שיעור חופשי / תמוז תשעח / יוני 2018 / גליון 125

לפני שלוש שנים, כשצוות המורים של בית הספר יסודי ג’ דיבר עם התלמידים על פסטיבל הזית השנתי, הסתבר שהתלמידים לא מכירים אתרי מורשת בכפר. “לתדהמתי גיליתי שתלמידים רבים לא מכירים את הכפר ההיסטורי ולא ידעו כלל איך להגיע לבית הבד הישן, לחומות הכפר ההיסטורי ולשכונה העתיקה", מספרת מנהלת בית הספר, אימאן ח’לאילה. “זה היה הניצוץ הראשון שהוליד את הרעיון לפתח פרויקט שיחבר בין התלמידים לכפר, למורשת, לתרבות ולאתרים היסטוריים". 237 בית הספר, שלומדים בו כיום תלמידים בעשר כיתות, היה אז בתחילת דרכו, והיו בו שש כיתות בלבד. צוות בית מורים, התיישב לפתח 11 הספר, שמנה אז את היוזמה. המודל שפותח מתבסס על למידה בין-תחומית, שמתחילה מהסביבה הקרובה ונמשכת למעגלים בסביבה הרחבה יותר, ומשתתפים בו תלמידי כיתות ה’-ו’. מטרת היוזמה ליצור הוויה חינוכית בית-ספרית, המשלבת אמנות ומדעים בדיסציפלינות השונות. ליוזמה יש היבט פדגוגי, גם ברכישת ידע וגם בהתנסות בשיטות חקר ואיסוף מידע; והיבט אקלימי, המגבש את התלמידים ואת צוות המורים. הרעיון שהתגבש היה שהתלמידים ייצאו ויחקרו את המקומות ההיסטוריים בכפר ואת התרבות המסורתית, ולבסוף יקימו מוזיאון מתוקשב בבית הספר. “עסקנו בנושאים כמו אתרים משמעותיים בכפר ואיך חגגו חתונות בעבר”, מספרת ח’לאילה. “יצרנו ברקודים שמובילים למידע על הנושאים השונים, ואיגדנו את החומר גם בחוברת. אנחנו כל הזמן מדברים על חקר, למידה עצמית וניסיון לתת לתלמיד להגיע למידע. "היוזמה מקנה לתלמידים כלים ומיומנויות חקר, משום שהם עצמם חקרו את הנושאים השונים. חלקם, למשל, יצאו החוצה אל האתרים, אספו עליהם מידע וצילמו אותם. אחרים ערכו ראיונות עם זקני הכפר. בשנה הבאה היוזמה תתרחב ונוסיף למערכת שיעור שנקרא 'אני מהכפר הזה'. כל תלמיד יתמקד באתר או מאפיין של היישוב, ימצא את החיבור שלו לנושא, יחקור אותו ויסיים את השנה עם גאווה וזהות עצמית”. במוזיאון המתוקשב יש חפצים וריהוט עתיק שהורים תרמו. המוזיאון משמש כיום בשיעורים רבים במערכת, ואורחים מגיעים לבקר בו, גם תלמידים מבתי ספר יהודיים. התלמידים עצמם מובילים את המבקרים, מנחים אותם בסיור, מציגים להם את החיים בימי קדם ומדברים על השילוב בין התרבויות השונות באזור. "החלום שלי הוא שהמוזיאון ייהפך מוקד למידה משמעותי, שיציג את הזהות והמורשת המקומית", אומרת ח’לאילה. “אני מתכננת לפזר את המוזיאון ברחבי בית הספר, כך שהוא יהפוך למיני דיר חנא, ויזמן למידה חווייתית משמעותית”. פעם בשבוע, תלמידי כיתות ה'-ו' של בית הספר "גוונים" לחינוך מיוחד (הפרעות התנהגות על רקע רגשי) ובית הספר היסודי "גורדון" בכפר סבא נפגשים לשיעור משותף, יוצרים תוכניות רדיו ומתנסים ביצירה של סרטונים וכתבות לרשתות החברתיות. המיזם, שנבחר לליווי על ידי "הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות" וממומן