שיעור חופשי / תשרי תש"פ / ספטמבר 2019 / גליון 129

// מקומי אקטואליה חברו הטוב של התלמיד שוהם, בית הספר "ניצנים" בשנה האחרונה, הגיעו לכיתתה של איטה מרלה בבית הספר היסודי "ניצנים" בשוהם שתי תלמידות מיוחדות – ג'וי וקשישה. אלה הן שתיים מתוך ארבעת הכלבים הטיפוליים של מרלה, שבנוסף להיותה מורה היא גם מטפלת רגשית בבעלי חיים ומאלפת כלבים. בכל יום שישי, יום שבו היא עם כיתת האם שלה בכל השעות, הגיעה מרלה לבית הספר עם שתי כלבות הקינג צ'ארלס שלה, והן ליוו את התלמידים לאורך כל היום. במשך השנים שילבה מרלה את אהבתה לכלבים בהוראה, בעיקר בשיעורים שהעבירה לילדים במסגרת מרחבי בחירה ובהם התמקדה בכלבים, ולימדה למשל על אילוף או על כלבים בספרות ובקולנוע. השנה קיבלה אור ירוק מהמנהלת תמי בן נביא לעלות מדרגה, ולשלב את הכלבים עצמם בהוראה בבית הספר. הכלבות השתלבו בפעילות, שהתמקדה בשפה וקריאה – ילדים מקריאים סיפורים לכלבות. “לפני שהכלבות הגיעו לכיתה הכנתי את הילדים", היא מספרת. “היו ילדים שחששו והורים שדאגו. הסברתי להם שהכלבות מאולפות, שתמיד תהיה להן רצועה נשרכת, כך שאם מישהו ייבהל יהיה אפשר לתפוס את הרצועה, ושהתהליך יהיה הדרגתי. היום, אחרי שנה של פעילות, הילדים שפחדו בתחילה הם הילדים שהכי מחוברים לכלבות, והילדים שהיו סרבני הקריאה העקשניים ביותר, עומדים היום בתור כדי להקריא לכלבות סיפור". הכלבות לא יוצרות בלגאן בכיתה? "הכלבות יודעות להתאים את רמת האנרגיה שלהן למצב. כשאני מקנה חומר הן רובצות בשקט, כשהילדים מקריאים להן הן בקשב וכשהכיתה משחקת כדורגל הן רצות ומשתתפות. הכלבים הטיפוליים לעולם לא יתקפו, לא משנה מה הילד יעשה. תענוג לראות איך שזה עובד על ילדים. עצם הנוכחות של כלב היא קסומה ויוצרת שינוי". כלבי קינג צ'ארלס התחילו את תפקידם לצד האדם ככלבי ציד, אך מהר למדי נהפכו לכלבי שעשוע. כפי שמעיד עליהם שמם, סוג זה של כלבים היה הסוג החביב על צ'ארלס מלך אנג ־ ליה. הגרסה המקורית של כלב זה נעלמה עם השנים, ומגדלי כלבים שחזרו את הכלבים הללו .16- בעזרת ציורים מהמאה ה אתם זוכרים את השירים חדרה, גן ספיר ההורים של ילדי גן ספיר בחדרה בחיפה הרגישו השנה מחוברים במיוחד לשירים שהושמעו במסיבות. כהמשך לפרויקט "מרכז המוזיקה" בגן, שהתמקד בשירי פסטיבלים, גם השירים במסיבות היו שירי פסטיבלים ותיקים, שההורים מכירים מילדותם. פרויקט מרכז המוזיקה הוא פרי יוזמה של הגננת לירון משיטה קלר והצוות תומך ההוראה, אנג'לה אברמוב וורד כספי, במטרה לחשוף את הילדים לשירים ויוצרים מהזמר העברי והתרבות הישראלית, ללמד אותם לזהות מקצבים ומבנה פשוט של מנגינה או של שיר, לפתח את היכולת הוורבלית