שיעור חופשי / תמוז תשעח / יוני 2018 / גליון 125

הפתגמים הבדואים משתלבים בתוכנית הלימודים "אלמוסתקבל" (העתיד), שגב שלום “בטבע טמון כוח עצום ללמידה", אומר עבדאללה אלג’רג’ווי, מנהל בית הספר "אלמוסתקבל" בשגב שלום. "במדבר הפוטנציאל גדול במיוחד בזכות המשפחה הבדואית, שיכולה לחבר את התלמידים לידע עצום שעבר מדור לדור”. הניסוי שהופעל בבית הספר נקרא "המדבר כמעבדה פתוחה ללימוד המדעים", כדימוי שבו הידע המדעי שנמצא בקהילה מנוקז אל התלמידים, כדי שישתו ממנו. שנים 18 ההיבט החשוב ביותר בחיים המדבריים בבית הספר, שקיים תלמידים, מהיישוב ומהכפרים הלא מוכרים בסביבה, הוא 650 ומונה היציאה אל השטח. לפחות פעם בשבוע הילדים יוצאים מחוץ לגדרות בית הספר, אל המדבר. ההוראה מתבצעת במגוון סביבות בנוסף לכיתה ולמעבדה. "אנחנו ממוקמים בקצה היישוב. פותחים את השער ואנחנו במדבר", מחייך אלג’רג’ווי. התלמידים יוצאים לסיורים רבים, שמפגישים אותם עם סגנון החיים הבדואי האותנטי. רבים מהסיורים מגיעים אל המאהלים הבדואיים באזור. בית הספר מיפה את המשפחות שחיות בסביבה והתלמידים מגיעים אליהן, מתארחים במאהלים, ושומעים מזקני הקהילה על המורשת הבדואית, דרך החיים ומנהגי העבר. הרעיון לניסוי נבט לאחר שאלג’רג’ווי, מדריך טיולים בעברו, עודד את המורה למדעים ללמד את השיעורים בחוץ. לאחר שהמורה חזרה עם משוב חיובי, החליט הצוות להרחיב את הרעיון לשאר המקצועות. מערכת השעות שונתה, לימודי המדעים הורחבו והושם דגש על יציאה לשטח. בחצר בית הספר הוקמו פינת צמחי מרפא מדבריים, פינת צפרות, חלקה מדברית ובריכה אקולוגית. בבריכה חיים יצורי מים וצמחי מים, והילדים חוקרים היבטים שונים בהתפתחות שלהם. אזור נוסף בחצר מתמקד בחקלאות מים, וגדלים בו צמחים הידרופוניים, שגדלים בלי אדמה וניזונים מהפרשות של דגים שחיים בבריכה. עוד בחצר - מוזיאון פעיל לתרבות האדם במדבר, שמציג את התרבות והטכנולוגיות שהתפתחו במדבר. בחצר בית הספר הוקם גם מאהל בדואי, המשמש למפגשים חברתיים ולאירוח אנשים מהקהילה הבדואית. "אנחנו מזמינים בני משפחה לספר לילדים סיפורים הקשורים בחומר הנלמד", אומר אלג’רג’ווי. “זה יכול להיות מידע על השימוש המסורתי בצמחים, סיפורי סבתא או פתגמים". כדוגמה לפתגם שאוצר בתוכו ידע מדעי, מביא אלג’רג’ווי את הפתגם "אם ראית נחש אתה יכול ללכת לישון בשקט; אם ראית עקרב, אל תלך לישון עד שתמצא אותו". מתברר שלעומת הנחש, העקרב הוא טריטוריאלי ויישאר בשטח. הרעיון של הניסוי בבית הספר, שנהפך למרכז הפצה ומעביר את המודל לבתי הספר הנוספים ביישוב, הוא לימוד המדעים בסביבת החיים, בדרכים המבנות זהות אישית, חברתית ותרבותית. המטרה היא לשלב את המידע שיש לאדם החי במדבר בתוכנית הלימודים הבית-ספרית, תוך התייחסות לתרבות ומנהגים, מסורת והתפתחות טכנולוגית שהאדם עובר. משאב הסביבה המדברית מנוצל לצורך לימוד מקצוע המדעים באמצעות מגע ישיר עם הסביבה, בלמידה חוץ-כיתתית, המבוססת על התנסויות חקר וחוויות של התלמידים והמורים. מתגייסים