שיעור חופשי / אדר א' תשעט / פברואר 2019 / גליון 127

בין האישי למקצועי בלה בסן, מנהלת בית הספר "גורדון" בהרצליה, מתעדת בדף הפייסבוק שלה את הנעשה בבית הספר, ומקפידה לפרגן לצוות. כשכתבה לאחרונה על שיעורים פתוחים לתלמידי כיתות א' והוריהם, סיפרה: "היה בוקר מרגש, בו חברו יחדיו כולם לעשייה חינוכית משמעותית. ההורים חוו את תהליך הלמידה החווייתי, המעצים, המעשיר והמאפשר צמיחה והתפתחות אישית וקבוצתית. יישר כוח למורים, שמובילים תהליכים משמעותיים אלו”. פה ושם היא מספרת גם על עצמה, למשל על פרס שקיבלה על כתיבת עבודת מחקר לתואר שלישי מהרשות הלאומית של תרבות הלאדינו, ולא מהססת לשתף בחופש גם בתמונות מהבריכה. מקום לתובנה גם אורית ארנון ברק, מנהלת בית הספר "צוקי אביב" בתל אביב, משלבת בדף הפייסבוק שלה מידע על הנעשה בבית הספר, תובנות על המקצוע ופיסות מהחיים האישיים שלה. “פעם, לפני הרבה שנים, למדתי פה”, כתבה לפני כמה שבועות, לצד תמונה שצילמה. “בית ספר עיוני, הישגי שחרת על דגלו להביא את תלמידיו לתעודת בגרות מלאה. זהו. זה כל מה שהיה חשוב. היינו מספרים - לא אנשים. חסרי אישיות, ללא מאוויים ורצונות, ללא חלומות. אני הייתי תלמידה שקופה, אחת מיני רבים. שנים וכל השינוי 4 נכנסתי ויצאתי כעבור שחל בי היה ביולוגי. התבגרתי בארבע שנים. זהו. לא היה שם אף אדם מבוגר שידע מי אני, שהאמין בי, שהכיר את החוזקות שלי וידע מה חשוב לי. היום אני יודעת להגיד למקום הזה תודה. תודה על ששלח אותי לעסוק בתחום שבו אפשר לעשות הבדל ולשנות את מה שדורש שינוי. ביקור נוסטלגי בבית ספר שנסגר... וטוב שכך”. חינוך בזווית אישית "בית הספר 'כוכב הצפון' הוא בית שני שלנו. לפעמים אנחנו מגיעים מלאי מוטיבציה ו לפעמ י ם ע י י פ י ם ועמוסים. אבל אנחנו המבוגרים, גם חברי הצוות וגם ההורים, לא יכולים להרשות לעצמנו תמיד להיות מה שאנחנו מרגישים בכל רגע. אנחנו צריכים לעשות מאמץ להיות סבלניים, אוהבים, מחבקים, מכילים בעבור הילדים שלנו. זה הרי ברור שהאנרגיה שלנו בבוקר תלווה אותם בכל משך היום. לכן חשנו שיהיה נכון בכל בוקר לנגן מוסיקה מלטפת דווקא לכל המבוגרים שנכנסים בשערי בית הספר. מוסיקה שנותנת כוח, עוזרת לחייך ומכניסה אותנו לאווירה נעימה, יחד עם הקפה של הבוקר" – זהו פוסט שכתב לאחרונה יוני אנזל, מנהל בית הספר "כוכב הצפון" בתל אביב. אנזל כותב בדף הפייסבוק שלו בסגנון אישי למדי. לצד כתיבה על חייו האישיים ושיתוף תמונות פרוזאיות מחיי היומיום, הוא עוסק גם בעולם החינוך. "היום, בעידן שבו התקשורת הפכה להיות הרבה יותר שטוחה ומיידית, הזהויות שלנו כאנשים ומנהלים הופכות להיות מחוברות", הוא אומר. "אני כותב מה שחשוב לי ונוגע לליבי, מתוך רצון לחבר אנשים למעשה