שיעור חופשי / אדר תשעח / מרץ 2018 / גליון 124

אקטואליה ח ופשת החנוכה היתה עיתוי מוצלח במיוחד לפעילות המהנה והמעשירה שיזמה עמותת המורים. ראשון בדצמבר 18-17- הכנסים התקיים ב במלון רמדה ירושלים, בהשתתפות מורות וגננות החינוך הממלכתי-דתי. מיד אחר כך הגיע תורם של אנשי החינוך הממלכתי שהוזמנו גם הם לכנס בן יומיים, והפעם במלון דן פנורמה בתל אביב. בשני הכנסים נראו הרבה מורות וגננות מרוצות. “בכנסים הללו אנחנו מציפים נושאים מרכזיים מעולם החינוך והחברה בישראל, ונעים לראות שההיענות להם גבוהה ביותר”, מסבירה ג’ינה מרום, מנכ”לית העמותה. לדבריה, ההחלטה לקיים כנסים כאלה (כולל לינה למעוניינים בכך) לצד אירוח מלא ומפנק במלונות מצוינים, מספקים חוויה “מכבדת ומכובדת, כפי שאנחנו חושבים שראוי לעמיתים שלנו”. וכך לצד הטקס היומי של הדלקת הנרות ועוד טעימה או שתיים מהסופגנייה המפתה, משתתפי הכנס בירושלים הוזמנו לשמוע, בין היתר, את הרצאתו של פרופ’ חיים גמליאל, חוקר סרטן שנתן לכולנו היתר לאכול סופגניות לרוב. “השאלה היחידה היא איזו סופגנייה”, רמז, והפליג משם להרצאה שכותרתה “רפואה מונעת תכליתית”, המאירה את הדרך הנכונה לבחור את מזונותינו. “אתם בוודאי מכירים את התופעה המטרידה של עייפות קשה באמצע היום, ואני מציע דרכים יעילות מבוססות תזונה שישמרו על האנרגיה הגופנית והשכלית שלכם לאורך כל היום” הסביר הפרופסור. איך עושים זאת? הוא נשאל, והשיב כי מדובר רק בשינויים קלים בתפריט. “לא מדובר במהפכה אלא במהלך הדרגתי וישים”, הבטיח. דוגמאות? בבקשה - אל תמירו את הלחם הלבן בלחם מלא, כי בשני המקרים הללו העמילן הרב שבלחם הופך תוך זמן קצר לסוכר ואת רעתו אנחנו כבר מכירים. הוא מעניק לנו אנרגיה לשעות ספורות ואז יש נפילה והגוף צריך עוד סוכר. את המעגל הזה אפשר לעצור - במקום להחליף בין לחמים עתירי עמילן, המירו את לחם החיטה בלחם שיפון או שיבולת שועל, שאינם כוללים עמילן. גם מתפוח האדמה עמוס העמילנים כדאי להתרחק, ולהעדיף את הבטטה שעשירה בבטא קרוטן, וגם ממנה ניתן ללבב לביבות נהדרות. כל זה, כמובן, על קצה המזלג, ואחרי ששמענו הרצאה מרתקת של פרופ’ יגאל שפרן, ראש המחלקה למדע והלכה באוניברסיטת בר-אילן, שהציג כמה מעקרונותיו של הרמב”ם בנושא תזונה ואורח חיים והדגים עד כמה הם תקפים גם בימינו, בכל הקשור לבריאות גופנית ונפשית. בראש הרשימה - אכילה מתונה, שינה טובה בלילה ופעילות גופנית, במיוחד משחקי כדור שמביאים את המתעמל לידי צחוק... ומה עוד בהמלצות? שתו מדי פעם יין לבן קל, האזינו למוזיקה שקטה, נסו לחיות ולשהות בסביבה נעימה ואסתטית עם הרבה צמחייה, ורצוי גם נחל זורם שמוסיף שלווה. עוד בענייני שלווה ואושר הוסיפה ד”ר ליאת אדרי, שהציגה את הדרך הפרטית שעשתה כמדענית אחרי שהגיעה להבנת קשרי הגוף והנפש תוך הישענות על המחקר מהשנים האחרונות בנושא האפיגנטיקה, המלמד על השפעת הסביבה שבה אנו חיים על הגנים שלנו. “לעומת הגנים שקובעים את צבע העיניים שלנו וגודל כפות הרגליים, הגנים שקשורים למחלות הם לא דיקטטורים ויש לנו אפשרות להשפיע עליהם”, קבעה. הסוד הוא כמובן לאכול נכון ולהתרחק מסטרס, המלצה שגררה הרבה צחוקים בקהל. יומיים אחר כך, בתל אביב, שמעו משתתפי הכנס הרצאות של מומחים שעסקו מזוויות שונות ביכולת ובדרכים האפשריות לעשות שינויים בחיינו - באלה הפרטיים ובהמשך גם להשפיע על מעגלים