שיעור חופשי / אדר א' תשעט / פברואר 2019 / גליון 127

ב , כשבני היה בכיתה ג', עולמו החברתי 2008- התערער. בית הספר שבו למד נהג לקבל לשורותיו מדי שנה בכיתה ג' ילדים שהגיעו מחטיבה צעירה מחוץ לבית הספר. מאחר שכיתה שלמה התווספה לבית הספר, הוחלט לערבב את השכבה מחדש. כך זה נעשה שנים על גבי שנים, אך משום מה, בני התקשה למצוא את מקומו במערך החדש של הכיתה; והוא לא היה היחיד. הדבר היחיד שרומם את רוחו באותה תקופה היה הפגישה השבועית עם המורה שלו. אף שזו נערכה בסוף היום, הוא היה מוכן להישאר בבית הספר כדי "לשחק עם דינה". שמחתי על היוזמה של המורה דינה מאירת הפנים. רק כעבור זמן מה, הבנתי שמדובר במפגש שהוא אינו מקרי וגם לא פרי יוזמה של מורה אחת. כך התוודעתי לראשונה למושג "שעה פרטנית" - אותו מפגש של המורה עם קבוצה קטנה של תלמידים, שהוכנס למערכת כחלק מרפורמת אופק חדש. במשך השנים, שמעתי על שימושים נוספים למפגש הקבוצתי הזה. לא פעם זה היה מעין שיעור עזר במקצועות שונים, או שעת חזרה למבחן עם המורה המקצועי. לפעמים המורה ניצלה את המפגש כדי ללבן נושאים שונים, לאו דווקא לימודיים, שעלו בכיתה - כמו סכסוכים בין תלמידים. לעתים היא לקחה ילדים ורוממה אותם על ידי מתן תשומת לב אישית, כמו שעשתה עם בני. כך, נוצר אצלי הרושם שהשעה הפרטנית היא המוסד האלסטי ביותר במערכת החינוך, משאב שאפשר לנצל אותו לנושאים רבים - על פי המטרות של בית הספר, ולרוב גם בהתאם לצרכים של מחנכת הכיתה. ואולם, האלסטיות הזו יכולה להיות לא רק ברכה - אלא גם קללה. כך למשל, אומר ד"ר קובי גוטרמן, ראש תוכניות הכשרת מנהלים וניהול ארגוני במכללת סמינר הקיבוצים, "לא פעם דווקא מנהלים לא לוקחים ברצינות את השעה הפרטנית, וכשמורה חולה, הם יכולים לבטל אותה". מורה שהעדיפה לא להזדהות מוסיפה כי "תמיד אפשר לסתום איתה חורים. את מכינה שעה פרטנית, אבל אז את נקראת למילוי מקום". "השעה הפרטנית נולדה כמענה למרוץ לסטנדרטיזציה", מסביר גוטרמן. לדבריו, "נולדה הבנה שהציונים נהפכו לחזות הכל, וכי בשל המבחנים המתוקננים אין זמן לשום דבר אחר. המורים הבינו שאחד המענים שאפשר לתת לעונש של הסטנדרטיזציה, הוא שעה פרטנית לילדים שהולכים לאיבוד בכיתה. מספר התלמידים הגדול בכיתה מקשה על מורים לתת יחס אישי ורגשי לכל תלמיד", ממשיך גוטרמן. "הרעיון העומד ביסוד השעה הפרטנית הוא ההזדמנות לתת יחס כזה". הוראת שעה השעה הפרטנית, שנולדה באופק חדש, מציינת כבר יותר מע ור להולדתה - אבל בתי הספר, המנהלים והמורים עדיין אינם תמימי דעים לגבי הדרכים הטובות ביותר לנצל אותה; ולא כולם בטוחים שמדובר תמירה גלילי בתוספת יעילה, שממלאת את ייעודה המקורי נטע אסייג, רכזת שילוב. "אני נכנסת לכיתה יחד עם המחנכת" צילום: מור ברנשטיין 2019 פברואר < שיעור חופשי 16 17 שיעור חופשי > 2019 פברואר