החינוכי, לקסם בעולם שלנו. זה כלי נהדר ואותנטי בעבורי". תפילת המבחן גם אריק מנדלבאום, מנהל "משעולים" בעתלית, משתף בדף הפייסבוק שלו מכל טוב. "תפילת המבחן" שחיבר הוא מצרף הקדמה נוקבת בנושא מבחנים: "אני לא יודע מתי בדיוק זה התחיל, אבל אין לי ספק שיש פספוס ענק בתהליך הקיומי שנקרא למידה. אם אשאל ילד שנקרה בדרכי מה הוא למד בשבת, הוא יענה לי בלי להסס שלא היו לימודים כיוון שאין בית ספר. ואני חושב שלעתים קרובות מדי מרבית הילדים לומדים בכל מקום למעט בבית ספר... אין לי ספק ששיטת המבחנים והציונים כפי שהיא מתנהלת היום מחטיאה בגדול, שלא לדבר על כך שטמונה בה אלימות. לשם כך כתבתי את התפילה הבאה: 'יהי רצון מלפניך, עצמי, שתזכיר לי שאני חייב להצליח. שהציון, יהא אשר יהא, אינו אלא תיאור של מה שהצלחתי נכון לעכשיו בתנאים המקדימים והקיימים. שכישלון הכרחי בלמידה, שכל רגע הוא שיעור ולמידה. יהי רצון מלפניך מורה, שהשאלות יתאמו את שלימדת ואת שהצלחתי ללמוד, שהציון ישקף את מה שטרחת ללמד ומה שטרחתי והשכלתי ללמוד. שהזמן העומד לרשותי יספיק, שהמזגן יפעל במידה הראויה, שלא אהיה צמא או רעב ושכל נקביי לא יזדקקו לי בשעת מבחן זו. שתשובותיי יתקבלו בחן בחסד וברחמים בעיני הבודק. שלא יינתן לי ציון על ידי בוחן ליסתים, או סתם אדם מר לב וזעוף פנים. שכולנו, פחות נתעסק בהשוואות, ושנצליח בעיקר ללמוד וליהנות גם עכשיו. ברוכים כולנו נהיה, ביום בו לא נזדקק לציונים והשוואות, פשוט מעת לעת נעצור לבדוק לאן אנחנו רוצים להגיע ולאן הגענו. כי בעצם, כל רגע ורגע בחיים הוא גם שיעור וגם מבחן'". שאלה של מורשת דני סטיל, מבירמינגהם שבאלבמה, עוסק בחינוך שנים. הבלוג שלו 17 שנים, ועובד כמנהל 25 מתמקד במנהיגות ומעלה סוגיות שקשורות לניהול וחינוך. "איך הצוות שלך יזכור אותך"? שאל בפוסט האחרון שלו. "אם אתה מנהיג בתחום החינוך, אתה מוביל מאות אם לא אלפי מורים, יועצים, אנשי מנהלה, נהגי אוטובוס, ואתה יוצר מורשת בכל יום שבו אתה מגיע לעבודה. אתה משאיר חותם. איך יזכרו אותך? אני תוהה... אולי הם לא יזכרו את התוכנית האסטרטגית שלך, או את כל התארים שלך, אבל הם יזכרו איך ניקית כתם על הרצפה, הם יזכרו שתמיד היה לך זמן להקשיב, הם יזכרו ששאלת לשלומם ושביקרת אותם בבית steelethoughts.com ." החולים בלי לשפוט ג'סיקה ג'ונסון, מנהלת בית ספר בוויסקונסין, כותבת על תפישת עולמה ועל החשיבות ב העצמת המ ו ר י ם ו התלמ י ד י ם . ה י א מספרת גם על חייה האישיים, ומשלבת תובנות שקשורות בחינוך. באחד הפוסטים האחרונים שלה סיפרה ,11- על השהות שלה בבית החולים עם בנה בן ה שנפצע במשחק בייסבול. מתוך החוויה היא הפיקה כמה תובנות שקשורות למקצוע. היא מתארת למשל את הקושי לנווט בתוך בית החולים