שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

מ חנך הכיתה הוא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי תלמיד בית הספר היסודי. בשונה מהמורים המקצועיים שתפקידם העיקרי הוא ללמד את המקצוע שעל הוראתו הם מופקדים, על המחנך מוטלות משימות משמעותיות נוספות במרחב בית הספר. אבל מה פירוש המושג "לחנך כיתה"? התשובה המקובלת היא שחינוך הכיתה משמעו להנהיג ולנהל אותה, להכיר את התלמידים ולהיות בקשר בלתי אמצעי איתם ועם הוריהם. במילים אחרות, לחנך כיתה פירושו להיות מופקד על החינוך החברתי של התלמידים, מתוך היכרות קרובה עם הקשיים שאיתם מתמודד כל אחד מהם. רחלה ליפשיץ, אשת חינוך בכירה, אומרת כי תפקידם של המחנכים הועצם בשנים האחרונות, מאחר שהם נדרשים להתמודד עם בעיות חברתיות קשות כמו חרמות ונידויים הנובעים מאמצעים טכנולוגיים, ומקבלים נפח בממדים שלא הכרנו בעבר. "בית הספר מתמודד על משאב הזמן מול המסכים והזמן שהילדים מקדישים למשחקי מחשב וטלוויזיה", היא מרחיבה. "הרשתות החברתיות צריכות להיות מנוצלות לטובת קידום הלמידה וההעשרה ולא לביוש ולהשפלה. לפתחו של בית הספר, ולמחנך בעיקר, מונחות תופעות הדורשות הכנה מדוקדקת והתנסות מחכימה". ליפשיץ עומדת בראש תוכנית חדשה בחינוך, B.ed במכללת אוהלו בקצרין לתואר יחד עם תעודת חינוך כיתה ותעודת חינוך לשוני. התוכנית מתייחסת לנושא החינוך מתוך ראייה הוליסטית, הן מהצד הפדגוגי והן מהצד החברתי והאישי. "מחקרים מראים כי אישיותו של המחנך תורמת רבות לתחושת התלמיד המתחנך, לא פחות מיכולתו ההוראתית", אומרת ליפשיץ. "חיפשנו דרכים להעמיד מנהיגי כיתה, בעלי תכונות ייחודיות ויכולת הכלה ויצירה של סביבה תומכת. ההתמקדות אינה ב'תלמיד בעייתי' אלא במתן מענה לכיתה כקבוצת התייחסות המגבה את כל התלמידים בה. אנו מלמדים את המחנכים העתידיים לבנות תוכנית התנהגות כיתתית, ובתוכה תוכנית לימודית אישית, תוך התמקדות בחוזקות של כל תלמיד". עם אילו אתגרים התוכנית נועדה להתמודד? "במציאות של 'כלכלת ידע' גלובלית, יש צורך בפיתוח כישורים ומיומנויות חדשים כמו תקשורת בין-אישית ועבודת צוות, יצירתיות, יכולת פתרון בעיות, גמישות וכושר הסתגלות, ניהול עצמי, פיתוח עצמי וחשיבה מערכתית. כישורים אלה מדגישים את האתגר שבהכשרת אנשי הוראה ומורים מקצועיים כמחנכי כיתות. בעולם מתפתח בקצב מסחרר, הדורש יצירתיות בלתי פוסקת, התוכנית שלנו מבקשת להקנות ולתרגל מיומנויות חשיבה וכלים ליישום חדשנות טכנולוגית-פדגוגית. "מחנך כיתה זהו מקצוע שונה ממורה. יש בו צדדים נוספים שבכלל לא הגיעו לידי ביטוי בהכשרה שהיתה נהוגה עד היום והדגישה את הצד הדיסציפלינרי. לימדו ועדיין מלמדים את מקצוע ההוראה הנדרש, שמים דגש על המתודיקה, ומחפשים דרכים להפוך את המורה למקצוען בשדה ההוראה. ואולם לכל המרכיבים הנדרשים לחינוך כיתה לא ניתן מענה". ליפשיץ מזכירה כי כמעט כל מחנך בישראל בכיתות היסוד נדרש ללמד שפה, כמה שעות בכל שבוע. "בדרך כלל קשה למצוא מחנכי כיתות שלמדו לשון בהכשרתם המקצועית", היא אומרת. "במשך שנים נדרשו מחנכים אלה ללמוד קורסים במרכזי פסג"ה ובמכללות כדי