שיעור חופשי / אדר א' תשעט / פברואר 2019 / גליון 127

איזה ילד היית? "הייתי פחות או יותר הילד הטיפוסי של ראשית שנות המדינה. נולדתי בגבעתיים ומרבית ימי ילדותי עברו ברמת גן בשכונת פועלים טיפוסית, קרית בורוכוב. הייתי בן יחיד ואהבתי לקרוא ולשחק כדורגל. הייתי קורא כפייתי ובמהירות עצומה (בספרייה העירונית היה לי הסכם עם הספרנית שמותר לי להחליף שלושה ספרים ביום). כל דבר דפוס שלא ברח מהר מספיק נבלע על ידי, החל מהאנציקלופדיה העברית, שכל כרך שלה שהגיע לביתנו נקרא על ידי בשלמותו (לא שהבנתי בדיוק במה מדובר) - ועד לעיתוני המבוגרים של כל דיירי הבית. בכיתה ד' הצטרפתי לתנועת 'השומר הצעיר' והיא, לצד הכדורגל מילאה את מרבית זמני הפנוי". מתי פרסמת לראשונה, ומה אתה זוכר מהחוויה? "האמת היא שבתור ילד לא שאפתי להיות סופר, או עיתונאי. מערכת השאיפות שלי . חייל גיבור; 1 : כילד ב'שומר הצעיר' היתה . שחקן 4 ; . שחקן כדורגל 3 ; . חבר קיבוץ 2 תיאטרון. כתיבה היתה משהו בורגני ולא חלוצי, שאינו הולם צבר ישראלי קשוח. אלא שמגיל צעיר כבר גיליתי את כישורי החריזה שלי והשתמשתי בהם בעיקר להשגת הטבות בבית הספר. למשל, במקום לכתוב חיבור של חמישה עמודים, הייתי כותב שיר של שמונה שורות – המורה התמוגגה ואני שמחתי. הייתי גם כותב מערכונים ופזמונים בתנועת הנוער (בעיקר כדי שאוכל לשחק בהם). אבל כאמור, כל זאת כשעשוע ולא כייעוד לעתיד. "הפרסום הראשון של 'יצירה' שלי היה בכיתה ה', בעיתון השכבה הצעירה ב'שומר הצעיר'. זה היה שיר על המסע בחופשת פסח שנשלח למערכת על ידי המדריך שלי ללא ידיעתי. למרות שזכה בשבחים, די התביישתי בפרסום הנ"ל". אילו דמויות משמעותיות אתה זוכר מתקופת הלימודים? "הדמות המשמעותית ביותר בילדותי היתה יוסף ברקאי, המחנך שלי בכיתות ד' ו-ה' בבית הספר 'עמישב' ברמת גן. אותו מורה, שהיה כנראה שחקן מתוסכל, הגשים את אהבתו לבמה בעיקר בכיתה שלנו. שיעור דקות של עיסוק 15- אופייני שלו היה כולל כ בחומר הנלמד – והשאר הכרה והצגה של יצירה קלאסית שסופרה ושוחקה על ידו. כך נחשפתי ליצירות מופת בספרות העולמית, בביצועיו הווירטואוזיים של המחנך ובעזרת תפאורה של כיסאות התלמידים ושלד מפינת הטבע. אגב, ההורים לא אהבו את הגישה של מר ברקאי – אבל אנחנו, תלמידיו, זכינו לחוויה בלתי נשכחת". על אילו נושאים אתה כותב, ומדוע? "הנושא הראשון הוא הנושא החברתי, למשל שלטון יחיד מול דמוקרטיה - בספר 'עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור'; דעות קדומות - ב'אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו'; היחס לשונה - ב'מעלה קרחות'; היחס בין דורות - ב'הקרב הראשון בנחל קשישון'; יחסי מיעוט