ולמצוא חדר מסוים, ואת החלטתה לשים לב לכך באירועי ההורים הבאים בבית הספר. בדוגמה נוספת היא מספרת שהיו ימים שבהם לא זזה ממיטת בנה, אפילו למקלחת, כי דאגה לו, וכמה שמחה שלא שפטו אותה על כך. “הורים עושים כמיטב יכולתם, אל תשפטו אותם", היא כותבת. “קל מאוד להעביר ביקורת על הורים, בזמן שהם רק עושים מה שנראה להם נכון ביותר עבור ילדיהם. אין לכם מושג מה עובר עליהם". http://www.principalj.net * // בזווית אישית תרבות דיגיטלית מנהלים כותבים ברשת כשמנהל בית ספר כותב בלוג, הוא מספק הצצה למשנה הניהולית והחינוכית שלו, וגם לחייו האישיים; ואילו כשהוא מעלה פוסט שבו הוא שר ומלווה את עצמו בפסנתר, שיר שכתב, תמונות של בני משפחה לימור דומב או מאכל שהכין, הוא הופך נגיש יותר לצוות המורים, לתלמידים ולקהילה שיתוף בחינוך הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשי חינוך מהאקדמיה וגם לאנשי חינוך בגמלאות להביא לקדמת הבמה את הגיגיהם, כמו גם את חזונם לקידום החינוך בישראל. הנה כמה בלוגים שכדאי לעקוב אחריהם החל מהגיל הרך קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית בהכשרתה וראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך, פתחה את הבלוג "קלודי טל על חינוך לגיל הרך" העוסק בהרחבה בילדי הגן ובקבוצת הילדים בכיתות א' וב'. הבלוג מוקדש לנושאים כמו כשירות חברתית, ניהול כיתה, למידה מתווכת, התמודדות עם בעיות התנהגות; ונוגע בסוגיות ממוקדות, ובהן - האם הפרדה בין תאומים בגן חובה מיטיבה עמם, כיצד ליצור מרחבי פעילות קהילתיים מושכים לתלמידי כיתות ד' בשעות אחר הצהרים ועוד. בנוסף, הגולשים מוזמנים להעלות אירועים ספציפיים שבהם נתקלו לדיון בבלוג, במטרה להוביל לתובנות ולמחשבות לגבי דרכי פעולה רצויות ונכונות. הבלוג: קלודי טל על חינוך לגיל הרך https://clodietaldan.wordpress.com לפתח את המרחב הבלוג של ד"ר הדס נצר דגן עוסק בעיצוב ובפיתוח מרחבי חינוך, למידה וחוויה במוסדות חינוכיים, ובהפיכת הסביבה החינוכית לרלוונטית לעולמם של הילדים. ד"ד נצר דגן היא אנתרופולוגית יישומית ובעלת תואר דוקטור מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, העוסקת במחקר ובהתערבות בנושא ההבניה של ילדות. בבלוג תמצאו פוסטים העוסקים, למשל, בעיצוב מרחבי למידה חדשים, או בהתבוננות שונה בסמארטפונים שבידי הילדים ובהתייחסות אליהם כאל הזדמנות חינוכית. הבלוג: נצר דגן אוריינות חזותית - עיצוב סביבות למידה וחוויה https://www.nezerdagan.com בתיה טולדנו איך לחמם את הכיתה: פעילויות ליצירת סביבת למידה נינוחה ומאפשרת מי אני? בעוד כשבוע תצאו כמשלחת עם המורה שלכם להתארח אצל משפחות בלונדון למשך שבוע ימים. האירוח יכלול לינה וארוחות. ספרו