שיעור חופשי / תמוז תשעח / יוני 2018 / גליון 125

// מקומי אקטואליה "רון ארד", רחובות שומרים על גבעות הכורכר בגבעות הכורכר בין רחובות לנס ציונה, השוכנות בסמוך לבית הספר "רון ארד" ברחובות, מתקיים כבר תשע שנים סיור חורפי לקהילה, בהשתתפות אלפי אנשים. השנה השתתפו בסיור תלמידי מגמת כדור הארץ מבית הספר, והעבירו פעילויות מגוונות. דונם, כולל גבעות 5,000- האזור, ששטחו כ כורכר ועמקים ובהם צמחיית בר וחיות בר כמו שועלים, תנים, ארנבות ועופות דורסים. באזור נמצאים מבנים מימיה של ראשית הפרדסנות היהודית בישראל, ובהם מבני באר ומבנה משאבות. המשתתפים בחרו בין שני מסלולים. מסלול - למיטיבי לכת ומסלול מעגלי קצר. ק"מ, ברגל או ברכיבה, 5 המסלול הארוך נמשך ולאורכו הוצבו שש תחנות מידע בנושאי נוף, מסלע, צומח וחי, אתרי התיישבות היסטוריים ותפישת השימור של המרחב. "מטרת האירוע היא לחשוף את הקהילה לייחודיות של גבעות הכורכר, ולמנוע את הריסתן לצורכי נדל"ן", אומר אריאל תאודור, רכז הקהילה בבית הספר. “לאורך השנה תלמידי מגמת כדור הארץ יוצאים לגבעות, ומשלבים עבודה במעבדות עם חקירת הטבע שמעבר לפינה. לכן החלטנו השנה לחבור לסיורים, בעזרת פרופ' מאיר אוריון, רכז מגמת כדור הארץ (ומפמ"ר המקצוע) ותמר שכטר, מורה במגמה. התלמידים הכינו פעילויות של התנסות חווייתית שידגימו תהליכים שונים באזור. התחנות כללו יצירה לילדים, ניסויים והסברים. "הנושאים שעסקו בהם היו חשיבות הכורכר כסלע, שימוש בבאר העתיקה ובדיקות מליחות. , למשל, גבעת התבלינים, התבקשו 6 בתחנה המטיילים לזהות צמחים שצומחים באזור. התלמידים הסבירו למשתתפים על ההתאמה של הצמחים לסביבה מעוטת מים (הכורכר גורם לחלחול מהיר של מי הגשמים, ולכן זמינות המים הסבירו התלמידים על הבחירה 5 נמוכה). בתחנה של השועלים לחפור את המחילות לאורך קו גובה נמוך למדי בשכבה התחתונה של הסלעים: בשל הרכב הסלעים, השכבה העליונה יציבה יותר והתחתונה נוחה יותר לחפירה". "לצד חתירה למצוינות אקדמית, אנחנו מעודדים את התלמידים לצאת את גבולות הכיתה, לקחת אחריות ולהשפיע על הסביבה", אומרת קרן שחל, מנהלת בית הספר. * בגבעת הכלניות המזרחית יש פריחה רבה של כלנית מצויה ועירית גדולה. המשותף לשני צמחים אלה הוא שיש בהם חומרים רעילים, שכנראה גרמו לכך שאוכלי העשב נמנעו מלזלול אותם. "גיל", תל אביב זיכרון של כולם לבבות מתוך מיצב "הלב זוכר" של מרכז 200 יצחק רבין, שיזמה האוצרת שלומית חפר, הגיעו מבית הספר "גיל" לחינוך מיוחד בתל אביב, בניהול נורית אבני שפירא. בבית הספר "גיל" .21 עד 12 לומדים מתבגרים עם אוטיזם, בני התלמידים הכינו את הלבבות בסדנת הקרמיקה שמרכזת ענת גור. “הסדנה היא סדנה תעסוקתית, שפועלת לצד שיעורים תעסוקתיים בצילום, גננות וקונדיטוריה. בסדנת הקרמיקה לומדים גם טכניקות בקרמיקה וגם היבטים כלליים כמו הכנת מקום העבודה, סידור האזור בסיום העבודה והתנהלות במקום עבודה", מספרת גור. "כשעלתה האפשרות להשתתף במיזם, קיבלנו אותה בחיל ורעדה", אומרת גור. “זה פרויקט מרגש, ועבדנו עליו עם התלמידים מהיבטים שונים. דיברנו על מה זה חלל צה"ל, ועל תכנים של שכול וזיכרון. באחד השיעורים, אחד הילדים סיפר על דודו השריונר שנהרג במלחמה. דלינו ממנו את הפרטים והוא שיתף את החברים וסיפר שבבית של סבתו יש מזנון שמונחים עליו חפצים של בנה. "כשהתחלנו להכין את הלבבות, ילד אחר הכין לב ועליו ציור של טנק. ברגע הראשון הבחירה בטנק נראתה לנו מוזרה, אבל בהמשך, הילד אמר שהוא צייר את הטנק לכבוד הדוד השריונר של החבר מהכיתה. מבחינת הילדים שלומדים אצלנו, גם השיתוף של הילד הראשון, וגם המחווה האמפתית של הילד השני, מרגשים מאוד”. * הלב זוכר: מיזם של מרכז יצחק רבין לקראת של ישראל. 