שלהם, לעבוד על היבטים רגשיים בעולמם ולפתח אצלם הבעה מוזיקלית. הפעילות במרכז מפתחת גם מיומנויות מוטוריות, יצירתיות, יכולת הקשבה, עבודה בשיתוף פעולה לפי כללים ודחיית סיפוקים מיידיים. אסטרטגיות ההוראה במרכז מגוונות, ונוגעות בכישורי משחק, שפה ותנועה. הפעילות המוזיקלית ליוותה את הידע הנלמד כמו חגים, עונות, מעבר בין פעילויות ועוד. "כשישבתי לתכנן את התוכנית השנתית, חיפשתי נושא אורך שנתי", מספרת משיטה קלר. "מאחר שזו היתה שנת האירוויזיון בישראל, ואני מחוברת מאוד לשירי ילדים, קפץ לי לראש נושא הפסטיבל והחלטתי לשלב בתוכנית הליבה שירי פסטיבל שהפכו לקלאסיקות". הילדים התחברו מאוד לשירים, והיום בארסנל השירים שלהם, לצד שירים עכשוויים, יש גם שירים כמו "ברבאבא" ו"שולם ברוגז". "הם מבקשים לשמוע את השירים האלה וממציאים להם ריקודים", מספרת משיטה קלר. "השפה שלהם התפתחה והעולם התרבותי שלהם התעשר. המטרה שלי אינה להפוך אותם למוזיקאים; אני משתמשת במוזיקה ככלי חינוכי". מרכז המוזיקה מכיל כלי נגינה ויצירות בעקבות שירים, והילדים נכנסים אליו באופן חופשי, כמו אל שאר המרחבים בגן. "הם בוחרים שיר, מחלקים תפקידים, רוקדים יחד", מספרת משיטה קלר. "מתוך השירים האלה הם בחרו בעצמם אילו שירים ישירו במסיבת חנוכה ומסיבת הסיום, וכל ילד השתתף רק בשירים שהוא רצה. למסיבת חנוכה קראנו "מופע מוזיקלי של פסטיבל שירי הילדים”, וזו היתה מסיבה שונה. לא היו חזרות מיוחדות, הילדים לא הרגישו לחץ. הם פשוט שרו ורקדו את השירים שהם אוהבים”. מחקר של הפסיכולוג הבריטי ד"ר טוביאס גרייטמאייר הראה שתלמידים ששמעו מוזיקה עם מילים הנושאות מסר חיובי מבחינה חב ־ רתית נטו יותר לעזור לזולת מאשר תלמידים שהשמיעו להם מוזיקה עם מילים נייטרליות. הם עוד יגיעו רחוק אשקלון, אורט אפרידר העובדה ששירי לוי מלמדת כיתות חינוך מיוחד בבית הספר אורט אפרידר לא מונעת ממנה לנסוק איתם לגבהים. כיתה ט' שאותה היא מחנכת זכתה בשנה שעברה במקום הראשון ביום ספורט שכבתי שכלל את כיתות החינוך הרגיל, וקטפה את המקום הראשון גם באולימפיאדת מדעים של החינוך המיוחד באוניברסיטה העברית בירושלים, שנערכה במתכונת חדר בריחה. לפני שנתיים, ביום המעשים הטובים, תלמידי כיתה ט' שחינכה שיפצו דירה מוזנחת של קשישה בעיר, והפכו אותה לראויה למגורים. לאורך השנה שעברה חנכה הכיתה שלה גן לחינוך מיוחד, שחלק מילדי הכיתה עצמה למדו בו כשהיו בני שש. לאורך השנה כולה הגיעו ילדי הכיתה לגן והעבירו בו פעילויות שתכננו לבד, כמו הכנת הגדות בפסח. ”הגננת והילדים מצפים לתלמידים ויש שיתוף פעולה מדהים עם צוות הגן", אומרת לוי. בחופשת הקיץ התארגנו ילדי הכיתה, קנו