שיעור חופשי / אדר א' תשעט / פברואר 2019 / גליון 127

יכול להיות שהיא איבדה את המומנטום. לעומת זאת, בזמן של הירידה בקשב, אפשר לכוון את השיעור לעבודה עצמית או לעבודה בקבוצות, ובסביבות עבודה שבהן קל יותר לגייס את מאגרי הקשב. "יש גם מחקרים שמדברים על התרומה של פעילות גופנית ללמידה. אפשר לבנות על פי הידע הזה את סדר השיעורים ולנסות לשלב תנועה ביניהם, למשל בעבודה בעמידה, או בהליכה בין מרחבי לימוד. מאידך, ידוע גם על סוגים של פעילות גופנית בשיעורי ספורט הפוגמת ביכולות קוגניטיביות שהן קריטיות ללמידה בשיעור המתקיים לאחר שיעור הספורט. "מעבר לכך, מחקרים הראו את התרומה של המוטיבציה בתהליכי הלמידה ובקשר החיובי בין מערכת הרגש והקוגניציה, ממש רשת עצבית במוח הקרויה המסלול המזולימבי, וגורמת לתהליכי הלמידה להיות אפקטיביים. המשמעות היא שכדי שתלמיד יקשיב בשיעור, צריך לגייס את המוטיבציה שלו באמצעות מערכת הרגש. "כדי שהתלמיד ימשיך וישמר את יכולת ההקשבה או ביצוע התרגול, הרשת העצבית הזו נמצאת בפעולה ומייצרת מוליכים עצביים, בפרט הדופמין, העוברים במסלול המחבר בין מערכת הרגש לאזור הקורטקס המצחי והקדם- מצחי, האחראי לשימור ומיקוד הקשב. באזור זה מתבצעים תפקודי חשיבה גבוהים הכוללים גם יכולות של תכנון, קבלת החלטות ותפקודים ניהוליים חשובים נוספים. "גיוס המוטיבציה מגביר מוליכים כימיים כמו הדופמין וגורם לכך שיש יותר תקשורת בין תאי עצב, והדבר גורם בתורו לחיזוק ויצירת רשתות עצביות המביאות לשיפור תהליכי הלמידה בשיעור ומשפיעות על תהליכים במוח גם אחריו. כלומר, עצם זה שמורה משקיעה מחשבה ביצירת מוטיבציה אצל התלמידים בכל מיני אמצעים - הומור, סוגים שונים של ניסויים והתנסויות ועוד - יוצר שינוי שמגביר תהליכים של למידה במוח. "חשוב להבין שיש פה מפתח, שאם לא סובבת אותו, החיבור בין מערכת הרגש, המגייסת ושולטת מוטיבציה, לבין הקשב, הזיכרון וקבלת ההחלטות - לא יתרחש. זה לא מובן מאליו. לא פעם אנחנו דורשים למידה ולא מתייחסים להיבטים הרגשיים של התלמידים. מבחינת הנוירו-ביולוגיה זה דבר משמעותי ובסיסי, שחייבים להבין. "אחד מכיווני המחקר בשנים האחרונות היא בדיקת התרומה של מיינדפולנס, קשיבות מודעת, שפירושה תהליך פסיכולוגי של התעמקות והקשבה פנימית לא שיפוטית, והשפעתה על העלאת הרמה של המוליכים העצביים במוח. המחקרים השונים מראים שטווחי הקשב הולכים ועולים עם הגיל, ככל שנרכשת יותר מיומנות במדיטציה. לכן, ייתכן שהתייחסות לכך ביצירת שגרה קבועה במסגרת בית הספר יכולה להיות משמעותית, בעיקר בגילאים צעירים. מחקרים שונים גם מצביעים על כך שככל שנוצרת יותר מודעות פנימית לאופן שבו מבוצעים תהליכי הלמידה, למעשה המטא-קוגניציה של הלמידה, יש יכולת טובה יותר לשים לב לפרטים ולשפר את הלמידה". אילו אסטרטגיות למידה המתבססות על מדע המוח מנוגדות לאינטואיציה הטבעית של המורה? "אחד מהדברים שנחקרים במדעי המוח הוא כיצד הפסקות בתוך השיעורים, בזמן הלמידה, עשויות לשפר את הלמידה. בשנים האחרונות נעשה ניסיון לתרגם את המידע על תהליכי זיכרון ושכחה, אותו ידע מצטבר על מערכות הנוירו-ביולוגיה של המוח, למערכי שיעור. אחת התוצאות ממחקרים