ורוב - ב'סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון', ועוד. "נושא אחר שאני עוסק בו הוא אהבתי לתנ"ך ולמקורות. כלומר, אני מנסה לקרב את ספר הספרים ואגדות חז"ל לדור הצעיר. בתחום זה כתבתי את סדרת 'התנ"ך בחרוזים', 'הגדה של פסח בחרוזים', 'משלי משלי', ספרי חגים, אגדות חז"ל מחורזות ועוד. "תחום נוסף שאני אוהב מאוד הוא ספרים הומוריסטיים. בניגוד ל'גשש החיוור' שקבעו כי 'העולם מצחיק אז צוחקים', אני סבור שהעולם מאוד לא מצחיק, להיפך - הוא די עצוב, ולכן אני מנסה להעלות חיוכים על שפתי קוראי הצעירים. מדובר בשירים וסיפורים מלאי הומור וללא מוסר השכל, או חומר למחשבה מעמיקה. פשוט לקרוא וליהנות ממשחקי המילים, מהעלילות המוזרות, מין הדמיון המטורף, האבסורד וכן הלאה. ספרים כאלה הם: 'שירים רעים לילדים טובים', 'חורני', 'כל האמת' ואחרים. "לצידם של כל אלה כתבתי גם ספרי הרפתקה ודמיון לא מחורזים, כמו 'המלאך' ו'החלום שלא התגשם', ספרי הרפתקה, הומור ודמיון העוסקים בטבעם של בני האנוש וביחסים בין אדם לבין חברו״. ספר על ספרך האחרון. "ספרי האחרון יצא לאור לפני כחודשיים, ושמו 'בארץ יען כי'. אייר אותו דני קרמן והוא מספר על מדינת בנות היענה הנוהגות לטמון את ראשן בחול בעת סכנה. 'כי יענים מאמינים, כי יענים, כך טוענים/ שלא צריך מסכנות ואיומים להתרגש/ כי כל דבר שלא רואים הוא לא קיים, או מתרחש'. כך מנצלים המלך ושריו את אמונתם התמימה של היענים. "עד שיום אחד מגיעה לארץ יען כי סופה נוראה המעיפה את כל החול במדינה, והיענים המסכנים אינם יכולים עוד לטמון את ראשם ונאלצים ללכת בראש זקוף ולראות את כל מה שקורה סביבם. אין פלא שהמלך ושריו שרויים בפחד נורא, שכעת היענים יבחינו בארמונות ובעושר של אנשי השלטון ואין ספק שהם יתקוממו. ואכן משלחת יענים מגיעה אל המלך ובפיהם דרישה חד-משמעית! אבל את ההמשך אני לא אגלה". ספר על מפגשים שלך עם תלמידים. "דני קרמן ואני מרבים להיפגש עם תלמידי כיתות ד'-ו' בבתי הספר במסגרת 'סל תרבות' ולשוחח על 'שפת המילים ושפת הציורים', כיצד סופר ומאייר יוצרים יחדיו. היינו כבר במאות בתי ספר, ממטולה עד אילת; פגשנו תלמידים חילונים ודתיים, ילדי ערים וילדי מושבים וקיבוצים, עיירות הפיתוח ושכונות הפאר. מבחינתנו זו חוויה בלתי רגילה לטוב ולטוב פחות. לטוב, שכן זהו מפגש בלתי אמצעי עם הדור הצעיר של הקוראים שלנו. ולטוב פחות, מאחר שההבדלים בין המוסדות השונים, בין רמות החינוך ואיכות המורים, זועקים לעתים לשמים". איזה מקום בבית אתה אוהב במיוחד? "זו שאלה די קלה. מאחר שאני גר מול הים ומול פארק הירקון, הרי שכל מבט לעבר הכחול, או הירוק, מעניק לי שלוות נפש והנאה צרופה. מכאן