על ידי .2016 המוסד לביטוח לאומי, פועל משנת "שיתוף הפעולה בין בתי הספר הוא מסורת אצלנו", אומרת גילה בן יוסף, מנהלת גורדון. "גם בעבר היו לנו שיתופי פעולה בשיעורים שונים, כמו ספורט ואמנות, מאחר שחשוב שתהיה היכרות בין שתי האוכלוסיות”. "בתוך הג'ונגל של המדיה החברתית, ילדינו מתמודדים עם מידע לא מצונזר ולא מפוקח", אומר מאור בארי, ממפתחי היוזמה. "בעזרת התוכנית אנו מקנים לילדים סולם ערכים וכלים להבנה, סינון ושליטה ברשת”. הפעילויות מוגשות כאתגרי ביצוע אינטראקטיביים, שמאחוריהם יש נושא לדיון ועיבוד עם התלמידים. בשיעור שעסק ב"פייק ניוז”, למשל, הילדים למדו להכיר את המונח, לפתח חשיבה ביקורתית ולהפנים כי לא כל המידע שקיים ברשת הוא אמיתי ונכון. במהלך הדיון הילדים שיתפו אחד את השני בעולמם האישי. "יכולת השיתוף הזאת מרגשת וחשובה במיוחד", אומרת אורלי זימן, מנהלת גוונים. "גם בשל הניכור הפוטנציאלי בעולם הטכנולוגי וגם בשל קשיים רגשיים שונים. השיעור מחזק את תחושת השייכות והמסוגלות, ומפתח סבלנות כלפי האחר ויכולת משוב אישית וקבוצתית”. לאחר הדיון התלמידים יוצרים תוצר משלהם, וכל ילד חווה במהלך השנה תפקידים שונים רלוונטיים, כמו צילום, כתיבה, משחק, בימוי ועריכה. "בתחילת הדרך התמקדנו ברדיו, בשל העניין הפדגוגי ביצירת תוכנית או סרטון", אומר אבישי רות, ממפתחי היוזמה. “שפה נכונה, בנייה של סיפור והכרת התפקידים השונים. בהמשך החלטנו להוסיף את התחום הוויזואלי שמתחבר גם לרשתות החברתיות, כי זה מה שמעסיק צעירים”. רות ובארי מאמינים שיש לצמצם את הפער בין הטכנולוגיה, הרשת החברתית ובית הספר, ופיתחו הרצאה שמעניקה כלים פרקטיים לרתימת הטכנולוגיה להוראה. ההרצאה מוצעת בחינם לכל בית ספר שמעוניין בכך עבור צוות ההוראה (ניתן למצוא אותם דרך הפייסבוק). “בעולם הרשתות החברתיות כל אחד נמצא מול מסך”, אומר רות. "בשיעורים שלנו, העבודה המשותפת מחזקת גם את ההיבט החברתי. בתחילת השנה, לא היינו בטוחים בתמהיל של הכיתה שיצרנו, ותהליך ההתחברות לא היה פשוט. אבל כיום הכיתה מגובשת, הם עובדים על התכנים גם אחר הצהריים, והילדים שהכי דאגנו לגביהם נהפכו לכוכבים”. יום אחד בשבוע אפשר לראות בחצרות בית הספר "תדהר" בעפולה ילדים על כיסאות גלגלים, מלווים בהשגחה צמודה של ילדים בריאים, לומדים בכיתות רגילות ומשחקים בהפסקות כמו כולם. הקשר בין בתי הספר, שהחל להתפתח לפני כארבע שנים והתבסס על היכרות וביקורים הדדיים, התהדק והלך, ונהפך בשנתיים האחרונות לקרוב עוד יותר - עם מיסוד יום שבועי של לימודים משותפים. היוזמה המקומית נולדה בעקבות רעיון של מורות משני בתי הספר שהיו יחד בהשתלמות, ורצו לחזק את הקשר בין הילדים, ליצור קשרים חברתיים ותקשורת מקרבת בין אוכלוסיות שבחיי היומיום אין ביניהן קשר, ולפתח רגישות, הכלה, הבנה וקבלה. מנהלי בתי הספר חיבקו את