אלו היתה שאם מייצרים הפסקות בזמן הלמידה, משפרים את תהליכי הלמידה. לגישה הזו קוראים הוראה מרווחת. "מתן הפסקות בלימוד עשוי להיות מנוגד לאינטואיציה של המורה, הגורסת שהפסקות מפרות את הריכוז של הכיתה. יכול להיות שאצל אוכלוסיות מיוחדות מסוימות זה פחות מוצלח. אבל מבחינה סטטיסטית, כשבוחנים את ההפסקות בלמידה, מקבלים תוצאות מובהקות המתבטאות בהישגים לימודיים. הדבר נבדק למשל באנגליה, והתברר שבמבחנים ארציים כדוגמת המיצ"ב הפגינו התלמידים הצלחה מובהקת יותר של יכולות לימודיות, הן של זיכרון מידע והן של חשיבה גבוהה יותר הכוללת הסקת מסקנות. כתוצאה ממצאי המחקר, הוחלט כמדיניות לקיים מחקר מקיף בתי ספר, שהניב תוצאות 15 גדול יותר על דומות של מובהקות להוראה מרווחת על פני הוראה מסורתית ללא הפסקות". איך עובדת הוראה מרווחת בכיתה? "על פי הגישה של הוראה מרווחת, מחלקים את השיעור לשתיים או שלוש יחידות לימוד ומקיימים כשתי הפסקות, שכל אחת מהן, על פי ההמלצה בספרות, היא בת עשר דקות לפחות. ההפסקות לא רק יוצרות רמת מיקוד וקשב גבוהה יותר, אלא מאפשרות תהליך נוירו- ביולוגי של סביבה משופרת לתהליכים של יצירה וחיזוק קשרים בין תאי עצב. בהפסקה בין למידה ללמידה, הכוללת גם שימוש של התלמידים בידע החדש, מתרחש לפי המחקרים תהליך קריטי המקדם מאוד את תהליך הלמידה. "כדי להבין, אתן קצת רקע על זיכרון. רוב המידע הנלמד בשיעור יישכח, לכן יש תרגול ושיעורי בית. בתום למידה של נושא מסוים והיבחנות, אם לא נחזור מדי פעם להיחשף לחומר הנלמד הכל יישכח. בזמן שיעור, בעת חשיפה לידע חדש, כדאי להתייחס למידע על 20% מערכת הזיכרון כדי שבמקום שנזכור - אז לשיעורי 80% מהשיעור, נצליח לזכור הבית ולתרגולים הבאים יהיה קרש קפיצה ברמה אחרת, שיוביל לסיכוי טוב יותר לשימור בזיכרון ארוך טווח. "בתהליך הלמידה בזמן השיעור, עם חשיפה חוזרת לחומר הלימודים, תוך העמקה והרחבה המלוות בשאילת שאלות והפסקות, עולה הסיכוי ליצירת תנאים שיובילו לתהליכים ממושכים שיאפשרו התגבשות הזיכרון. זאת אומרת, לדרך בה אנו מלמדים יש השפעה גדולה על השאלה אם רוב המידע הנלמד ייכחד ויישכח, או שיעלה הסיכוי לכך שהמידע מהזיכרון לטווח הקצר יוטמע בזיכרון לטווח הארוך, בעקבות תהליכים המתרחשים בעיקר בהפסקות - כפי שנמצא בהוראה מרווחת". האם זה עובד בכל מצב? "אפשר להסתכל על הוראה מרווחת כעל עוד אחד מהכלים שיש בסל של המורה. זה לא מתאים לכל שיעור. למשל, בלמידת חקר, למידה בקבוצות, שיח כיתתי - זה לא מתאים. זה מתאים לשיעור שיש בו הרבה מידע והרבה מושגים, ורוצים שהתלמידים יפנימו אותם לאורך זמן. התבנית השכיחה בקרב מורים היא ללמד חומר חדש, לעבוד עליו שניים- שלושה שיעורים ולעבור הלאה. אבל בדרך זו לא מתבצעת שום פעולה לגיבוש זיכרון לטובת למידה ארוכת טווח. לכן, החזרה לפני המבחן היא לפעמים למידה חדשה של הנושא. זה לא יעיל מבחינת זמן. "אם נבדוק שיטה רגילה ומרווחת, לא נמצא שוני מיידי בין התלמידים, וייתכן שאלה שלמדו רק לפני המבחן גם הצליחו בו. אבל אם נבדוק לאורך זמן, לאחר כשבועיים ולאחר כחודש, נראה הבדלים מובהקים. השיטה של למידה מרווחת מאפשרת יותר הצלחה במבחנים ארציים ובינלאומיים, מאחר