שיעור חופשי / תשרי תש"פ / ספטמבר 2019 / גליון 129

לזהות את מקור הכוח שלנו מוזיקה, טבע, חברות ויום לימודים ארוך - כל אלה יכולים לסייע לילדים להיות לא רק תלמידים טובים יותר, אלא גם אנשים מאושרים יותר. הנה לימור דומב כמה בתי ספר שהשכילו לרתום את הכוחות הללו איך מקטינים את מספר הילדים בכיתה בלי לשנות את מצבת התלמידים? בבית הספר "יובלים" בבאר שבע הגו לפני שש שנים יוזמה שמצליחה לעשות זאת. “יצאנו מתוך הנרטיב של ספרי חבורות", מספרת מנהלת בית הספר, רויטל מורחיים, שהיתה סגנית מנהלת בית הספר בתקופה בה נוצר המודל. “החלטנו ליצור בכל כיתה כמה 'חבורות' קבועות, שילמדו ויתקדמו ביחד”. החבורות מכונות "שמיניות", אם כי לעתים יש בהן מספר ילדים שונה, בהתאם לגודל הכיתה. הרכב החבורה הטרוגני. יש בה בנים ובנות, תלמידים חזקים יותר ופחות וילדים משולבים. השמיניות בוחרות לעצמן שם, לעתים לפי נושא כללי כמו ציפורים או דמויות מאגדות. המיזם, שפועל מהחטיבה הצעירה עד כיתות ו’, פותח בשיתוף גף ניסויים במשרד החינוך והיחידה למכוונות עצמית של מכללת קיי. כל ילד כותב בתחילת השנה שמות של כמה חברים שהוא רוצה להיות איתם, ומובטח לו שיהיה עם אחד מהם לפחות. בכל שנה הקבוצות נבנות מחדש, כך שיש מקום לשינוי. "ההתנהלות ברובה נעשית בקבוצות”, אומרת מורחיים. “יש תפקיד לכל תלמיד. יש שמיניות שמחלקות תפקידים באופן עצמאי, יש כיתות שבהן המורה מגדירה את התפקידים, למשל חלוקת דפים או העברת שיעורי בית לילד חולה. "מכיתות ד’ עד ו’, לכל תלמיד יש גם תפקיד ברמה הבית-ספרית. כשמונה מורים מרכזים נושא מסוים, כמו גישור, קיימות, נאמני מחשב ופיתוח משחקי חשיבה, ונציג מכל שמינייה אחראי לנושא. יש שעה מובנית במערכת ובה כל תלמיד נפגש עם בעלי התפקידים מהשמיניות האחרות, ומקבל כלים בתחום. הילד שאחראי לגישור למשל נפגש עם קבוצת ילדים בחדר היועצת, ומקבל כלים לגישור, כך שיוכל לגשר על קונפליקטים בכיתת האם. "הפעילות בתוך הקבוצה לא מחליפה את המסגרת הכיתתית והאישית”, מדגישה מורחיים. "יש גם פעילויות כיתתיות והתייחסות לפיתוח מצוינות אישית למשל, אבל השמינייה היא סוג של בסיס. אין דילמות של מי יהיה עם מי בשיעורים או בטיולים, והרבה בעיות פשוט לא עולות. המורה מנחה ומכוונת, אך המליאות קצרות ורוב העבודה מתנהלת בתרגול ועבודה בשמיניות. מטרת הפעילות היא גם חברתית. בתוך השמינייה הילדים לומדים מיומנויות חברתיות כמו עבודת צוות, שיתוף פעולה, הקשבה, ניהול שיח ועזרה לחבר. ילד שמתקשה בקריאה או בלוח הכפל חשוף לילדים שקל להם יותר, וזה מחזק. הם גם עוזרים אחד לשני. "ברור שלא הכל ורוד ויש אתגרים, כי אנחנו חיים בחברה אינדיבידואליסטית, אבל הילדים לומדים מגיל צעיר הרבה על ערבות הדדית. הם לומדים לגשר על פערים, לוותר, מבינים לעומק את משמעות הביטוי 'אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד'. כשילד לא מסתדר בתוך שמינייה ומבקש לעבור אנחנו לא מוותרים בקלות, כי פעמים רבות זה המשמעות