שכל חלון אהוב עלי מאוד, שלא לדבר על המרפסת". אילו חפצים יקרים לליבך בבית, ומדוע? "האמת שאין לי כמעט יחס לחפצים. אני לא אוגר מזכרות, אין לי תחביבי איסוף ואני לא מתקשר לרהיטים, חפצי אמנות או כל דבר פיסי העונה להגדרת חפץ. חדר העבודה שלי אינו קדוש, אפשר להזיז בו כל דבר, אפשר להיכנס ולשחק גם כשאבא/סבא עובד. רק היחס שלי לספרים לא השתנה. מבחינתי, ספר שנכנס לספרייתי (והיא די גדולה) יודע שהוא יישאר שם עד זקנה ושיבה. אני אזרוק בגדים, מחשבים, תעודות הוקרה, חברים - אבל ספרים? הם ישכנו בספרייה לבטח עד יום מותם, או מותי". חמישה מכוערים הנה הם עושים זאת שוב; הצמד דונלדסון-שפלר והמתרגמת הנהדרת רמונה די נור, שמצליחה להעביר את החריזה והמקצב לעברית צלולה ולא מאולצת. הזדמנות נפלאה לדבר על חיות הבר ועל שוכני הספארי, על מהם יופי וכיעור ועד כמה הם יחסיים. תוספת המגדיר עם ציורי בעלי החיים ולצידם שמותיהם, תשמח קטנים וגם גדולים יותר. ג'וליה דונלדסון, איורים: אקסל שפלר. תרגום: 3+ רמונה די נור. הוצאת כנרת, לבני האריה שבפנים תרגום נפלא לסיפור שגיבוריו מוכרים: אריה ועכבר שכבר היו להם כמה וכמה מפגשים ספרותיים. ואף שהמפגש אינו ראשוני, וזהו טייפקאסט ידוע, הרי שהסיפור המחורז לעילא מצליח להביא עימו תובנה חדשה. וכך הקוראים, צעירים יותר ופחות, יכולים לאשר את המוכר והידוע אבל גם ליהנות מהחידוש וההפתעה. האריה שבפנים הוא מסוג הספרים שיכולים להיות פתח לדיון עם קוראים צעירים במעגל, או לשיחה מתכרבלת מתחת לשמיכה. שובה לב. רייצ'ל ברייט, איורים: ג'ים פילד. תרגום: גליה 3+ אלוני-דגן. הוצאת כנפיים כתר, לבני עמליה מגדלת בצל לא רגיל מלאכת מחשבת של סיפור ואיור. עמליה מוצאת בצל בגינה הציבורית. מאחר שהיא לא חובבת בצלים בסלט היא מתייחסת אליו בחשדנות ומבינה שיש לטמון אותו באדמה. מרגע שהבצל שוכן לו לבטח בעציץ נותר רק להמתין בסבלנות כמו כל הילדים – עמליה קצת מתקשה במשימה הזו. מי שעוקב אחרי האיורים מגלה שגם הוריה ממתינים בינתיים למשהו והספר מסתיים בפרח שנובט מהבצל ובתינוק חמוד שמתווסף למשפחה. גרוסמן הפכה את הצמחים בציור לסוג של צמחים טורפים ומשתלטים שחורגים לגמרי מגבולות העציץ הקטן ומופיעים במוטיב חוזר בפרטי האיורים. אולי זה ביטוי סמלי למה שמרגיש ילד כשמגיע אח חדש הביתה. קסום ומופלא. יעל איכילוב, איורים: ליאורה גרוסמן. הוצאת 4+ עם עובד, לבני הסיפור המושלם; ועידת השלום ילדים שקראו את הספר הראשון בסדרת הסיפור המושלם כבר התגייסו לצה"ל, אבל אלדד אילני ממשיך לרקוח סיפורים מצחיקים עם גיבורים רבי תושיה ושמות בעלי משמעות. הפעם מצליח אבא של יובל לחבר עלילה עמוסת תפניות משונות, קריצות למציאות החוץ-סיפורית וגם כמה עובדות לא נכונות. יובל הצעיר מעמיד אותו על טעותו, אבל זה לא גורע לרגע מהנאת הדמיון הפרוע. השראה להמצאת סיפורים משותפים בארוחת הערב או בכיתה. 