הרעיון. “רצינו שהילדים יכירו וילמדו על שונות ממקור ראשון", מספרת מנהלת תדהר, סיון וידנפלד. "הם נפגשו לפעילויות חווייתיות משותפות של ספורט, מוזיקה ויצירה. ילדי תדהר נהנו משיעורי אפייה ובישול במטבח ביובלים, וילדי 'יובלים' נהנו מהמגרש הטוב שיש בתדהר. בהמשך החלטנו להרחיב את הפעילות, ויצרנו מודל של לימודים משותפים. לילדי כיתה ה' שלנו הצטרפו עשרה ילדים מיובלים, עם יכולות קוגניטיביות גבוהות, ופעם בשבוע הם מגיעים אלינו ולומדים לפי המערכת הרגילה, בכיתה של המחנכת ליאת רון”. היוזמה כוללת גם ימי שיא. ביום שיא לקראת ביקור ועדת פרס משרד החינוך בזהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בריא, השתתפו ילדי שני בתי הספר. היום נפתח כשילדי יובלים הופיעו עם שירו של אריק איינשטיין "אני ואתה נשנה את העולם", בליווי שפת הסימנים. בהמשך, קבוצות ילדים מעורבות השתתפו בסדנאות כמו הכנת פיתות בטאבון, תה צמחים, מילקשייק ופעילות יצירה וספורט. תדהר הוא בית ספר מונגש, ללא קומות, והתשתית מאפשרת לילדי יובלים להתנייד ולהיכנס לכיתות עם כיסאות הגלגלים. ההיכרות יצרה חוויה עוצמתית. כשהילדים נפגשו בתחילת הדרך הם היו בכיתה ב', ובמפגשים הראשונים חלק מילדי תדהר בכו והתקשו לעכל את המצב של הילדים מיובלים. אך עם הזמן הם התרגלו ולמדו לראות בהם חברים. “הם הבינו שמדובר בילדים כמוהם, עם חוזקות, אהבות ותחביבים דומים לשלהם”, מספרת וידנפלד. “כל ילד מיובלים מוצמד לילד מתדהר לאורך כל היום המשותף, הם עובדים יחד ולא עוזבים אותם. מרגש לראות איך הילדים משחקים יחד בהפסקות. לרוב הילדים מיובלים יש סייעות, אך ביוזמת הילדים שלנו, הסייעות נכנסות בהפסקות לחדר המורים, והילדים שלנו מלווים את הילדים מיובלים. מרגש מאוד לראות את הילדים משחקים בהפסקה, כמו בכל בית ספר, אבל איתם משחקים גם ילדים בכיסאות גלגלים ועם הליכונים". יסודי ג’, דיר חנא | " "כפרנו במרכז פאדיה אברהים (מחנכת, רכזת ערבית), גואד דראושה (מחנך, רכז מדעים), סוגוד אחמד (מורה למחשבים), אימאן עתאמנה ח’לאילה (מנהלת), רשא סאלם (מחנכת ורכזת חברתית) גאגא – ניו מדיה -"גוונים", חינוך כפר סבא מיוחד, "גורדון", אורלי זימן (מנהלת "גוונים"), גילה בן יוסף (מנהלת "גורדון"), סמדר יניב (יועצת ב"גורדון"), אבישי רות ומאור בארי (מורים למוזיקה) משלבים ומשתלבים – לומדים ביחד - בית חינוך “תדהר", בית ספר “יובלים" לילדים חולי סי.פי, עפולה סיון וידנפלד (מנהלת "תדהר"), יהודה גלברג (מנהל "יובלים"), דפנה חבושה ויעל דוד (מחנכות ב"יובלים") נילי שרבט (מחנכת ב"תדהר") המוצר החינוכי "יומן המתנ"ה לתלמיד הנחוש", שפותח בבית הספר הניסויי "תומר" בבאר שבע, הוא תולדה של חוסר נחת שהוביל לחשיבה מחוץ לקופסה. “התהליכים המשמעותיים ביותר צומחים מחוסר שביעות רצון", מחייכת אילנית ברטוב, מנהלת בית שנים. 11 הספר מזה בית הספר שייך