היא להעביר את הבעיה. כשילד מצליח להתמודד עם הקושי תחושת המסוגלות שלו עולה”. "נושא ההכלה נכנס למודל בצורה משמעותית, מפני שילדים עם בעיות כמו לקויות למידה, לקויות פיזיות או נפשיות וקשיים חברתיים הם חלק בלתי נפרד מהשמינייה. ילדים כאלה לפעמים נעלמים בתוך כיתה רגילה, ואילו במודל שלנו יש להם קבוצת שייכות. הם מוזמנים ומזמינים אחר הצהריים למפגשים, אין כאן ילדים שקופים. כשהתחלנו בעבודה בשמיניות, תלמיד כיתה ו’ אמר לי על ילדה שהיתה איתו בשמינייה, 'פעם ראשונה ששמעתי את הקול שלה!'. זה אומר המון”. "יובלים", באר שבע בית הספר: "השמינייה בשביל כל אחד" היוזמה: אתי אביטל, המנהלת לשעבר, היוזמות: ורויטל מורחיים, המנהלת הנוכחית להקטין את הכיתה בלי לצמצם את מספר התלמידים "הילדים שמגיעים אלינו עברו לעתים כמה בתי ספר וחוו כישלונות רבים", אומרת מנהלת בית הספר היסודי שבילים, אסנת פדידה. “מגיעים לפה יהודים, ערבים וילדי עובדים זרים עם הפרעות התנהגות בעיות ובעיות רגשיות. כמנהלת אני מעודדת מורים להגשים חלומות, וכך נולד הגן הבוסיקלי - בוסתן מוזיקלי". בגן יש אדניות גדולות ובהן צמחי תבלין וירקות, שני ערסלים גדולים ומתקני נגינה, שחלקם נקנו, כמו תופי טם-טם, וחלקם נבנו בעבודה עצמית, כמו מתקן נשיפה מבמבוק או מתקן תיפוף מצינורות, סירים ומחבתות. כפיר שריד, המורה למוסיקה, הגה את הרעיון. מטרתו היתה ליצור מרחב טבעי באוויר הפתוח, שישלב טבע ומוזיקה. שריד ראה שהילדים עם הקשיים המורכבים ביותר מוצאים מקום במוזיקה, ומצליחים להסיר את שריון הקשיחות והבריונות ולבטא את הרגשות האינטנסיביים שלהם. מאחר שדבר דומה קורה גם בטבע, הוא סבר ששילוב של טבע ומוזיקה יעצים את האפקט. “הילדים בחרו איתנו את המתחם", מספרת רונית לוי, סגנית המנהלת. “השתתפו בבנייה והיו חלק מהעשייה". "לילדים בבית הספר יש קשיים גדולים והם מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כל דבר עלול להקפיץ אותם. הגן מאפשר להם לבטא תסכולים בדרך חיובית”, אומרת לוי. , איבד 10 "אחד התלמידים בבית הספר, בן השנה את אמו באופן טרגי, והאירוע החמיר את הקשיים שלו. יום אחד לקחתי אותו לגינה והצעתי לו לכתוב שיר. הוא אמר מיד, 'שיר על אמא', והתחלנו לעבוד. הוא כתב שיר בחרוזים והלחנו אותו. זה היה תהליך טיפולי נפלא. ילד אחר, עם בעיות רגשיות מרובות, לא הצליח לשבת בכיתה. בכל פעם היה לו כאב אחר בגוף. לקחתי אותו לערסל בגן, הבאתי לו שולחנון, והוא ישב ועבד בחוברת חשבון. הוא לא רצה להפסיק, לפתע הוא ראה שהוא יכול ליהנות מהצלחה. יש ילדים שעצם המרחב משנה להם את התפישה”. "דרך הלמידה לא משנה”, אומרת פדידה. "הרי מה שמתאים לאחד לא מתאים לשני, בוודאי כשמדובר בילדים עם קשיים גדולים כל כך. כשילד בוחר מרחב שמתאים לו ההתנגדות שלו ללמידה יורדת, הוא מגיע להישגים וכל הערך העצמי שלו משתנה. בכל אחד חבוי ניצוץ, המטרה שלנו היא למצוא את הניצוץ הזה ולטפח אותו. אם הדרך לעשות זאת היא על הערסל בגן, זה