חומרי יצירה ושבלונות מגבס, והקימו באחת השבתות אחר הצהריים דוכן הפעלות במרינה באשקלון. התלמידים הכינו שלט שמסביר שמטרת ההפעלה היא גיוס תרומות לפעילות עם ילדי הגן, והילדים שרצו להשתתף בפעילות שילמו בהתאם ליכולתם, התיישבו והכינו יצירה מגבס בהנחיית שקל, יאפשר להם 700 , ילדי הכיתה. הסכום שגויס לממן פעילויות, והתוכנית היא לערוך עוד כמה פעילויות מימון דומות לאורך השנה. "כשהעליתי את הרעיון שמעתי קצת חששות", מספרת לוי. “הרי מדובר בילדי חינוך מיוחד. אבל אני ידעתי שהם יצליחו, וקיבלתי תמיכה מלאה ממנהלת בית הספר, דבורה בוסקילה. ואכן היה מדהים. הילדים העבירו את הפעילויות בגן היטב, כל תלמיד מכיתתי אימץ ילד צעיר, והתרומה לשני הצדדים היתה עצומה. חל בהם מהפך. הביטחון והדימוי העצמי שלהם עלו, והיו הרגישו שהם מסוגלים לעשות דברים בדיוק כמו ילדים בכיתות הרגילות. אני אדם תחרותי וכנראה שהצלחתי להחדיר בהם את התכונה הזאת. אני מסבירה להם שדווקא מפני שהם בחינוך המיוחד, עליהם להוכיח שהם שווים לא פחות, והם יכולים להתחרות, להצליח ולתרום לקהילה, בדיוק כמו ילד בכיתה רגילה”. אולימפיאדת המדע בחינוך המיוחד" לתלמידי כיתות ה'-ח' היא יוזמה של המורה גיל קרסנטי. מטרתה להעצים את תלמידי החינוך המיוחד ולצמצם את הפערים בינם לבין תלמידים בחי ־ נוך הממלכתי. האולימפיאדה נותנת לתלמידים בחינוך המיוחד סיכוי ואפשרות להגיע למקום ראשון בתחרות מדעים, והיא מזמנת להם תחושת מסוגלות, יכולת התמודדות עם חומר לימודי מורכב, יצירת דגמים וסרטונים, העברת הרצאה ועמידה מול קהל. יוזמה משנה מציאות חצרים, בית הספר "נווה במדבר" לפני כעשר שנים החליט הצוות בבית הספר נווה במדבר בחצרים, בניהול רמית דגני, לנסות להפוך את הילדים לאקטיביים יותר ולהבין שיש ביכולתם לשנות את המציאות. "הרגשנו שהילדים לא מספיק פעילים, מקבלים הכל כמובן מאליו ולא יוזמים נתינה למען האחר”, אומרת יאנה ייפואימסקי, סגנית המנהלת. "רצינו לתת להם כלים שישמשו אותם בהמשך הדרך, ומצאנו כלי אקדמי שהשתמשו בו בעולם במכללות לפרחי הוראה, והוא נקרא 'ניהול מחקר פעולה'. למודל יש מבנה ברור. מתחילים בהצפת אתגר, חיפוש פתרונות אפשריים, ניסוח שאלת מחקר, ניסוח מטרה ומטרות חלופיות, בניית תוכנית התערבות וביצוע בדיקה". המודל הופעל בשיתוף גף ניסויים באגף החינוך ובבית הספר נבנו קמ"שים (קבוצות מחוללות שינוי) סביב נושאי עניין רלוונטיים לחיי הילדים, בהם היו רוצים לחולל שינוי. הקמ"שים נחלקו לשני סוגים: קמ"שים שבחרו אתגרים חיצוניים לפי נושאי עניין, כמו אלימות, קיימות ועוד, ועבדו עליהם בעזרת מנחה מלווה מבית הספר; וקמ"שים שהשתתפו בשעות דיאלוג