שיעור חופשי / תמוז תשעח / יוני 2018 / גליון 125

המשפחה המטיילת "אז לקחנו את הגלולה האדומה" הוא בלוג שמתאר מסע של משפחה ישראלית שמטיילת בעולם. “גם לנו היו את חיי העולם המערבי היומיומיים שלנו”, מוסבר בבלוג. “רוב הזמן עבר בעבודה כלשהי בחברת ייעוץ בתחום ההייטק. שמתי לב שקשה להסביר לילדים שלי מה בדיוק אני עושה בכל הזמן הזה שאני עובד מחוץ לבית. יש לי בית נחמד. יש לי משכורת נאה. ועדיין, אני מרגיש כלוא בבית סוהר... זה כלוב הזהב… החלטנו – לא עוד. אנחנו יוצאים מהמטריקס”. הבלוג מתאר את חיי היומיום במסע המשפחתי הזה, ומכיל פוסטים שמתארים את הטיול ומספקים פרטים שימושיים, למשל על הוצאת רישיון בחו"ל, כמה עולה הטיול והתמודדות עם מערכת הבריאות בארה"ב. http://www.wetooktheredpill.com * שנה בעולם משפחת גפני מכפר הס תיעדה מסע בן שנה בעולם, בבלוג "חיים את החלום". ההורים מואב וטל, והילדות רוני, אלה וגלי, יצאו לשנה של טיול. פוסט הסיכום, שנכתב במטוס חזרה לארץ, מציג מדגם מהדברים שחוו במסע: המאכלים האהובים, אטרקציות, דרכי התחבורה שבהם טיסות, רכבות, אוטובוסים, 20- השתמשו (כ מוניות, טוק טוק, ריקשה, טנדר, סירות משוטים, סירות פדלים, אופנועים, מעבורות והמון הליכה ברגל). המשפחה הגיעה להודו, נפאל, תאילנד, קמבודיה, וייטנאם, פיליפינים, הונג קונג, סין, רוסיה, צ'כיה, פולין, הונגריה, סלובקיה, אוסטריה, קרואטיה, סלובניה ורומניה. https://gafnifamily.com * ילדים 14 החיים עם "החלום שלי היה פשוט. רציתי בית מלא (ממש מלא) ברגליים קטנות וחינוך ביתי. בית שלו עם כמה פרות וגינה אורגנית. במקום זה קיבלתי הרבה ילדים, שלפעמים מפריעים לי, ושטח שלאף אחד אין זמן לטפל בו”. כך פותחת רנה את הבלוג שלה ושל בעלה, צ’אק, על חייהם עם ילדים: חמישה מאומצים ותשעה ביולוגיים 14 (אחד מהם ילד עם צרכים מיוחדים). הילדים למדו בחינוך ביתי עד שבעיות רפואיות שינו את התוכנית. הבלוג מספר על חיי היומיום עם ערימת ילדים כל כך גדולה, ומחולק לפי נושאים: איך לארגן חיי משפחה גדולה, איך לסדר את הבית ובישול למשפחה גדולה. בטיפ לאחסון גרביים, למשל, מציעה רנה לשים את כל הגרביים המקופלות בקופסה אחת גדולה, וכך לחסוך ריצות מחדר לחדר. בעת הצורך, כל אחד יכול לגשת לקופסה שמונחת בחדר המגורים ולקחת לו גרביים. http://littleearthlingblog.com * חיינו עם תסמונת דאון "חיינו השתנו ביום שבו הבן שלנו, נוח, הפתיע אותנו ונולד עם תסמונת דאון". כך מספרים ריק ואבי סמית מטקסס. זמן קצר אחרי הלידה החליטו השניים לפתוח את הבלוג כדי להראות לעולם חיים טובים של הורים שמגדלים ילד עם התסמונת, להפריך דעות קדומות בקשר אליה, להעניק תקווה ועידוד להורים טריים במצב