70- יום העצמאות ויום הזיכרון ה אלף לבבות קרמיקה 27 במסגרת המיזם, הוכנו אדומים (כמספר חללי מלחמות ישראל ופעולות איבה), על ידי ישראלים מכל גווני החברה. "מצפה ברנע", אשקלון נותנים לאמנות לדבר יום האמן המסורתי בבית הספר "מצפה ברנע" באשקלון, בניהול אלכסנדרה יאמין, נפתח בטקס שמשקף את העשייה בתחום הייחודיות שבחר בית הספר הצומח – אמנות: מוזיקה, מחול ואמנות פלסטית. יום האמן מאפשר לילדים לטפח דרך האמנות ערכים של מימוש עצמי, גילוי סקרנות ועניין ביצירות שונות, למידה במפגש עם אמנים והיכרות עם חומרים וטכניקות תוך התנסות ביצירה. כל שכבת גיל התנסתה בסדנאות שונות, כמו בניית כלי נגינה, צביעה אמנותית, יצירת מיצגים, פיסול סביבתי של פינות ישיבה בחצר והרצאות של אמנים וסופרים כמו אפרים סידון ודני קרמן. הילדים הכינו קיר רגשות אמנותי, שנוצר בעקבות שיעורי מפתח הלב וכישורי חיים. “המורות לאמנות ישבו עם המחנכות ובנו את התוכנית”, מספרת יאמין. "כל ילד קיבל קנבס, התבקש לצייר ציור שיבטא את מה שלמד ואת ההתפתחות שלו בשיעורי מפתח הלב, והיצירות נתלו על הקיר". פעילות נוספת שהתקיימה ביום זה היא הקמת עץ ציפורים: הילדים הכינו שובכים שנתלו על גזע גדול שהובא לבית הספר, ונצבעו בטכניקות צביעה ייחודיות שנלמדו בשיעורי האמנות.“בנוסף לגאווה על כך שיצירה שלהם מוצגת בחצר בית הספר, העץ מגביר את תחושת השייכות של הילדים לבית הספר", אומרת יאמין. "מאז יום האמן הילדים באים כל בוקר בסקרנות גדולה לבית הספר, לראות אילו ציפורים מתגוררות בשובכים שבנו". תחום האמנות משמש בסיס להליכי ההוראה ברוב תחומי הדעת בבית הספר. המורות לאמנות מובילות תוכנית עשירה ועובדות בשיתוף פעולה עם המחנכות למציאת ההקשרים לתחומי הדעת האחרים. לדוגמה, בתחום המתמטיקה, הוקמה צרכנייה עשירה באמצעי המחשה המבוססים על טכניקות שנלמדו בשיעורי האמנות. כל תלמידי בית הספר לומדים נגינה. בגילאים הצעירים הילדים לומדים נגינה באורגנית וחלילית, ובגילאים הבוגרים יותר הם לומדים לנגן בכינור, חצוצרה, חליל צד ועוד. “אמנות היא כלי לקידום כל ילד”, אומרת יאמין, בעצמה בעלת תואר במוזיקולוגיה, המנגנת בפסנתר. “ילדים שלומדים אמנויות הם בעלי אופקים רחבים וכישורים מפותחים של סבלנות, סובלנות, יצירתיות וחשיבה מסדר גבוה. הם גדלים להיות מבוגרים משכילים שיודעים לבטא את עצמם, ועולמם נבנה מתוך העושר האינסופי של האמנויות". "המשתלה", תל אביב בעקבות מנהיגי ישראל שנה למדינה, תלמידי כיתות ג'-ד' 70 לציון בבית הספר "המשתלה" בתל אביב יצרו קולאז' של מנהיגי המדינה. את עבודות היצירה עשו התלמידים במסגרת שיעור פרטני באמנות עם המורה לאמנות טל פגוט מזח. היצירה הסופית מוסגרה ותיתלה במסדרון בית הספר. "הרעיון היה לייצר