אישיות, בליווי הצוות החינוכי, ובהן ילדים הציבו לעצמם אתגרים אישיים. כך למשל, אחד הנושאים שנבחר היה בטיחות בתחנת ההסעות. הילדים שמו לב לכך שההורים לא שומרים על כללי הבטיחות, ומורידים את הילדים מהרכבים בנתיב המרוחק מהתחנה במקום בנתיב הקרוב אליה. הם ערכו תצפיות, ראו שהבעיה חוזרת ונשנית והחליטו לטפל בה. הם בחנו את הנושא והחליטו על שתי דרכי פעולה: חינוך להורים ושדרוג התחנה. הם נפגשו עם אחראי הבטיחות בקיבוץ וביקשו ממנו לצבוע את שפת המדרכה באדום-לבן. לאחר מכן הם הכינו סטיקרים שחולקו להורים, ובהם בקשה להוריד את הילדים בנתיב הקרוב לתחנה, בליווי הסבר למה הדבר חיוני. פעולות אלה עזרו, והורים הפנימו את הבקשה. נושא שני שילדים טיפלו בו הוא שעמום בהפסקות. במסגרת התהליך הילדים בנו תוכנית שבועית ותכננו אילו פעילויות יתקיימו בהפסקות השונות, למשל משחקים של פעם או ריקודים, ומי יפעיל אותן. התוכנית נלמדת בכל שכבה לפי היבט מסוים. כיתות א’ לומדות על שינוי, כיתות ב’ מבצעות שינוי כיתתי, כיתות ג’ עד ה’ עובדות בקבוצות שכבתיות שילדים מצטרפים אליהן על פי בחירה, וכיתות ו’ עוברות תוכנית ייחודיות שנושאה פיתוח מנהיגות. תלמידי שכבה ו’ מצטרפים להנחיית שאר הקמ"שים בבית הספר לצד המדריכים החברתיים של בית הספר. מחקר פעולה הוא תכנית פעולה מעגלית המשלבת תכנון, איסוף וניתוח נתונים שיטתי, עשייה ורפלקציה. בתהליך מחזורי המורה מזהה בעיה המטרידה אותו בעבודתו ושהוא מבקש להתמודד עימה. הוא מתעד את המצב הקיים בכלים מחקריים ומנתח את הנתונים שאסף. בעקבות ניתוח הנתונים הוא מתכנן ומבצע שינוי במציאות הקיימת, וגם אותו הוא מתעד ומנתח. ניתוח נתונים זה מאפשר לו לשנות או לזכך את הגדרת הבעיה ולהתחיל את התהליך מחדש. מורה בדיוק כמו כל המורים מחוז מרכז כששלושה מורים למוזיקה מפרויקט "מורים ללא גבולות" עמדו ואלתרו קטעי נגינה לפני הופעתם המשותפת בכנס היערכות למנהלי מוסדות חינוך של מחוז מרכז, ניגשו אליהם כמה אנשים ושאלו אותם כמה זמן הם מנגנים יחד ואם הם מופיעים במקומות נוספים. "פשוט הרגישו את האהבה של כולם למוזיקה", אומר גידי אהרונוביץ', אחד המורים, שמלמד בבית הספר "עמל" בכפר יונה. אהרונוביץ' הוא מורה לקוי ראייה, כמו שני המורים הנוספים שהשתתפו באירוע, רפאל מור מבית הספר הממלכתי-דתי "הראל" כפר הרא"ה ועידו אפרתי מ"רמון" כפר יעקב. שלושת המורים ותלמידיהם ריגשו קהל של איש. "להיות תלמידה של רפאל זה אומר 1,000 ללמוד לכבד, ולשים לעצמך גבולות של מה מותר ומה אסור לעשות בגלל שהוא לא רואה. וזה מחייב", אמרה בטקס אחת התלמידות. "להיות תלמידה של רפאל זה אומר שהשמים הם הגבול וגם אותם אפשר