למען ים המלח "תמר" על שם יואב גבעתי, נווה זוהר בית הספר "תמר" שוכן על שפת ים המלח, ביישוב נווה זוהר, ומוקף באזור מדברי. “אנחנו מבודדים פיזית ותפישתית”, אומר איל קידר, מנהל בית הספר. “אנחנו ממוקמים מעבר לירידות של ים המלח, מרוחקים, ומה שאצל רוב האנשים נתפש כנופש, אצלנו הוא שגרה". בית הספר, שנבנה לפני עשר שנים, הוא שטוח, ופרוש במבנים של שתי כיתות ומבואה. גג בית הספר מעוגל והמבנה כולו נמצא בפרישה מול הים. החצר מוצלת על ידי קירוי בצורת עכביש, ומחופה בדשא סינתטי, כך שהילדים יכולים לשחק בה גם בימים חמים. בחצר מוקמו מתחמי למידה מכוסים בפרגולות, שגם בהם אפשר ללמוד מול הים והמדבר. הילדים עוסקים גם בנושאים מדעיים וחקלאיים, ולומדים על החקלאות בתנאי המדבר. יש בבית הספר חממה, בוסתן קטן, ומתחם שבו לומדים על גידול צמחים במים שנלקחים מבית גידול של דגים. המדבר פוגש את בית הספר בכמה רבדים. “לא תמיד קל לאהוב את הסביבה המדברית", אומר קידר. “חשוב לנו להטמיע בילדים את אהבת הסביבה, לכן אנחנו מוציאים סיורים רבים עם ארגונים ורשויות שונות. בכל שנה, בנוסף לטיולים השנתיים, אנחנו יוצאים לעוד שני סיורים - אחד לנחל באזור וסיור נוסף לאתר מורשת, כדי לקשר את הילדים לאזור שהם חיים בו". השנה הורחבה תוכנית הסיורים. בית הספר יצר תוכנית משותפת עם בית ספר "מגילות" בצפון ים המלח. תלמידי כיתות ב’, ג’ ו-ד’ נפגשו בסיורים משותפים. ילדי מגילות באו לסייר בדרום ים המלח, וילדי תמר יצאו לסייר בצפון ים המלח. גולת הכותרת השנה היתה נושא ים המלח, ובית הספר בנה שבוע של למידה ממוקדת עליו. השבוע נפתח בטקס ברחבת המועצה המקומית, שאחריו התקיים חידון בנושא ים המלח. בהמשך, כל השיעורים הוקדשו לו, מהיבטים מגוונים - ההיבט המדעי, ים המלח בשפה, מצב ים המלח וההיסטוריה שלו בשיעורי גיאוגרפיה ועוד. לאחר הלמידה, כל כיתה התבקשה ליצור מיצג שיציג את מה שלמדה, ולכתוב מכתב לבעל תפקיד ברמה הלאומית, כדי לשקף את הבעיות ולהציע הצעות להצלת ים המלח. התלמידים יצאו לסיור בים המלח, ויצרו מסלול פעילויות על הטיילת, בין המלונות. בסיום השבוע כל בית הספר יצא לטיילת, והתלמידים עברו בין הפעילויות השונות. בסיום הפעילות הילדים השתתפו בשיט בים המלח. “רצינו שהילדים יחוו את הים בזווית אחרת, שהם לא רגילים אליה. גם למורים החוויה היתה מעניינת, כי לרוב אנחנו רואים את הים מהחוף ולא להיפך", אומר קידר. “ביקשנו מהילדים להביא מצלמות והם צילמו את החוויה". התוצרים הכיתתיים שנוצרו במהלך השבוע הוצגו בתערוכה. יש כיתות שהכינו מובייל, כיתות אחרות הכינו פסיפס, סרטונים ומיצג תלת-ממדי שקראו לו "ים המוות – ים החיים". לתוצרים צורפו דפי מידע ששיקפו את הלמידה. בתערוכה הוצגו גם צילומים שהילדים צילמו, והניחו במסגרות שיצרו מחול ומלח. התערוכה הוצגה בעין גדי ותוצג במועצה המקומית, וביקרו בה גם ההורים ואורחים ממשלחת מגרמניה. מתבוננים בטבע ולומדים ממנו ממלכתי דתי "הראל", מצפה רמון בית הספר הצומח "הראל" במצפה