6+ לבני הנסיכה בשחור ושבט הארנבים הרעבים / הנסיכה בשחור ומסיבת הנסיכות המושלמת המדור כבר ציין בעבר שזוהי נסיכה מקסימה בעלת כוחות מיוחדים שלא נזקקת לאיש (בטח לא לנסיך), כשיש לה את כל מה שהיא צריכה וגם חד-קרן חמוד. בכלל, זה סיפור שכולו "חמידות", וילדים שרכשו את מיומנות הקריאה ייהנו מאוד לקרוא בעצמם על התעלולים, התושייה והחלפת הגרדרובה הזריזה של הנסיכה. היא עושה זאת כמו שרק גיבורות על יודעות. מומלץ. שנון הייל ודין הייל. תרגום: שהם סמיט ואמנון 7+ כץ. הוצאת כנרת, לבני עלילות שיטאקי / יערות הטרולים התחתיים כמו תמיד, גם הפעם זו חגיגה של דמיון, שדוני יער, טרולים, אלף מעצבן ונטול רגשות, אגם כחול, יער אפל וכרי דשא. ארבליך-בריפמן בוראת עולם קסום לפרטי פרטים. במרכז העלילה תינוקת שונה ומיוחדת שהוריה לומדים לקבל אותה בדיוק כמות שהיא. בכלל, יש כאן המון תובנות של הורים על הורות ויחסים בתוך המשפחה, ויחד עם זה גם עולם מופלא וקסום שנעים להתמסר לנופיו. אשכר ארבליך בריפמן. הוצאת רימונים, לבני 11+ אני שונאת את כולם חוץ ממך בשנים האחרונות ראו אור כמה ספרים שהם תיעוד של תכתובת דוא"ל אינטנסיבית, המחליפה את רומן המכתבים שנולד אי אז . בגרסת המילניום מדובר בתכתובת 18- במאה ה קצרה ומשעשעת, בסגנון דיבורי, המשובצת סימני קריאה. ג'ן נסעה ללמוד בקולג' רחוק בבוסטון ואווה נשארת בקליפורניה, לצד הוריה המגוננים. חברותן של השתיים נפרשת על פני הודעות טקסט ומיילים, והיא חושפנית וצינית כמו המילניאלים יודעים. גם תיכוניסטים מקומיים ישמחו לדעת מה מעסיק את בני הדור שלהם מעבר לים. אליסון רסקין וגבי דאן. הוצאת כתר מורים כותבים מפתחות לתלמוד מדריך ללמידה עצמאית בגמרא. הספר עוסק בבעיות הנפוצות בלימוד הגמרא, החל מבסיס הקריאה והפענוח, דרך סידורה ועד להבנתה. הספר מציג את הרקע ההיסטורי, את כללי הפיסוק, כלים לשינון ועוד. יוסף ביינדמן והרב נחום רבינוביץ. הוצאה עצמית מעשה בקיפוד המחנכת הוותיקה והאמנית יהודית יחזקאלי מספרת על קיפוד קטן מן הכרמל ועל קיפודים בכלל מרגע היוולדם: על הרגלי חייהם, על תכונותיהם ועוד. בספר תצלומים יפים ואותנטיים במיוחד. יהודית יחזקאלי. הוצאה עצמית אני חושב – משמע אתה קיים (דיאלוגים בגובה העיניים על השאלות הגדולות) מהי אבולוציה? האם יש אלוהים? האם יש לנו בחירה חופשית? מהם חוקי הטבע? כיצד אנחנו מכירים משהו? האם יש לנו נפש? האם אני קיים? מה זה לוגיקה? מהי סיבתיות בטבע? מה אנחנו עושים פה