשי 26