להשלים את הפער. "בתוכנית שהגה משרד החינוך נתבקשנו להכין מתווה להוראת מיומנויות שפה בבית הספר היסודי. התוכנית שהכנו נשענת על אדנים של מרכיבי השפה כפי שהם מוצגים בתוכנית לחינוך לשוני של משרד החינוך. המחנכים העתידיים ילמדו לעומק את מבנה השפה העברית, את עקרונות ההבנה וההבעה ואת עקרונות השיח, ויושם דגש גם על הבעה בעל פה - כל אלה במסגרת מתווה לחינוך לשוני. בנוסף, אנו בונים מרכז סימולציה. העבודה במרכז כוללת צילום סרטון הדגמה עם שחקנים (סימולציות של מצבים שבהם נתקל מחנך כיתה) ולאחריו ניתוח הסרטון. למשל - שיחה בין מחנך כיתה לבין תלמיד והוריו בעקבות בעיה התנהגותית שהתגלתה". מערכת רווח והפסד כאחת האסטרטגיות הנלמדות במסגרת הקורס, ליפשיץ מדגימה בנייה של "חוזה התנהגות" מחייב ודו-צדדי בין מחנך לכיתה ובין מחנך לתלמיד. הרציונל העומד מאחורי חוזה התנהגות כיתתי הוא שכללי ההתנהגות ברורים. הרגשת שייכות ומוגנות וכן סדר וארגון יוצרים מצע נוח לשהות משותפת, ללמידה פורייה ולחוויית צמיחה. "מומלץ לבנות חוזה התנהגות כיתתי בשיתוף הכיתה", מדגישה ליפשיץ. "התלמידים נוטלים חלק גם באחריות ליישומה. חוזה כזה מכיל בתוכו עמידה בזמנים, הרגלי עבודה ותמיכה בין-אישית". חוזה התנהגות אישי מתבצע באופן פרטני בין מחנך לתלמיד, הוא כולל דרישות של התלמיד מהמחנך (לא לצעוק, לא לנזוף, וכדומה), דרישות של המורה מהתלמיד (כמו לא להפריע בשיעור ולא להרביץ) וכן את הגמול שכל אחד יקבל אם יקיים את החוזה. "למעשה נבנית מערכת של רווח והפסד שהתלמיד אחראי עליהם ומוביל אותם. אם התלמיד לא עמד בסעיפי החוזה, הוא למעשה שולל מעצמו את הגמול. לדוגמה, אי הכנת שיעורי בית תמנע השתתפות בארגון הפסקה פעילה. הדבר נכון גם לגבי המחנך – אם המחנך יצעק, התלמיד יוכל לבחור את הנושא עליו ידבר ב'שעת חברה'". לדברי ליפשיץ, ניסיון בשטח מוכיח שחוזה כיתתי הבנוי על עקרונות ברורים של זכויות וחובות – תוך הבטחה של המחנך לנהלו בשום שכל ובביטחון – מוביל להצלחות, הן פדגוגיות, הן חברתיות והן אישיות. לאחר שנכתב חוזה כזה, הוא נהפך מפתח להתנהגות של כל החתומים עליו, כולל המחנכים עצמם. הדבר יוצר שינוי בשיח – המחנך לא מעניש אלא התלמיד מונע מעצמו את הדברים, הוא הופך לבוגר ואחראי על תוצאות מעשיו. גם סגנון דיבור המורה משתנה, הופך למאשר ומחזק ולא נוזף או מאשים. "שימוש בכלי זה הוא אמיתי וכדאי, ויגרום לכך שכולם יקטפו את הפירות", אומרת ליפשיץ. המנהיג העומד בראש הכיתה למחנכי הכיתה תפקיד חשוב מאוד בבית הספר, אך עד כה הם לא זכו להכשרה מסודרת. רווית שרף תוכנית חדשה של מכללת אוהלו מבקשת לשנות את המצב // מחנך ארגז כלים איור: ניר גולן גמול מטלות המחנך מטלות התלמיד תכנון הפסקה פעילה לא לצעוק הכנת שיעורי בית משחק כדורסל/כדורגל בהפסקה מהלך שיעור ללא הפרעות לא לנזוף מול חברים החלטה על נושא שיילמד בשעת מחנך התנהגות נאותה לחבר גמול מטלות הכיתה בחירה בסרט שהכיתה תצפה בו יחד סדר בכיתה או כל פעילות חברתית לא מדברים במהלך שיעור שהכיתה בוחרת בה דוגמה לחוזה התנהגות אישי דוגמה לחוזה התנהגות כיתתי 2018 מרץ < שיעור חופשי 28