בכלל? השאלות הגדולות של החיים מלוות בתשובות בדיאלוגים קולחים ומשעשעים במיטב המסורת הפילוסופית של "דיאלוגים סוקרטיים". הלל לרמן הוא מאסטרנט לפילוסופיה. חוקר ומרצה בתחומי המחשבה הכללית ומחשבת ישראל. הלל לרמן. הוצאת מנדלי מוכר ספרים ברשת // ספרים אתנחתא // סופר בנעלי בית אתנחתא גלית לוי ספרות ילדים // "בניגוד ל'גשש החיוור' שקבעו כי 'העולם מצחיק אז צוחקים', אני סבור שהעולם מאוד לא מצחיק, להיפך - הוא די עצוב, ולכן אני מנסה להעלות חיוכים על שפתי קוראי הצעירים" "לא חלמתי להיות סופר, רציתי להיות חייל גיבור" סידון. "כתיבה היתה משהו בורגני ולא חלוצי, שאינו הולם צבר ישראלי קשוח" צילום: מור ברנשטיין "שומרים על אחדות, שומרים על ייחודיות". שנת תשע"ט הוכרזה כשנת האחדות, והמדור ממליץ על שני ספרים שיכולים ללוות שיחות ופעילות: אגדת קמצא ובר קמצא שהם סמיט עיבדה מחדש ובחרוזים את האגדה הידועה, ועינת צרפתי הוסיפה איורים צבעוניים. כפולת העמודים שבה מתגלות מחשבות הנוכחים במעמד המביש שבו העשיר דוחה את בר קמצא ראויה לקריאה ולשיחה עם קוראים צעירים. על היכולת לסלוח, על עמידה מנגד ועל סיפורים שלא נס ליחם. שהם סמיט, איורים: עינת צרפתי. הוצאת 5+ כנרת, לבני מולו וצגאי מספר על מסעם 2014 הספר שיצא ב האמיץ של שני אחים הבורחים מכפרם באפריקה. אימם וזקנה מופלאה מציידות אותם בשיקוי אומץ ועצות טובות וחכמות שיעזרו להם להגיע לבית החדש. העמודים האחרונים של הספר מוקדשים לארבעה פליטים מאפריקה שהגיעו לישראל ובהשראתם נולד הספר. תמר ורטה זהבי רונית רוזנטל, איורים: 6+ סילביה כביב. הוצאת כנרת, לבני מדד מנהיגותה טל ברייר בן מוחה, מייסדת "מנהיגותה", פועלת במרץ בשנים האחרונות למען חינוך מודע מגדר. כחלק מפעילויותיה הרבות הקימה את קהילת "ספרות שווה" בפייסבוק, וייסדה את "מדד מנהיגותה" המאפשר לבחון ספרים בהקשר לחינוך מודע מגדר. זאת, בהתבסס על התפישה שספרות מחזקת סטריאוטיפים וגם מבנה אותם. מדד מנהיגותה מציע כלים לבחינת הספרות בעין מודעת מגדרית, כאשר כל סקירה כוללת התייחסות למספר הדמויות המשמעותיות, והאם הן זכרים, נקבות או ללא זיהוי מגדרי מובהק; מהן התפקידים של הדמויות ביחס לעצמן ועד כמה הם סטריאוטיפיים או מאתגרים את הסטריאוטיפ; עד כמה נמצא בסיפור את מודל היופי הסטריאוטיפי הנשי או את מודל הגבריות הסטריאוטיפי ועד כמה הם מאותגרים; והאם ועד כמה יש ביטוי לקבוצות מוחלשות באוכלוסייה בסיפור. אפרים סידון אמנם בלע בילדותו כל דבר דפוס ש"לא ברח מהר מספיק", אך לא תכנן רווית שרף לעסוק בכתיבה; כיום הוא אחד האהובים שבסופרי הילדים בישראל 31 שיעור חופשי > 2019 פברואר 2019 פברואר < שיעור חופשי 30