דומה. הבלוג התחיל בסרטוני וידיאו שתיעדו את נוח מדי יום, אך כיום הוא מכיל גם מידע רב על התסמונת ואפשר להגיע אליו גם בפייסבוק, ביוטיוב ובטוויטר. “תסמונת דאון היא רק חלק אחד מנוח", כתבו ההורים למורה בכיתה א', במכתב ששיתפו בבלוג. “אנחנו מקווים שתכירו עוד חלקים בו. הוא אוהב ספרים, רכבות ומכוניות. הוא אוהב את מיקי מאוס, הוא מכיר בעל פה את היפהפייה הנרדמת ו'פרוזן', הוא אוהב לחבק. יש לנו ילד עם תסמונת דאון, ולא ילד חולה". http://noahsdad.com * תפנית טרגית כמו בחיים, גם בבלוגים לא תמיד הכל ורוד. בני הזוג קיטי ובילי וילדיהם הם משפחה אוהבת וקצת משוגעת, לפי ההגדרה באתר, שאוהבת לחלוק את חייה ברשת. התחלת השיתוף ברשת נולדה מהרצון לשתף את בילי, איש צבא, בחיי הילדים, באמצעות סרטונים. עם הזמן המשפחה הבינה שלא רק בילי צופה בבלוג, הם צברו מעריצים, וכיום הם מעדכנים במתרחש בחייהם בפייסבוק, בטוויטר, ביוטיוב, באינסטגרם, בטוויטר ובאתר. חלה תפנית בנימה הקלילה של האתר. 2015- ב , מת באופן פתאומי. בדיקות 13- כיילב, בן ה שלאחר המוות גילו שהוא סבל מבעיה בלב. הסרטון המשפחתי האחרון שבו כיילב השתתף מיליון צפיות ביוטיוב, וסרטון 12- זכה ליותר מ שנקרא "כיילב, איננו אך לא נשכח", זכה ביותר מיליון צפיות.   21- מ // בלוג משפחתי תרבות דיגיטלית מציצים לבתים של אחרים משפחות רבות בעולם פותחות צוהר לחיים הפרטיים האמיתיים שלהן, משתפות את חייהן ברשתות החברתיות, ובונות לעצמן קהל נאמן שעוקב אחריהן. זה יכול להיות בלוג כתוב, ולוג לימור דומב מצולם או ערוץ יוטיוב - בכל מקרה, זה ממכר ב בוקר אנו יוצאים לעבודה וברמזור עומד קבצן ומבקש נדבה; בבית הספר מגיעה מורה-עמיתה ופניה עצובות; אנו הולכים לבית חברים לניחום אבלים; ילדנו לא קיבל את הציון שציפה לו; אדם מבוגר איבד שיווי-משקל ונפל ברחוב. מה קורה לנו במצבים כאלה? אצל רובנו האירועים מעוררים תחושות של עצב, כאב, חמלה, צער, כעס וחוסר אונים. לעתים קרובות מלוות התגובות הרגשיות בהתנהגות שמטרתה להקל על קשייו של האחר הסובל: עזרה פיזית, תמיכה רגשית, ניחום ושיתוף. ההתנהגות הזו שלנו מוגדרת אמפתית. ד”ר עדה בקר חוקרת את התחום החברתי בהיבטים המגוונים שלו, ובשנים האחרונות היא מתמקדת באמפתיה ופרו-חברתיות. היא מגדירה אמפתיה כתגובה רגשית המאופיינת ברגשות דאגה, סימפטיה, חמלה ורוך כלפי אדם אחר, וברצון להקל על מצוקתו או לגרום לו שמחה. בקר מסבירה כי הבסיס לתגובה אמפתית הוא קוגניטיבי - האדם האמפתי קשוב לסימנים המצביעים על מצבו הרגשי של האחר, ועם זאת, הוא מודע לעובדה שהאחר הוא לא הוא עצמו. “כשאנו חשים אמפתיה כלפי אדם אחר אין פירוש הדבר שאנחנו חווים את רגשותיו”, היא מבארת. “לכן, אמפתיה שונה מהזדהות עם אדם אחר. היכולת לחוות בצורה מוחשית רגשות של מישהו אחר – היא אחד הדברים שהופך אותנו ליצור חברתי”. בכל מקום עבודה ניתן לשמוע מגוון אמירות שמחליפים ביניהם העובדים, היא מדגימה. “אלו אמירות פשוטות כמו ‘איך אתה מרגיש הבוקר?’ או ‘איך היה סוף השבוע?’. אמירות אלו הן מרכיב מקובל, הכרחי ומובן מאליו ביחסים בין מבוגרים במקום העבודה, והן מהוות חלק מרכזי מההתנהגות היומיומית שלנו עם עמיתים בעבודה, בחברות, בזוגיות, בהורות ובכל מערכת יחסים. הן נובעות מרגשות וממחשבות כלפי הזולת שלמדנו לבטא בקול במהלך שנות הילדות. לימדו אותנו ‘לראות’ את הזולת ולחוש את מצוקתו או שמחתו (התגובה האמפתית), ואז להגיב תגובות שיקלו על מצוקתו, או יפגינו השתתפות בשמחתו (התנהגות פרו-חברתית - פרו פירושו בעד)”, היא אומרת. בקר מסבירה כי במרחבי המוח שלנו נמצאים עצבים, עצבי המראה, שאחראים על התהליך המורכב הזה. עצבי המראה מאפשרים לנו להבין פעולה כלשהי שחווים אחרים ולחוות אותה כאילו היתה שלנו, וכך ליצור קשר פנימי ישיר לחוויה הפסיכולוגית-רגשית של אנשים אחרים. “זו לעיתים קרובות הסיבה לתחושות של כאב, תסכול, חוסר אונים, כעס או פחד כאשר אנחנו נוכחים שקורה להם דבר מה קשה”, היא אומרת. עם זאת, מידה מוגברת של אמפתיה, שנגדיר כהזדהות, עשויה למנוע מאיתנו פעולה יעילה. כשאנחנו חווים אמפתיה, אנחנו מסוגלים להגיש לאחר את הסיוע שהוא זקוק לו. כשאנחנו מגיבים מתוך הזדהות – אנחנו כל כך עמוסים רגשית עד שהתגובות שלנו אינן יעילות, לא עבור עצמנו ולא עבור האחר. לילדים אמפתיים יש כישורים חברתיים טובים יותר בקר התוודעה לתחום החברתי לפני כשלושה עשורים, כמדריכה ומפקחת במסגרות חינוכיות לגיל הרך. מאז היא מרבה לצפות ביחסים החברתיים של ילדים בגילאים השונים, מדריכה, מלמדת ומטפלת. לפני כעשור כתבה את הספר “עם מי שיחקת בגן היום?” שבחן את ההיבטים התאורטיים של התחום. לפני שנתיים התפרסם ספרה “לגדל ילד חברותי”, שהוא גם מדריך להורים ולמחנכים. למה כדאי לנו להיות אמפתיים? בקר: “אמפתיה היא אחת המיומנויות הבין-אישיות והחברתיות החשובות ביותר. אמפתיה והתנהגות חברותית קשורות להישגים חברתיים חשובים אצל ילדים ומבוגרים. לילדים אמפתיים יש כישורים חברתיים טובים יותר, הם פופולריים יותר ובעלי ביטחון עצמי גבוה יותר. אפשר להסתכל על כך גם מהזווית ההפוכה: ילדים פופולריים עם ביטחון עצמי הם לרוב אמפתיים כלפי ילדים אחרים”. כיצד מתפתחת היכולת האמפתית? “בבסיסה, אמפתיה היא יכולת מולדת - כלומר, לכל אדם יש פוטנציאל להיות אמפתי, והיכולת תתפתח אם נטפח ונחזק אותה. כמו כל יכולת התפתחותית, גם האמפתיה מתפתחת בשלבים. “תינוקות מגיעים