בסדר גמור". "הילדים האלה הם ילדים בלי חוויות חיוביות", מוסיפה לוי. “הם שבורים מבחינת דימוי עצמי. המטרה שלנו היא להפוך אותם לאנשים חיוביים ותורמים, והדרך לשם עוברת בחוויות חיוביות חדשות. לרבים מילדי העובדים הזרים יש כישרון ענק לקצב, הם מתופפים נהדר. דרך יצירת חוויות חיוביות באמצעות התיפוף, בכלי הנגינה בגן למשל, הם יכולים להתחיל להבין את היכולות שלהם ולהגיע להצלחה. הצלחה אחת תוביל לעוד הצלחה". העבודה בגן מזמנת ראייה אחרת. התלמידים יושבים עם המורה, שותים תה של שלום מצמחי התבלין שגדלים בו, ולומדים גם לכבד את הכללים. "במהלך בניית הגן קרה אירוע עם ילדה מסוימת”, מספרת לוי. “היא כעסה על משהו והתפרצה, הרסה את האדניות ותלשה צמחים. עשינו איתה תהליך בגן עצמו באוויר הפתוח, היא לקחה אחריות על הנזק, וקיבלה על עצמה לתקן. לא היינו מגיעות לשיח הזה בכיתה, על כיסאות. יצאנו מהשיח הזה לדברים שקורים בכיתה, לצורך בשליטה עצמית. היא לא נהפכה לילדה אחרת, אבל היא בתוך תהליך. מכל אירוע אפשר להתפתח”. "שבילים" לחינוך מיוחד, תל אביב הגן: גן בוסיקלי היוזמה: כפיר שריד, מורה למוזיקה, ורונית לוי, מורה היוזמים: צליל השקט הנפשי בכל שנה מוסיפים בבית הספר תל"י נופי הסלע במעלה אדומים נדבך נוסף ליוזמה "למידה בחברותא", שמופעלת בבית הספר כבר שש שנים. בבסיס היוזמה עומד הרעיון כי "חברותא משבחת תהליכי הוראה ללמידה משמעותית", שהוביל לקידום למידת עמיתים בכל המקצועות על פי מתודה בית-מדרשית. “במסגרת היותנו בית ספר מוביל פדגוגיה ארצית, בחנו מהו מוקד הכוח שלנו. צוות המורים חילץ את מוקדי הכוח האישיים והבית- ספריים, והוחלט להתמקד בערך 'ערבות הדדית'. זו החליפה הייחודית שמאפיינת אותנו”, מספרת מנהלת בית הספר, שרית אנג'ל אור. “צוות ההיגוי בחן את ביטוי הערך בתהליך הלמידה, והחליט להתמקד ביישום מתודת החברות. התהליך החל בחדר המורים. המורים התוודעו למתודה, התנסו בה ובנו תוכניות לימוד. לאחר ביסוס המתודה בקרב המורים היא יושמה בכיתות”. כיום התלמידים בבית הספר לומדים בחברותא, למידה בזוגות על פי מתודה בית-מדרשית, בכל תחומי הדעת. מתודת החברותא מיושמת בסביבות למידה מגוונות, כיתתיות וחוץ-כיתתיות, למשל קירות פעילים. גם בשיעורים כמו מחול וחינוך גופני התלמידים מקבלים משימת עבודה לפעילות בחברותא, הכוללת למידה משותפת, חילוץ ידע, הבניית ידע חדש, הבעת דעה אישית, התנהגות בחיי היומיום לאחר חילוץ הערך ויישומו הלכה למעשה. "למידה בחברותא היא יותר משני ילדים שממלאים יחד דף עבודה”, אומרת אנג'ל אור. “לכל משימה יש היבטים מובנים כמו מחוון, משוב ושאילת שאלות מסדר גבוה. המטרה שלנו היא פיתוח לומד עצמאי, שישמש מורה, חבר ומנהיג, והתהליך שעברנו הפך אותנו לבית ספר שפועל על פי מודל 'קהילה לומדת ומלמדת'. אנחנו לומדים כל החיים, גם התלמידים וגם המורים. הלמידה מתקיימת במעגלי למידה מגוונים: מורה ומורה, מורה ותלמיד, תלמידים מאותה כיתה, תלמידים משכבות גיל שונות