שיעור חופשי / תשרי תש"פ / ספטמבר 2019 / גליון 129

פ ייק ניוז, וידויים חושפניים ואישיים בפייסבוק, תרבות הריאליטי, פרסומות: על רקע סימני ההיכר הללו של העידן המודרני, הניסיון לפתח כיתה ובית ספר המושתתים על הפילוסופיה ההומניסטית ועל ערכים אנושיים נשמע תמים, אולי אפילו לא מציאותי. זה לא הרתיע את ד"ר פנינה שביט ופרופ' שונית רייטר, שמאמינות כי דרכי ההוראה כיום אינן מצליחות להתעלות מעל כל הרעש הזה ולהגיע אל מטרת העל של החינוך, כפי שהן רואות אותה - טיפוח אדם עצמאי, אוטונומי, משכיל וערכי. את תפישתן הן פרשו בספר "אני שותף!: חינוך הומניסטי לנחישות עצמית ולסנגור עצמי" (הוצאת מופ"ת). בבסיס תפישה זו עומדת המחשבה כי הוראה היא תהליך חינוכי שמטרתו העשרת הלומד, פיתוח יכולותיו וטיפוח אישיותו. את המצע התיאורטי לשיטת העבודה המוצגת בספר מצאו השתיים בפילוסופיה ההומניסטית, הרואה בכל אדם יצור תבוני המסוגל לנווט את חייו באופן אוטונומי, ולהשיג מימוש עצמי ומערך של קשרים בינאישיים משמעותיים בינו לאחרים. רייטר, העוסקת במחקריה ובעבודתה המעשית בטיפוח איכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, רגשיות וקוגניטיביות, ביקשה לשפר את חייהם של תלמידים בבתי הספר המיוחדים ובכיתות המיוחדות בבתי הספר הרגילים, על בסיס פילוסופיה זו. את המודל שפיתחה מיישמים כיום בבתי ספר אלה, אבל גם בבתי ספר רגילים. המודל, מעגל ההפנמה שמו, גובש על בסיס ממצאי מחקר שנערך ביוזמת עמותת "אחוה" - איגוד רב-תחומי לאנשים עם מוגבלות. בעמותה הפעילו פרויקט לתמיכה באנשים עם ליקויים פיזיים בעת שהם מבקשים לעזוב את בית הוריהם ולצאת למגורים עצמאיים. זו היתה הזדמנות לעקוב אחר תהליך למידה שמתקיים בקבוצה, ולהסיק ממנו מסקנות. רייטר עקבה אחרי שיחות הצעירים שנערכו במהלך הפעלת מחזורי המגורים העצמאיים (מפגשים שנערכו במשך כחצי שנה, ארבעה ימים בשבוע). הניתוח שלה העלה שלבים מוגדרים שחזרו על עצמם בכל עת שעלה נושא חדש להתמודדות על ידי חברי הקבוצה, ולכל שלב ניתן שם מאפיין. כך למשל לאחר שלב ה"פתיחה" שבו הציגה המורה את הנושא ללמידה בהתאם לתוכנית הלימודים שלה ובהתאם לאירועים שקרו בקבוצה, עברה הקבוצה לשלב ה"דיון". בשלב זה התמודדה הקבוצה עם דילמות שונות בניסיון להגיע לפתרון הבעיות. "לעומת הגישה הפרונטלית הנפוצה בבתי הספר, כאן המורה מעודדת חשיבה והלומדים מעלים השערות, דנים ביניהם בסוגיות הקשורות לנושא ומבהירים מושגים", אומרת רייטר שלבים נוספים בתהליך כללו שיחה פתוחה שבה היתה חזרה לנושא שהוצג בפתיחה. בשלב זה הלומדים העלו הצעות לפתרון הסוגיות הקונקרטיות שאיתן התמודדו, והמורה עודדה התייחסות ביקורתית כלפי עצמם וכלפי אחרים; שלב של דיון, שבו הלומדים העלו משאלות או הצעות לדרכי פעולה לגבי המשך ההתמודדות עם הנושא; התנסות חוזרת בה חזרו הלומדים על הנושא שהופיע בפתיחה אך התמודדו איתו בדרך מושכלת, הפעם עם החדרת השינויים לאור הלמידה שהתחוללה עד כה; ודיון חוזר - שלב של רפלקציה שמאפשרת גיבוש