שהמטרה היא לא ללמוד רק למבחן בעל חומר ממוקד, אלא ללמוד כדי לקבל בסיס ידע נרחב. אלה הן שיטות שמקדמות זיכרון לטווח ארוך". היתרון של שאלות פתוחות על מבחן אמריקאי מה בדבר שיעורי הבית? האם הם נחוצים? האם הם מטמיעים למידה? "יש אפשרות לבצע שינוי קטן ומהותי בשיעורי הבית כדי שיהיו יעילים יותר. באחד מהמחקרים שבדקו יכולות מתמטיות, שאלות על החומר 12 נתנו לחצי מהכיתה הנלמד, כמקובל. לקבוצת המחקר ניתנו ארבע שאלות בנושא הנלמד ועוד שמונה שאלות מנושאים אחרים. תוצאות המחקר העלו פער לטובת קבוצת המחקר. מזה אפשר ללמוד שכשמפחיתים את כמות שיעורי הבית על הנושא הנלמד ומשלבים עוד כמה שאלות מהנושאים השונים, זה יעיל יותר. "באופן זה יש כל הזמן חזרה על נושאי הלימוד השונים וגמישות מחשבתית המאפשרת להתאמן כל יום על נושאים שונים, ולא רק על נושאי החומר הנלמד באותו שבוע. השיטה הזו לא מובנית בחוברות ולא תמיד המורים עושים את זה. מי שכן משתמש יותר בשיטה זו הם לדעתי סביבות שיעורים מקוונות כמו 'השבחה' ו'עת הדעת'. "דבר נוסף, כאשר משתמשים בשאלות פתוחות (בשונה משאלות סגורות כדוגמת מבחן אמריקאי), יוצרים את הצורך להגיע למידע ולהיזכר בו. יש חשיבות אדירה לכך, כי כך אני מתאמנת בשליפה של החומר הנלמד ולא רק בזיהויו וזה מסייע לשימור הזיכרון לטווח הארוך״. בדרך כלל, ילדים לומדים בשביל המבחן, ויש אקסיומה לפיה ילדים שוכחים את כל מה שלמדו בקיץ. האם יש לכך סימוכין במחקר? איך אפשר להתגבר על המשוכות הללו, של הזיכרון לטווח הקצר? "קיץ זה טוב לחופשה, וזה צריך להישאר במקום הזה. אבל אפשר לכוון ללמידה לטווח הארוך. זאת, אם מחזקים תוכניות לימודים במודל של ספירלה - בכל פעם מחדש חוזרים לאותו נושא, תוך שילוב של תכנים חדשים. כך עולה הסיכוי שהחומר ייזכר לאורך זמן, גם אחרי הקיץ. למשל, נותנים תרגילים של שברים שמוסיפים להם עוד הקשרים, ומשלבים גם נושאים חדשים כמו קנה מידה. מחקרים הראו שכשנותנים פחות שיעורי בית המתבססים על "לא פעם מגיע חוקר המטמיע את המודל שלו בבית ספר, ואחר כך, כשהוא יוצא משם, כל ההשפעה וההתערבות נפסקות. המסקנה היא שצריכה להיות מדיניות שונה שבוחנת את האפקטיביות של ההתערבויות השונות המוצעות על ידי האקדמיה, בשיתוף פעולה של חוקרים ומורים" שינון החומר החדש, ויותר כאלה המשלבים בעיות מתחומים שונים - זה משפיע לטובה על הזיכרון לטווח ארוך. אם מקצרים את שיעורי הבית לעשר דקות ומשלבים בעיות שונות, יוצרים ספירליות ושוני, והידע נשמר טוב יותר והוא זמין יותר". אז מתי צריך ללמוד למבחן? "גורם חשוב בהטמעת חומר הלמידה הוא החזרתיות. חזרה על הלמידה צריכה להיות בתדירות גבוהה יותר כשלומדים חומר חדש, ואחר כך לרדת בהדרגה. כלומר, אם נחשפתי למידע חדש, העיקרון הוא שכדאי שאבצע עליו חזרה לאחר יום, ושוב לאחר יומיים, ושוב לאחר שבוע, וכן הלאה. באופן כזה, בסוף הסמסטר או לקראת מבחני מיצ"ב לא צריך ללמוד את החומר מחדש, ושוב מייעלים את הזמן של המערכת לטובת שיעורים ותכנים אחרים. "בנוסף, משוב, הבנה של איפה טעינו, הוא אסטרטגיה חשובה מאוד להטמעה בזיכרון לטווח הארוך. בתהליך הלמידה חשוב לקבל משוב על טעויות. המודעות לטעות היא