רמון ממוקם קרוב לשפת המכתש. “כאן מתחיל החיבור שלנו", אומרת מנהלת בית הספר, מרים וייס. "כמורה לשל"ח בהכשרתי, אני לא אוהבת להיות כלואה במבנה. בכל הזדמנות אני יוצאת עם התלמידים החוצה לתרגילי התבוננות". "סיורי התבוננות" הם חלק מהותי בשגרת בית הספר. “אני חושבת שברגע שתלמיד יוצא החוצה ומתבונן במה שיש מסביבו, הוא הופך להיות ילד חוקר. הוא מגלה רבדים חדשים בכל אלמנט בטבע, שמגרים אותו לחשיבה, והוא רוצה לחזור ולבדוק את הנושא שוב". כדוגמה לכך מביאה וייס פסל בצורת פרצוף שנמצא במצפה על שפת המכתש. לפסל שתי נקודות התבוננות. מצד אחד רואים אבן לא מעובדת, ומהצד השני רואים פרצוף. הילדים שיצאו לסיור התבוננות בפסל גילו את הייחוד שבפסל, ומכאן התפתח דיון על נקודות מבט. בהמשך עסקו התלמידים באבן, בסיתות שלה, בסוגי האבנים שיש במכתש, והנושא התפתח לרובד הפיזי של המכתש והמשאבים שיש בו. בסיור התבוננות נוסף השתתפו תלמידי כיתות א’ ו-ב’, שיצאו לשפת המצוק ללמוד על ההבדלים בין חי, צומח ודומם. הם נחלקו לזוגות, מעלות, הסתכלו יחד על השטח ורשמו מה 360- בחנו את השטח ב זה חי, מה זה צומח ומה זה דומם. “זו חוויית חקר בסיסית מאוד, אבל מעשירה ומשמעותית", אומרת וייס. “הם שמו לב לצבעים השונים במכתש, לדומם הטבעי ולדומם שנעשה בידי אדם; הם הבחינו בהבדלים בין הצמחייה הטבעית והצמחייה המלאכותית. הם שמו לב למיעוט בעלי החיים ואז דיברנו על כך שבעלי החיים מסתתרים ביום ויוצאים לפעילות בלילה”. הסמיכות לטבע מעלה גם בעיות שיש להתמודד איתן. עדר יעלים שחי באזור, למשל, אוהב לטייל בגינת בית הספר אחר הצהריים ולטעום מהצמחים שגדלים בה. בית הספר פיתח שני מיזמים כדי להתמודד עם הבעיה. פתרון אחד מפתחים תלמידים עם תלמידי תיכון סמוך שיש בו חממה. התלמידים מגדלים בחממה צמחים שיעלים לא אוכלים, ועתידים לשתול אותם בהמשך בגינת בית הספר. פתרון שני הוא טיפוח הגינה וגידורה. בעבודה עם המורה לגינון התלמידים אספו ביישוב צמחי סוקולנט, שמתאימים לאקלים המדברי, ושתלו אותם באדניות ברחבי בית הספר. לאורך השנה, שיעורים פרטניים שונים מתקיימים בגינה. “זה ממש שיח עם המדבר", אומרת וייס. פעילות רבה נעשית מחוץ לכותלי בית הספר. התלמידים השתתפו בתוכנית "שבילי מדבר" של רשות הטבע והגנים, והכשירו שבילי הליכה במסלולים באזור. במסגרת הפרויקט, התלמידים יצאו לסיורים בסביבת מצפה רמון, בעיקר בשפת המכתש, ובהמשך יצאו למסלולים שעוטפים את מצפה רמון, ופרצו שבילים שעוטפים את היישוב. במהלך הסיורים התלמידים למדו על החי והצומח באזור, וביקרו במאהל בדואי. שנה 70 החיבור למדבר מתבטא גם בשיעורי האמנות. השנה, לכבוד למדינה, תרגילי ההתבוננות נעשו גם בשיעורים אלה. התלמידים השתמשו ביצירות שלהם במשאבים סביבתיים, כמו עלים, חול, אדמה ואבנים. תלמידי "תמר" מסיירים בים המלח תלמידי "אלמוסתקבל". פותחים את השער ויוצאים למדבר תלמידי "הראל". מתבוננים וחוקרים את הסביבה 25 שיעור חופשי > 2018 יוני 2018 יוני < שיעור חופשי 24