רחבים יותר. שלוש הרצאות קצרות ומאלפות הוצגו בזו אחר זו: יקיר פרטוש, יזם ופעיל חברתי, הציג את הפרויקט “גברת עם סלים”; עמית מיטלמן, מדריך חינוכי בעמותת “הגל שלי”, סיפר על המיזם החינוכי שבו הוא שותף; וחתם עו”ד גיא בן דור, בהרצאה מרגשת שנשאה את הכותרת “דרוש רץ עם נשמה”, ובה סיפר על הארגון מעלות”, ועל המקרה הפרטי 180“ , שהקים של בזה, רץ עיוור שהגשים חלום לייצג את ישראל בריצת המרתון באולימפיאדת בייג’ין. ברור שאת המשימה הזאת הוא לא יכול היה להשלים לבד: נדרשו לו “עיניים”, והן נמצאו בדמותם של בן דור ואביו שהתמסרו למשימה ורצו לצידו כשלולאה גמישה מחברת את פרקי ידיהם. “את התשואות של עשרות אלפי הצופים ואת ההתרגשות שאפפה אותנו כשנכנסנו לאצטדיון בסוף הריצה אזכור כל ימי. החוויה הזאת וכל ההכנות לקראתה מחזקות את האמונה ביכולת האנושית ונותנת פרופורציות לחיים”, סיפר בן דור. שלושה שבועות אחרי בייג’ין יצאו בן דור ובזה עם משלחת קטנה לכבוש פסגה בהימלאיה, כשבזה, בהומור האופייני לו, התפעל מהנוף. בהשראת המסע הזה הקים בן דור את הארגון שמחבר בין בני נוער ומבוגרים בעלי מוגבלויות בספורט, כולל נכים בכיסאות גלגלים שלרוב חווים קושי ובדידות, אך עוברים במהלך הפעילות הספורטיבית חוויה של העצמה ולומדים שחלומות אפשר להגשים. הפעילות הספורטיבית והערכים הגלומים בה - התמדה, נחישות ואימון למסוגלות - עומדים גם במרכז פעילותה של עמותת “הגל שלי”. היא הוקמה לפני כחמש שנים על ידי שני מורים וחובבי גלישה - ירון וקסמן ועומר טולצ’ינסקי - שפיתחו תוכנית לקידום נוער בסיכון המשתמשת בגלי הים ככלי חינוכי. “הרעיון הוא לעזור לנוער הזה לעלות על הגל, לשמור על שיווי משקל, להתמודד עם יציאה מאיזון והכל במים, וגם אחר כך, על היבשה”, הסביר מיטלמן, וסיפר כי למרות הקושי - רבים מהמשתתפים הגיעו להישגים ואף קיבלו אחריות כעוזרי המדריכים, כשבמקביל נרשם בהרגלי הלמידה 80%- שיפור של למעלה מ שלהם בבתי הספר. “לכולם ידוע שבחינוך הפורמלי יש לא מעט תלמידים שחווים אכזבות וירידה בדימוי העצמי. בפעילות שלהם בים הם לומדים על המסוגלות שלהם, ושואבים ממנה ביטחון שמאפשר להם ללכת הלאה”, אמר. הסיפור של “גברת עם סלים” התחיל לגמרי במקרה. יקיר פרטוש היה אז סטודנט לביוטכנולוגיה, ובאחד משיטוטיו בשוק מחנה יהודה בירושלים ראה אישה מבוגרת שסחבה סלי קניות כבדים. הוא ניגש אליה, ניסה להרים את הסלים וחשב לעצמו עד כמה קשה לאישה כזו לבקש עזרה. בזמן שהמתין בתחנת האוטובוס בעיר ראה מודעה הקוראת לבעלי רעיונות להגיש אותם לעיריית ירושלים. הוא הגיש את רעיון העזרה בשוק, הגורמים המתאימים התלהבו מאוד והציעו לממן את שקל. פרטוש 500 הפרויקט - בהיקף של הבין שהבסיס למיזם חייב להיות התנדבותי והדדי, וכך בני נוער וסטודנטים יוצאים בימים שווקים 17- קבועים (לרוב ביום רביעי בבוקר) ל ברחבי הארץ, לבושים בחולצות צהובות בולטות הנושאות את הלוגו “גברת עם סלים”, ועוזרים לאנשים מבוגרים בסחיבת מרכולתם. בתמורה הם מקבלים מהם סיפור או עצה טובה לחיים. כמה פשוט, כמה אופטימי. יעל אפרתי היענות גבוהה לכנסי המורים בשני כנסים שנערכו למורים ולגננות בחנוכה, בירושלים ובתל אביב, הוזמן הקהל להתארח בתנאים מפנקים בבתי מלון מהשורה הראשונה, ולהאזין להרצאות מעוררות השראה יפה בן דויד (מימין) ואירועים בכנסים השונים 2018 מרץ < שיעור חופשי 6