לעולם עם ‘ניצני אמפתיה’ - רגישות לביטויי הרגש ולפעולות של אחרים, ועם יכולת לקרוא איתותים רגשיים אלה ולהגיב עליהם בהתאם. ובגיל שנה ומעלה, פעוטות מגיבים בדרכים שונות למצוקה של פעוט אחר: הם עשויים להגיב בחוסר שקט, או שהם מקמטים את מצחם, נראים עצובים ומביטים באם; נעשים שקטים וצופים באחר בהבעה מודאגת על פניהם; נעשים מוטרדים מאוד ומוצפים רגשית. “ילדים שחווים רגשות כמו עצב, שמחה או פחד ועוד, מזהים רגשות אלה אצל עצמם ואצל ילדים אחרים, ומסוגלים לווסת את התגובות שלהם באינטראקציות חברתיות - נוטים להיות אמפתיים יותר. כלומר אמפתיה קשורה ליכולת לחוות ולבטא רגשות חיוביים ושליליים כאחת. “מגיל שלוש-ארבע נהפכת הפעילות הפרו- חברתית של הילד לסלקטיבית יותר, כלומר היא מופנית רק כלפי חלק מהזקוקים לעזרה. הילדים מפנימים את הנורמות החברתיות של סביבתם ולומדים בהדרגה לשים לב לסימנים נוספים מלבד סימני המצוקה, שירמזו אם מתאים להיענות למצוקה או עדיף להתעלם ממנה”. בקר מדגישה כי לא תמיד רצוי להיות “אמפתי מדי”. לאמפתיה רבה מדי יש לעתים קרובות מחיר גבוה: מנצלים אותנו. שימוש מורכב ומובחן במיומנויות האלה מצביע על ויסות רגשי תקין ועל למידה הולמת של חוקי ההתנהגות החברתית. “לכולנו יש אינטרס גדול מאוד לגדל ילדים אמפתיים. זה אינטרס אנוכי מאוד כי חשוב לנו שבחברה שלנו יגדלו אנשים אמפתיים ולא ערלי לב”, אומרת בקר. “רגשות אמפתיים עשויים להתבטא בהתנהגות מוסרית המבוססת על עקרונות מוסריים מופשטים ומורכבים כאחד. ילדים ומתבגרים עשויים להתנדב לפעילות בארגונים התנדבותיים למיניהם, כדי לפעול באופן יזום למען אחרים במצוקה. התפתחות כזו תלויה בסביבה הורית, חינוכית וחברתית המקדמת ומתגמלת התנהגויות פרו-חברתיות ומוסריות”. בנעליו של האחר היכולת לחוש אמפתיה היא מולדת - אך ניתן לטפח אותה וללמד את הילדים כיצד להשתמש רווית שרף בה לטובה מצד אחד - וגם לא להגזים ולהיחשף לניצול, מצד שני // אמפתיה ארגז כלים כך תעזרו לילדים לתרגל אמפתיה – ולעתים קרובות (לא שמשו דוגמה להתנהגות אמפתית .1 בהגזמה), שתפו את הילדים בחשיבה שלוותה את התנהגותכם. בטאו מילולית את רגשותיכם ורגשות האנשים בסביבתכם בנוכחות הילדים. כל ביטוי של אמפתיה של הילדים כלפי אחרים. בנו בכיתה חזקו .2 תרבות ואווירה של אכפתיות: עודדו את הילדים לעזור זה לזה, לשמוח זה בשמחת זה. – עוזרים, נדיבים ואדיבים אמרו לילדים לעתים תכופות שהם .3 הם יפנימו תכונות אלה. כשילד חווה קושי כלשהו, הגיבו באמפתיה ובניסיון לבדוק אם .4 הוא זקוק לעזרה. "אני מבינה שקשה לך...". ובכך תראו לו שגם , ותהוו מודל מצוקה רגשית מייצרת אמפתיה מהסביבה כלפיו, חיובי להתנהגות זו כלפי אחרים. בחרו