לחצות, לדעת שמורה עיוור הוא מורה כמו כל המורים, זו חוויה מלמדת לכל החיים". "לכל אחד יש מורה אחד שלא ישכח כל החיים. בשבילי זה גידי. גידי הוא לא מורה רגיל, הוא מורה שכיף לדבר איתו, הוא יודע ללמד בדרך מיוחדת ומצחיקה וכשהוא מלמד אנחנו שוכחים שהוא עיוור", אמרה תלמידה נוספת. גרם, ונותר 700 אהרונוביץ' נולד כפג במשקל עיוור. כיום הוא מנגן בחליל צד ומלמד כיתה ילדים. "אני עובד מולם כמו כל מורה”, 20 של הוא אומר. “אני מאפשר להם לחוות חוויות של תנועה ויצירה. העובדה שאני לא רואה לא צריכה להפריע ליצירתיות שטמונה בהם". "בתחילת השנה", הוא מספר, "נכנסתי לכיתה וביקשתי מהילדים לשאול כל דבר שמעניין אותם בנושא העיוורון, כדי שהסקרנות לא תרחף בחלל האוויר בהמשך השנה, והם שאלו למשל איך אני בוחר בגדים. חשוב לי לחשוף את עולם העיוורון ואת ההתמודדות שלי, ונראה לי שהילדים לומדים שיעור חשוב. הטכנולוגיה מאפשרת לי לעשות הכל, רק עם קצת יותר מאמץ, והילדים עוזרים לי. בכל שיעור אני ממנה תורן שממונה לומר לי מי מצביע, לחלק כלי נגינה ולהוביל אותי. זה דבר מעצים". פרויקט "ללא גבולות" של משרד החינוך ומח ־ לקת השיקום של ביטוח לאומי פועל במטרה לקלוט בצורה מיטבית עובדי הוראה בעלי נכויות פיזיות וחושיות במערכת החינוך, על ידי תמיכה, ליווי וסיוע. במסגרת התוכנית משול ־ בים בבתי ספר עשרות מורים, שמביאים איתם תוספת שעות, ליווי אישי, טכנולוגיות מנגישות, מדפסות בשפת ברייל ואמצעי הנגשה נוספים. מחפשים את המטמון קלנסווה, בית הספר "אל-סלאם" כחלק מהפעילות לעידוד קריאה בבית הספר אל-סלאם בקלנסווה, בניהול אימן סלאמה, התקיים בסיום השנה שעברה יום שיא שעסק בספר "אי המטמון". יום השיא סיכם פעילות שבה חברו יחד יאנא גאנם רכזת האנגלית, שרה אזברגה רכזת העברית וסלאם ותד רכזת הערבית. כל אחת התמקדה בספר בשפה שאותה היא מלמדת. תלמידי כיתות ו' עסקו בסיפור מהיבטים שונים בשלוש השפות, קראו את הסיפור וקיימו דיונים ופעילויות שונות. ביום השיא התקיימו בו זמנית פעילויות חווייתיות בשלוש השפות. התלמידים עברו בין תחנות שונות, ציירו, פיסלו, יצרו, שיחקו וענו על חידונים. "אי המטמון" הוא ספר הרפתקאות שנכתב על ידי הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, בתחילה כסיפור בהמשכים במגזין ובהמשך כספר. במרכז עלילת הספר ג'ים הוקינס, נער שמוצא מפת מטמון ויוצא לחפש אותו. לימור דומב . קבוצות מחוללות שינוי ב"נווה 1 במדבר", חצרים . שרים שירי פסטיבלים ב"גן 2 ספיר", חדרה . כלבות טיפוליות ב"ניצנים", 3 שוהם . יום שיא ב"אל סלאם", קלנסווה 4 1 2 3 4 25 שיעור חופשי > 2019 ספטמבר 2019 ספטמבר < שיעור חופשי 24