יצירת אמנות בנושא של שונות ומנהיגות", מספרת פגוט מזח. “חשבנו לייצר דיוקנאות של מנהיגים, אבל בדגש על הפן של שונות. כלומר, לזהות בכל מנהיג את הזווית השונה, המיוחדת. דיברנו על משה דיין למשל, ועל כך שלמרות המגבלה הפיזית שלו הוא הצליח להוביל ולהיות מנהיג. על גולדה, שהיתה אישה בעולם של גברים. "דיברנו על חלומות של מנהיגים. למשל הרצל, שחלם על מדינה, דוד בן גוריון שחלם להפריח את השממה ויצחק רבין, בהקשר של חלום השלום ושברו. יצאנו למסע שבו הם התעמקו במנהיגים ובחנו אצלם סממנים ייחודיים. הם יצרו את דיוקנו של הרצל, למשל, עם דגש על הזקן; אצל בן גוריון הראש תפס מקום גדול; ואצל גולדה הם הדגישו את הנשיות על ידי ריסוס של ספריי על גבי בד תחרה". העבודות נעשו בקבוצות, תוך כדי שיתוף פעולה והדדיות בין הילדים. הילדים העתיקו את הדיוקן הנפוץ ביותר של הדמות שבה בחרו, קיבלו אפשרות לבחור מכל החומרים שזמינים בסטודיו, ויצרו קולאז’ים של הדמויות. הם השתמשו בפלסטלינה, חוטי צמר, גזרי עיתונים, ניירות קרפ, מדבקות וצבע גואש. "הדבר המעניין הוא שכשקבוצה עובדת יחד, כל אחד מביא את הנגיעה שלו", אומרת פגוט מזח. “היה להם חופש מוחלט והם היו צריכים להגיע להסכמות". "אנחנו מאמינים באמנות ככלי שמאפשר לילדים להתבטא, במיוחד לילדים שלא תמיד באים לידי ביטוי בשיעור הרגיל”, אומרת רוית לוי, מנהלת בית הספר. "האמנות נותנת לילדים מקום להעצמה, לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי. במיוחד כשתולים את העבודה על קיר בית הספר, זו תחושה גדולה של הישג. אנחנו משקיעים בשיעורי אמנות כמו תיאטרון, מוזיקה ואמנות פלסטית, מתוך אמונה שילדים שיש להם מקום להוציא לאור את החוזקות והרגשות שלהם יהיו פנויים יותר ללמידה”. "שדות", כרכור משפחה ישראלית למדינת ישראל, החליטו 70- במסגרת אירועי ה בבית הספר "שדות" בכרכור לחבר בין הלאומי התלמידים בבית הספר הצומח 450 . למשפחתי קיבלו מלבן בד לבן, הביאו אותו לבתים, וכל משפחה התבקשה ליצור את דגל ישראל בזווית אישית - כדי להביע את המשפחתיות דרך הדגל. "התוצרים שקיבלנו היו יצירתיים מאוד", מספרת טלמור קלוס, מנהלת בית הספר. “משפחה שנוהגת לטייל ציירה את הדגל כמו שביל ישראל. היתה משפחה שהדגימה את ערך השלום והוסיפה יונים לדגל, היו משפחות שציירו על הדגל את בני המשפחה, ואחרים הלכו על תחביב משפחתי, כמו נגינה בכלים שונים”. היצירות השונות חוברו לקולאז’ גדול, ולפני יום העצמאות נתלה הקולאז’ אחר הצהריים, כך שלילדים חיכתה בבוקר הפתעה. “כל ילד חיפש את היצירה המשפחתית שלו, וזו היתה חגיגה", מספרת קלוס. בנוסף לקולאז’, בהמשך מתוכנן לצאת ספר .70- שירים שכתבו הילדים לכבוד שנת ה ,1948- * דגל ישראל אומץ באופן רשמי ב לאחר ששימש דגל התנועה הציונית. לאחר הקמת המדינה, ועדת הסמל והדגל הזמינה הצעות מהציבור לעיצוב הדגל, אך לבסוף, בשל הפופולריות שצבר הדגל ומאחר שכבר החלו לקשר אותו בעולם עם המדינה, הוחלט שלא לשנותו. "עומר אלחטאב", באקה אל גרביה: לומדים הכל מהזווית האמנותית יום האמנות שהתקיים השנה בבית הספר "עומר אלחטאב" בבאקה אל גרבייה, בניהול מייסון בנאיים, עסק במקצועות השונים מזווית אחרת. החיבור למדעים בא לידי ביטוי בנושאים כמו ציפור