חלק משמעותי מאוד. האימון בשליפת התשובה וקבלת משוב על הטעויות הוא חשוב. בדרך כלל התלמיד קשוב ומודע לטעויות שלו במבחן, אך קשיבות זו ומשוב אישי למגוון שאלות חשובים מאוד לתהליך הלמידה עצמה לאורך השיעורים ושיעורי הבית כל השנה. על כן, חשוב להשתמש בכלים פדגוגיים המאפשרים משוב אישי תוך גיוס המודעות של התלמיד. זו באה לידי ביטוי בפעילות חשמלית מסוימת במוח הגורמת לשינויים ברשתות העצביות, ואלה מתורגמים לביטוי התנהגותי בהבנה וביישום של התלמיד". מה לגבי שינון על פה? יש איזה נהי על כך שפעם אנשים ידעו לדקלם פרקים בתנ"ך, שירים של אלתרמן. האם זו פעולה שמשמרת זיכרון? "בלי להתייחס באופן ספציפי להגיון שבלמידת פרקים בתנ"ך בעל פה, באופן כללי אומר ששינון - שהוא למעשה היכולת לשלוף מידע מהזיכרון - כבודו במקומו מונח. כשרוצים להגיע לחשיבה גבוהה של ביקורת, יצירת קונספטים חדשים ורעיונות מקוריים, צריך להשאיר את המידע החדש נזיל יותר. כאשר קל לגשת לידע החדש, אפשר ליצור בקלות הקשרים ממקרה אחד למקרה אחר. יכולת השלכה ממצב למצב זו חשיבה גבוהה. כך למשל, היכולת לשלב את הזמנים הנכונים בשפה שנייה ללא מאמץ רב ממאגרי הקשב והזיכרון, תאפשר חשיבה בשפה השנייה ושיח איכותי יותר. "צריך להבין את המאפיינים של מערכת הזיכרון. על קצה המזלג, הידע נשמר בזיכרון העבודה לטווח קצר, של שניות עד כמה שעות. על הידע הזה אני יכולה לעשות מניפולציה, ועל כן הוא מכונה זיכרון עבודה. נניח ששואלים אותי: לאן הילדה הלכה? אני עושה מניפולציה ונותנת תשובה. אם אתאמן בשליפה של המידע, אחזק את הקשרים בין תאי העצב. אם אבצע אימון זה של שליפה במרווחים מסוימים, אצליח לחזק את אותם הקשרים בין התאים מהר יותר. "כשאני מחזקת את הקשרים בין התאים עולה הסיכוי לתהליך ארוך של ייצור זיכרון ארוך טווח. מדוע המרווחים? מאחר שהמחקרים מצביעים על מרווחים מסוימים שמעלים את הסיכוי להתרחשות של תהליכים ביוכימיים. דווקא בזמן הפסקה, שנתפשת כבזבוז זמן, נוצרים תהליכים המובילים לשיעתוק של האחראים לייצור של חלבונים. DNA- חלקים ב החלבונים שנוצרים משפיעים על הסביבה הסינפטית, האזורים שבהם תאי העצב מתקשרים אחד עם השני; וכן מתבצע שינוי מורפולוגי של העצב באיזורי הפרה ופוסט סינפסה. שינויים אלו מאפשרים יצירה או חיזוק קשרים בין שני תאי עצב ולכן עולה הסיכוי להתחלה של תהליך ארוך של התגבשות הזיכרון, עד כדי שימורו לזיכרון ארוך טווח". דיברת על כמה אסטרטגיות למידה. איך זה עובד הלכה למעשה, בשיעור? "השיעור מחולק, כאמור, לשתיים-שלוש יחידות. היחידות הן קצרות ויכולות לשלב כלים טכנולוגיים שונים הקיימים בכיתות. ביחידה הראשונה של השיעור חושפים לכל עיקרי המידע שיילמדו בשיעור, לאחר מכן מקיימים הפסקה ואז שואלים שאלות פתוחות וממשיכים ליחידה השנייה, שבה כבר נכנסים לעומק החומר הנלמד. השאלות כאן מקבלות ממד עומק נוסף. ביחידה השלישית, אחרי ההפסקה, שואלים שאלות עומק של חשיבה גבוהה ומשלבים כמובן לכל השאלות משוב אישי לכל תלמיד. זה יכול להתבצע בלמידת עמיתים, עבודה עצמית או יצירה כלשהי שמשלבת את הנלמד. שיטת הוראה זו מטרתה בסופו של דבר לא רק לפתח שימוש במידע לאורך זמן, אלא לפתח