במה להתערב - מחנכות נוטות להתעלם מאינטראקציות .5 חיוביות ומתגובות אמפתיות ופרו-חברתיות ומתערבות בעיקר אל תחמיצו הזדמנויות שבהן ניתן לעודד תגובות בקונפליקטים. , שאותן הילדים מחשיבים אמפתיות והתנהגויות פרו-חברתיות מאוד ונענים אליהן בחיוב. במקרים שבהם עמית נמצא במצוקה, בוכה או נפגע, הדבר מעורר .6 , והם ירבו לצפות באירוע. תגובה רגשית מוגברת אצל שאר הילדים מעורבותה של המחנכת באירוע מהווה מרחב ללמידה על העצמי ועל הרגשות, המחשבות, והרצונות של עצמי ושל האחר וכיצד ניתן לפתור קשיים באופן הוגן לכל הצדדים. איור: לאו אטלמן כאן משתפים בכיף הרשתות החברתיות מאפשרות הצצה ללא מעט משתמשים אנונימיים, המביאים לקדמת הבמה תחביבים מיוחדים ועיסוקים מעניינים. ליקטנו לכם כמה חשבונות שכדאי לעקוב אחריהם. מאחורי התמונה " של הצלם humans of NewYork" הבלוג ברנדון סטנטון עוסק בצילום עוברי אורח שפגש במסעותיו ברחבי העולם. הבלוג החל מצילום אנשים המסתובבים ברחובות ניו יורק ומשם התפתח לאיסוף דיוקנאות (פורטרטים) מדינות, ובהן בנגלדש, 20- של מצולמים מכ אף עלתה על מסכי 2017- עיראק ופקיסטן. ב humans of" הטלוויזיה הסדרה התיעודית " המבוססת על הבלוג המצליח. New York מיליון 8 לחשבון האינסטגרם של סטנטון עוקבים, ואחר חשבון הפייסבוק שלו עוקבים מיליון גולשים. 17- יותר מ - בלוג humans of New York כלב חיי אחר חשבון האינסטגרם של מארני הכלב מיליון גולשים. מארני 2.1- עוקבים יותר מ סובל מ"תסמונת שיווי המשקל" וכתוצאה מכך ראשו מוטה לצמיתות, לשונו מתנדנדת ועיניו גדולות במיוחד. סיפורו של מארני, שהיה כלב רחוב והועבר לבית מחסה לכלבים, מעורר אמפתיה והזדהות בקרב העוקבים. אם תוסיפו לכך את זוויות הצילום הייחודיות בהן הוא מצולם ואת התלבושות הרבות והמגוונות שלו, ותקבלו את אחד הכלבים המפורסמים בעולם. – אינסטגרם marnie the dog אופנה ללא גיל ,97 איריס אפפל היא אייקון אופנה בת אלף 912 המתחזקת חשבון אינסטגרם עם עוקבים. אפפל נהפכה לשם דבר בעולם האופנה בזכות סגנון הלבוש האינדיבידואלי, הטוטאלי והאקסצנטרי המאפיין אותה. בעבר אף הופק סרט תעודה אודות אפפל כמשקפת הלך רוח ותרבות, לצד שלל תערוכות אודות סגנון האופנה הייחודי שיצרה. - אינסטגרם iris.apfel שידוך יצירתי חשבון האינסטגרם של מעצבת הפנים לוסי ויקנין משלב צירופים מרתקים ויצירתיים, לצד אסתטיקה מוקפדת. בכל תמונה בחרה המעצבת דמות מאוירת או חפץ מאויר, אליהם שידכה עצם ממשי - החל מבננה ועד גביע גלידה, שהופכים לחלק מהציור. התוצאה היא חגיגה ויזואלית הרמונית ומדויקת. - אינסטגרם lucyvik בתיה טולדנו מתוך הבלוג של משפחת גפני 29 שיעור חופשי > 2018 יוני 2018 יוני < שיעור חופשי 28