לחברכם/ לחברתכם, מה חשוב לכם שהמשפחה המארחת שלכם תדע עליכם. קודם סלפי! התלמידים מביאים לכיתה תמונות סלפי, שצילמו בסוף השבוע, בטיול השנתי, במהלך בילוי עם חברים, או בכל מקום אחר. המורה מבקש מהם להציג את הסלפי בקבוצה או בזוגות. כל אחד מבני הקבוצה יכול לשאול שאלות על מה שרואים בתמונה. פתקית על הגב: מתחלקים לזוגות או שלשות, וכל אחד מחברי הקבוצה מדביק פתקית על גב האחר ומנסה לנחש מה כתוב על הפתקית שבגבו. ניתן לשאול שאלות שהתשובה עליהן היא רק "כן" או "לא". אפשר להחליט על נושא משותף לפתקיות, כמו מקומות, תחביבים, מאכלים וכדומה. זה היה באחד משיעורי העברית בבית ספר יהודי בלוס אנג׳לס. אור-לי לביא טרייביש לימדה את תלמידיה את המשחק ״תפ-סו-ני״. את כללי המשחק היא לימדה מבעוד מועד בכיתה, ולאחר שקיבלה מההנהלה רשות לקיים את השיעור בחוץ, היא יצאה עם התלמידים אל חצר בית הספר. "התחלקנו לשתי קבוצות, ואני החלטתי להצטרף אל אחת מהן, שוכחת שאני כבר לא בת עשרה", היא מספרת. "לאחר ארבעה צעדים מצאתי את עצמי שכובה על הרצפה, מתפתלת מכאב בשריר התאומים. קרעתי אותו וכמובן לא יכולתי להמשיך להשתתף במשחק". טרייביש, שהעבירה סדנא במכון מופ"ת בשם "תפקידו של החימום בשיעורי העברית", מספרת את הסיפור הזה כדי להסביר את חשיבות החימום לפני פעילות. "לא הכנתי את גופי פיזית ומנטלית לפעילות שעומדת לפני", היא אומרת. "מעבר לכאב הפיזי שלי, כאבתי את אכזבתם של תלמידי. הם נאלצו לוותר על המשחק, שכן המבוגרת האחראית הושבתה". כל מאמן ספורט מקצועי מתחיל אימון בחימום. אין צורך להיות מבין גדול בספורט כדי לדעת שהחימום מכין את הספורטאים לצפוי להם באימון, בתחרות או במשחק, הן מבחינה טכנית ופיזיולוגית והן מבחינה מנטלית. ספורטאי שמוכן היטב לאימון, לתחרות או למשחק, מביא את היכולות שלו לשיא - כך שגם האימון או המשחק עצמו משתפרים. את האקסיומה הזו מבקשת טרייביש להביא אל כיתת הלימוד. "כמו שלמאמני ספורט כדאי לערוך חימום, זה מומלץ גם למורים, ובעיקר אלה המלמדים שפה זרה", היא טוענת. "מאז שהתחלתי להרגיש נוח כמורה בכיתה, וזה הרי לא קרה ביום אחד, הרגשתי צורך לקבל את התלמידים שלי לכיתה באווירה נינוחה, להתעניין בשלומם, לבדוק מהיכן הם מגיעים - מהבית, מההפסקה או משיעור אחר - ולאט להעביר אותם למצב של חשיבה והתמקדות בשיעור שלנו". 