תלמידים יצירתיים בחשיבה ובעלי מיומנויות גבוהות. המחקרים מראים שבגלל שימור המידע והגישה היחסית קלה לשליפתו, למידה כזו מייצרת יכולות חשיבה גבוהות וטובות יותר לעומת למידה מסורתית". האם יש שוני בין התלמידים גם בנושא הזיכרון, ואיך אפשר לעבוד כך בכיתה הטרוגנית? "יש תלמידים שיש להם זיכרון עבודה מעולה והם לא זקוקים ליותר מדי חזרות, אלא לאתגר המחשבתי. הדברים אצלם מוטמעים במהירות, זוהי הגנטיקה. מנגד, אצל תלמידים עם לקויות למידה, הקושי הקוגניטיבי שמאפיין את מרביתם הוא הזיכרון לטווח הקצר. אם ניקח את תחום המתמטיקה כדוגמה, לוח הכפל, הקשר בין הכמויות, הבנת המספר - כל אבני הדרך של הידע לא מתקבעות ולא הופכות לאוטומטיות. מרביתנו לא צריכים לספור כדי לדעת כמה , המידע מתקבל מאליו וכך אפשר 7 ועוד 6 זה להפנות קשב לפתרון בעיה. עם התלמידים המתקשים עובדים בשיטות הוראה שמיועדות לעקוף את הקושי הזה". האם יש בתי ספר שכבר עובדים לפי העקרונות שמתבססים על מחקר המוח? "יש ניצנים. מורים ומנהלים שונים פונים לקבלת מידע והדרכה, קוראים ספרות ומיישמים תוך חשיבה מערכתית בבחירת השיעורים המתאימים לשיטה. כך מתחילות להיווצר מצגות המותאמות לשיטת ההוראה המרווחת, שיכולות להיות נכס לכלל המורים. בבתי ספר חדשים שעוצבו ברוח השיטה, יותר הלמידה המרווחת משתלבת בצורה טובה. כלומר, בכיתות עם מרחבי למידה ניתן לבצע פעילויות יצירתיות בזמני ההפסקות״. "מחקרים מראים שיש עלייה גבוהה בקשב של התלמידים בשליש הראשון של השיעור, ואז ירידה, ושוב יש שיפור מסוים בקשב, אבל לא כמו בהתחלת השיעור. אם מורה נכנסת לא מתחילה ללמד בדקות הראשונות, ייתכן שהיא מאבדת את המומנטום" תנועת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות השתלמות ייחודית בחופשת פסח תשע"ט בימים א'-ב', ט'-י' ניסן תשע"ט, 2019 באפריל 15-14 בהשתלמות ירצו אנשי אקדמיה, ממיטב המומחים בתחום. למשתתפים יינתן גמול השתלמות (ללא ציון). הנושאים שיידונו בהשתלמות: נשים לוחמות בשואה, הלכות הקשורות בנשים בשואה, הקשריות, דמות האישה בשואה בספרות, הנהגת היישוב וניסיונות הצלה, הצנחנים מא"י, תרומת ההעפלה במאבק נגד הבריטים ועוד. נושאי ההרצאות והסדנאות הם חלק מתוכנית הכנה לסמינרים בינלאומיים. המקום: בית הספר הגבוה להשתלמויות מורים, , תל אביב. 8 בית הסתדרות המורים, רח' בן סרוק שקל, 60 – המחיר: כולל ארוחות צהרים שקל. 50 - לחברי העמותה קול קורא למועמדים לסמינר בין-ארצי ישראלי-גרמני 2019 ביולי 26-21- הסמינר יתקיים בישראל ב ויעסוק בסוגיות האנטישמיות, הגזענות, הוראת השואה והחברה הרב-תרבותית. דרישות הקבלה: ידיעת השפה האנגלית או הגרמנית יכולת להרצות (בעברית) או להעביר סדנה באחד מנושאי הסמינר המועמדים יוזמנו לוועדת קבלה. יגישו מועמדות רק מורים בפועל. הסמינר הבא יתקיים בגרמניה. כל משתתף זכאי לקחת חלק בסמינר אחד בישראל ואחד בחו"ל. המעוניינים יגישו את מועמדותם 15.4.2019 עד ליום הכתובת: תנועת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות, , תל אביב. 8 הסתדרות המורים, רח' בן סרוק צילומים: מור ברנשטיין 13 שיעור חופשי > 2019 פברואר 2019 פברואר < שיעור חופשי 12