ומורה- תלמיד-הורה. ב'שישי שיתופי' ההורים באים לבית הספר והקהילה כולה לומדת יחד. למידת עמיתים מתקיימת גם במעגלים החוץ בית-ספריים, כשבית הספר, כבית ספר מדגים, עובד עם קבוצות מנהלים, סטודנטים להוראה ואנשי חינוך”. "הרעיון הזה מתחבר לחזון של בית הספר, שעיקרו כבוד לאחר, הידברות, הקשבה ויחס שווה לכל אדם. המטרה שלנו היא לגרום לתלמידים הנאה מחוויית הלמידה, לפתח אצל התלמיד את כושר החשיבה והיצירה, יכולת לימוד עצמאית ושיתופית, לעודד לצמיחה אישית וערבות הדדית. בשלוש השנים האחרונות הבנו שהעובדה שהתלמיד יכול ללמד היא מקור להעצמה, ובנינו דרך עבודה של במת דיון. בתחילה הילדים העבירו שיעורים על נושאים שהם מתמחים בהם, למשל אוריגמי או רכיבה על סוסים. בהמשך התייחסנו לתהליכים שהילדים עצמם עוברים. הנושא הראשון היה 'סיפורה של התמודדות', הנושא השני היה 'סיפורה של הצלחה'. כך במהלך השנים אנו משביחים את מתודת החברותא והיא משפיעה על עוד ועוד מעגלים בחיי התלמידים והקהילה כולה". תל”י נופי הסלע במעלה אדומים בית הספר: למידה בחברותא היוזמה: שרית אנג'ל אור, מנהלת בית הספר היוזמת: חברים לדרך במשך שבע שנים פועל בבית הספר אמירים בקרית ים מרכז שיעורי בית לילדי כיתות ג’ עד ה’, שנותן לילדים עזרה ותמיכה בלימודים. בית הספר נמצא באזור עם מדד סוציו-אקונומי נמוך, והמרכז מספק ומונע שוטטות. 17:00 לילדים תעסוקה עד “ההורים עסוקים בעבודה והמטרה שלנו היא להעניק לילדים מקום חם, חברותא קהילתית וגם תמיכה לימודית”, מספרת אסנת שואף, מנהלת בית הספר. “המרכז מהווה מסגרת תרבותית, מכילה, בטוחה ותומכת. אנחנו נותנים לילדים כריכים, מאפים, מרק ותה, בהתאם לתרומות שאנחנו מקבלים. שתי מורות נשארות במרכז עד כל יום, מורות אחרות מתנדבות 17:00 לעתים לעזור ואני דואגת גם לפעילויות הפגה על ידי מתנדבים”. "תפקיד המערכת הבית-ספרית לדאוג לכל פרט ולעצב לחיוב את דרכם של התלמידים”, מוסיפה שואף. “מטרת המרכז היא להעמיק את תהליכי ההכלה בבית הספר, כך שהתלמידים יוכלו להתקדם ולהתעצם גם לאחר שעות הפעילות הפורמליות של בית הספר. אני רואה במרכז הזה ביטוי אמיתי לצדק חברתי, שיוצר גם לתלמידים מאזורי שיקום שכונות אפשרות למימוש עצמי. הארכת יום הלימודים מאפשרת שינוי וקידום שעובר כחוט השני מהבוקר עד אחר הצהריים, ומשפיע גם על המשפחה והקהילה. "הפרויקט הזה קהילתי מאוד. ההורים 17:00 יודעים שאנחנו נמצאים כאן עד ובאים לפעמים לבקש עזרה במילוי טפסים או תרגום מסמך שקיבלו, לשאול שאלות. הילדים מגיעים למחרת לבית הספר עם שיעורים מוכנים, ומבינים על מה מדובר בכיתה, דבר שלא בהכרח היה קורה בלי המרכז. אנחנו רואים שאוצר המילים שלהם התרחב, היכולות בחשבון השתפרו. זה פרויקט מרגש מאוד שתורם המון. הם צמאים אליו”. "אמירים", קרית ים בית הספר: מרכז להכנת שיעורי בית היוזמה: אסנת שואף, המנהלת בית הספר היוזמת: העצמה גם אחר הצהרים 27 שיעור חופשי > 2019 ספטמבר 2019 ספטמבר < שיעור חופשי 26 // משהו חדש וטוב יזמות