ופירות, שהתלמידים למדו עליהם בשיעורים, וביום האמנות השתתפו בסדנאות שעסקו בהם. למשל, הם עבדו על קיר שלם במתחם הכיתות הנמוכות, שכוסה בציורי ציפורים וסיפורים על ציפורים; ובסדנת העברית יצרו הילדים סלטים והתמקדו בצורות המיוחדות של כל פרי. החיבור לנושא התקשורת נעשה בסדנה שבה התלמידים הביאו צילומים של אתרי מורשת ושל מבנים בתהליך בנייה ולאחר מכן פיסלו אותם; בסדנת אנגלית הילדים הכינו תצוגה של סיפורים שלמדו; ובסדנה בנושא ערבית הכינה המורה פעילויות שונות בנושא החלל, כמו משחקים ויצירת תמונות. הסדנאות הועברו על ידי הורים, מורים וסטודנטיות לאמנות שלמדו בעבר בבית הספר. עוד השתתפו ביום האמנות אמנים שהגיעו מאגודת האמנים הערבים בכפר יאסיף, והעבירו לתלמידים פעילויות חווייתיות. חלק מהיצירות של התלמידים נתלו על שלטים בדרך לבית הספר, וכל תלמיד קיבל חולצה ועליה מודפסת העבודה שיצר. “הילדים נהנים מאוד ללכת עם החולצות האלה", אומרת רנדה סעיד מואסי, המורה לאמנות בבית הספר. "זו גאווה בשבילם, והם חשים כמו גלריה מסתובבת". "גלילי", כפר סבא. “עתיד אל מג’ד", טייבה: יומיים של חיבורים במסגרת סמינר "אופק ישראלי", המפגיש תלמידים מקבוצות שונות של החברה הישראלית למדינה, תלמידי כיתה י’ 70- לכבוד שנת ה מתיכון "גלילי" בכפר סבא (בניהול יעל מטלון) ותיכון "עתיד אל מג’ד" (בניהול חוסני חאג יחיא) בטייבה, קיימו מפגש בן יומיים, הכירו אלה את אלה, צברו חוויות ושברו מחסומים. בפעילות השתתפו שלוש כיתות מכל תיכון. בכל יום עברו התלמידים פעילויות של היכרות, מעגלי שיח, ארוחה משותפת ופעילות שיש בסופה תוצר. מעגלי השיח עסקו בישראלים פורצי דרך, שיזמו פרויקטים חברתיים ועסקיים בגיל צעיר. “שאלת הדיון היתה איך צעירים וצעירות יכולים להשפיע על החברה שהם חיים בה”, אומר ירין רבן, מורה בתיכון גלילי. אנשי הצוות משני בתי הספר היו בקשר שבועיים לפני הפעילות, ותכננו אותה. לאחר פעילות היכרות, ההרכב "קווארטטוקאן" הופיע מול התלמידים עם שירים באנגלית, ערבית ועברית. לאחר מכן יצאו התלמידים לעבודה בקבוצות. יום אחד הם למדו שיר ילדים בערבית, וביום השני - למדו שיר ילדים בעברית. בסיום המפגש הקבוצות הופיעו מול כל המליאה בשירה ותיפוף גוף. "היו התנגדויות פה ושם, משני הכיוונים", מספר רבן. "חלקן נבעו מסטיגמות, חלקן נבעו מחשש מהלא מוכר. אבל הרוב התלהבו. במהלך המפגשים ראינו שהחשש מתמוסס. הילדים ראו שמדובר בילדים כמוהם, עם תחומי עניין דומים”. “הצלחתנו היא החיבור שנוצר בין התלמידים", אומר חאג יחיא. “אמנם במפגש הראשון הרגשנו קצת את המרחק, במיוחד בגלל מחסום השפה, אך בהמשך התלמידים ישבו ביחד, החליפו טלפונים ונוצרו קשרים ביניהם ברשתות החברתיות". * קוואארטטוקאן - פרויקט שמפגיש תרבויות ועמים באמצעות מוזיקה. המופע משלב מזרח ומערב, ומשתתפים בו מוזיקאים מתרבויות שונות. סולנית ההרכב היא מרים טוקאן, בוגרת "כוכב נולד". לימור דומב בתצלומים: יום אמנות ב"עומר אלחטאב", יום האמן ב"מצפה ברנע", ציורי מנהיגים ב"המשתלה", דגלים שהכינו תלמידי "שדות", יצירה בבית הספר "גיל" בתל אביב, ומפגש של בתי הספר "גלילי" (כפר סבא) ו"עתיד אל מג'ד" (טייבה) 13 שיעור חופשי > 2018 יוני 2018 יוני < שיעור חופשי 12