לרשת בתי הספר מקדמי הכוונה עצמית במכללת קיי, ולומדים בו תלמידים. המודל שפותח בבית הספר 300 מעמיד במרכז את נושא הפרו-אקטיביות, שתורגם למושג "נחישות נרכשת": מאמץ והשקעה להשגת מטרות, תוך כדי מתן ביטוי לצרכים ולרצונות של כל ילד. הצוות בנה את המודל ופיתח אותו במשך שלוש שנים, באמצעות השתלמויות מוסדיות, מפגשי הטמעה ושיתוף פעולה עם האקדמיה ואגף ניסויים ויוזמות במשרד החינוך. השנה הופק יומן המתנ"ה (מסע מקדם תודעה עצמית, נחישות והשקעה אג'נטית), שמיישם את הרעיון, מתוך ההנחה שלכל ילד יש זכות לנחישות – הזכות להשמיע את הקול הייחודי שלו, הזכות להיות מסוגל להצליח, ליזום ולהשפיע על הישגיו וסביבתו. מטרת היומן לטפח לומד אוטונומי נחוש בעל מכוונות עצמית. "ההוראה המסורתית לא מעודדת אקטיביות מצד התלמידים, ולכן המוטיבציה הפנימית יורדת והאחריות להישגים פוחתת”, אומרת ברטוב. “היומן מחזיר את האחריות לתלמיד. בשלב הראשון התלמיד יוצר מפה אישית, בהנחיית המורה. המפה מציגה חוזקות, הזדמנויות, חולשות ומעכבים. מתוך המפה התלמיד בוחר יעד שברצונו לקדם, ואת הדרך להשגתו כולל פעולות, הגדרת זמן, מעקב ובקרה”. היומן מכיל כלים נוספים שפותחו, למשל "מד-הנחישות", כלי לפיתוח חשיבה רפלקטיבית, באמצעותו נדרש התלמיד למשוב שבועי. כלי נוסף ביומן הוא "סרגון הנחישות". כלי מקוון ייחודי שמבוסס על מסמך תפקודי לומד, ומעריך את התלמיד בשלוש תחנות לאורך השנה בהיבט לימודי, חברתי, התנהגותי ורגשי. היומן משרת גם את צוות המורים. "הישיבות הפדגוגיות שינו את פניהן והיומן מקבל מקום משמעותי”, מספרת ברטוב. "ההורים מתבקשים לגלות מעורבות בתהליך, אך אם תלמיד בוחר שלא לחשוף את כל היומן בפני ההורים, אנו מכבדים את הבחירה”. מקומם המשמעותי של התלמידים ועיקרון הבחירה מתבטאים גם בתהליכי למידה מבוססי ערכים, שהבולט בהם הוא ערך הקיימות, שמזמן למידה מחוץ לכתלי בית הספר. כך לדוגמה, תלמידי שכבה ג' זיהו בשכונה אתר הנצחה זנוח, שהוקם על ידי משפחה מהשכונה לזכר בנה, אלדד יחזקאל, שנהרג בתאונת דרכים בהיותו בן . התלמידים סיירו באתר, ניקו וטיפחו 18 אותו. באמצעות פרסום הפעילות ברשתות החברתיות הצליחו הילדים לאתר את האח, והחודש הם יפגשו אותו כדי לקדם שיתופי פעולה. בנוסף, התלמידים פנו במכתב לרשות בבקשה לטפח את האתר ופנייתם נענתה. "בזמן הפעילות היו לי דמעות בעיניים”, אומרת ברטוב. “יש משהו רלוונטי, חינוכי ומרגש יותר מזה?”. ב"ש "הזכות לנחישות", "תומר" אילנית ברטוב (מנהלת), אורית אלמליח (סגנית מנהלת), חני פדלון, איטה רוחם, חנית קורץ ואורית ביטון (מורות), קרן קולומבוס (יועצת) // משהו חדש וטוב יזמות משנים את העולם, ילד אחרי ילד לימור דומב רוצים להביא משהו חדש לעולם ההוראה? במדור זה תמצאו מורים ומנהלים מעוררי השראה, בשפע של יוזמות חינוכיות 27 שיעור חופשי > 2018 יוני 2018 יוני < שיעור חופשי 26