972 ​ : טרייביש, מייסדת ובעלת החברה Education - Hebrew Language and המנחה מורות Israeli Culture Instruction לעברית, ויועצת פדגוגית להוראת השפה העברית כשפה נוספת, עברה לגור בארה"ב לפני כעשור. שם, היא החלה בעבודתה בבית ספר יהודי, כמורה לעברית כשפה זרה. "כמורה הייתי חייבת להתחשב בעובדה שהתלמידים שלי הם אמריקאים דוברי אנגלית, וכל עולמם מתנהל בשפה זו. כשהם הגיעו אלי לשיעורי העברית, המעבר החד משפה לשפה גרם להם בלבול ותסכול. הם הרגישו חסרי ביטחון, והמוטיבציה שלהם ללמוד עברית היתה נמוכה". טרייביש נשלחה מטעם בית הספר שבו לימדה (עברית במרכז), HATC להשתלמות בארגון ושם נחשפה לגישת הפרופישנסי ולמודל השיעור של ה״מועצה האמריקאית להוראה של שפות . הגישה מתמקדת ביכולת ACTFL - ״ זרות התפקודית של הלומדים, כלומר, במה שיכולים הלומדים לעשות בשפה הנלמדת; בפרגמטיות של השפה; ביכולת לתפקד בהקשרים תרבותיים; באיכות ובכמות תוך התחשבות בידע של הלומדים על הדקדוק (תחביר, פועל וכיו״ב). היא מתאימה לכל רמות הלומדים ולכל הגילים. המודל מציע ארבעה חלקים לשיעורי השפה: שתומכים בתהליך ​ חימום, חיזוק, הקניה והרפיה רכישת השפה, על פי גישת הפרופישנסי. "אם נתמקד בחימום, הרי שהוא השלב הראשוני במהלך השיעור, והוא נועד להכניס את הלומדים לחשיבה בשפת היעד במצב נוח ובסביבת חרדה נמוכה. זאת, תוך שהוא מסייע להעריך את יכולותיהם של הלומדים בכל שיעור", מסבירה טרייביש, ומדגישה כי בפעילות החימום חיוני להפעיל את הידע הקיים של התלמידים ולקשור אותו למידע החדש שהם ילמדו. לדבריה, החימום הוא פעולה הידודית ,)Communication Interpersonal ( המבטאת יכולת לשוחח עם אחרים, להעביר מידע או חוות דעת, ובכך לייצר השפעה. הלומדים מצופים במהלך החימום להשתמש בידע קודם שלהם. משכה של הפעולה ההידודית – הלקוחה דקות. רצוי 5-7- ממצב חיים אמיתי – הוא כ לבחור בפעילות קלילה של בדיחות, שירים, קטעי וידאו מצחיקים, משחקים, סיפורים או תמונות כדי להפוך את החימום לכיפי ומעניין (ראו מסגרת). תפקיד המורה בשלב זה הוא לצפות בלומדים ולאסוף מידע על התפקוד שלהם מבלי לתקן אותם. "אני ממליצה לכלל המורים, ולמורי השפה בפרט, לאמץ את חלקי השיעור ואת החלק החימומי, בעיקר, כחלק ממערך השיעור שלהם - שכן הוא מאפשר ללומדים למקסם את היכולת שלהם לתפקד בצורה מיטבית בשפת היעד. החימום מאפשר גם לתלמידים וגם למורה 'לנקות את הראש' מהשיעור הקודם, מההפסקה או מכל פעולה קודמת אחרת, להיכנס לשיעור בנינוחות, והעיקר, 'לחמם' את האזור במוח שאחראי על השפה". קר, קר, מתחמם חימום הוא חלק חיוני מאימוני ספורט, במטרה להכין את הגוף למאמץ הפיזי. אור-לי לביא טרייביש גילתה כי אפשר להשתמש בו גם בשאר השיעורים שבמערכת השעות - בדגש על שיעורי שפה, במטרה למקד את המחשבה רווית שרף ולמקסם את הלמידה // חימום ארגז כלים עקרונות החימום: • קצר ועוזר לתלמידים להתמקד ולהתפקס • פעילות שמכינה את התלמידים לשיעור הדורש ריכוז • פעילות מעניינת ומהנה • פעילות הקשורה לנושא השיעור איור: דורון פלם 29 שיעור חופשי > 2019 פברואר 2019 פברואר < שיעור חופשי 28