תפישת עולם אוטונומית, עיבוד מערכת של קדימויות, "מה חשוב יותר ומה פחות" "מה אני יודע עכשיו שלא ידעתי קודם"– על סמך מודעות אישית וחברתית. הערכת הלמידה בקבוצות נעשתה לפי התוצרים שלה – המידה שבה הלומדים אכן עשו שימוש בערכים שגיבשו לעצמם במהלך המפגשים כשהם שופטים מצבי חיים שונים, וכן משתמשים בהם כדי לבסס בחירות שהם עושים בין חלופות. "מעגלי ההפנמה הם תהליך שהתוצר שלו הוא הגברת האוטונומיה של הלומד, טיפוח יכולתו להכוונה עצמית, הגברת המודעות העצמית שלו ופיתוח יכולותיו לוויסות עצמי וסינגור עצמי", מסבירה רייטר. מה משמעות המושג "מעגל הפנמה"? רייטר: "המעגל מתייחס לצורת הישיבה בה מתקיימת הלמידה. הלומדים יושבים כך שהם רואים אחד את השני ויכולים להתייחס האחד לדברי השני (ניתן לעשות זאת גם בישיבה בצורת האות ח' או מסביב לשולחן). "היבט נוסף של המעגל מציין את המחזוריות של הלמידה - החזרה בדרכים שונות ומזוויות ראיה מגוונות – כמו שיחות ודיונים, שיעור, או התנסות חווייתית על הנושא הנלמד ולא בדרך של למידה ליניארית. "הפנמה מתייחסת לכך שהלמידה תורמת להעשרת הלומד, לטיפוח אישיותו ולפיתוח כישוריו מתוך מודעות לעצמו ולאחרים סביבו". באיזה אופן הפעלת מעגלי ההפנמה בבתי הספר תורמת ליצירת תרבות שיח חדשה? "אנו מאמינים שהתוכנית מהווה שינוי מהותי בדרך שבה מתייחסים מורים לתלמידים, ותלמידים בינם לבין עצמם ובינם לבין המורים שלהם. בהתאם לכך ניתן לומר שמעגלי ההפנמה הם בבחינת מפת דרכים, עקרונות יסוד שעל בסיסם ניתן ליצור תוכניות רבות ומגוונות מבחינת תכנים, דידקטיקה, הרכב וגיל הקבוצה הלומדת. הם ישימים הן בחינוך המיוחד, הן בחינוך הרגיל והן בקבוצות מעורבות של תלמידים מהחינוך הרגיל והמיוחד גם יחד. "ככל שהפעלנו את התוכניות בבתי הספר של החינוך המיוחד ובכיתות משולבות של החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים, ראינו כי הן תרמו לשינוי בהתייחסות של הצוותים החינוכיים והטיפוליים לילדים ובוגרים עם מוגבלויות. בכך שינינו את הגישה הרווחת מ'סיעודית ופטרונית' ודומיננטיות של המודל הרפואי בחינוך וטיפול, למודל הומניסטי-חינוכי המבוסס על טיפוח אווירה חינוכית מקדמת המתמקדת בלומד, באישיותו ובכישוריו, ותומכת בו בהתמודדות שלו עם המוגבלויות שיוצרת הנכות. מודל מעגל ההפנמה מיושם לא רק בתחום של 'כישורי חיים' אלא גם בחינוך למדעים, בשיעורי ספרות, גיאוגרפיה ועוד". הלמידה כתהליך מעגלי שיטת מעגל ההפנמה, שפותחה עבור אנשים המתמודדים עם מוגבלויות, זוכה בימים אלה להרחבה לעוד ועוד בתי ספר וכיתות, במטרה לקיים תהליך חינוכי המעשיר את הלומדים רווית שרף ומפתח את יכולותיהם // מעגל ההפנמה ארגז כלים איור: דורון פלם המורה פותחת בהצגת אירוע רלוונטי מחיי הת ־ למידים שמחבר בין חומר הלימודים של הכיתה והביטוי שלו בחייהם. הוראת מושגים, הכללות, הגדרות ותכני ידע הקשורים לאירוע ולתחום שהוא מייצג. חזרה לאירוע המקורי, כשהתלמידים מנתחים אותו לפי המושגים שלמדו ומציעים פתרונות לסוגיות שעלו. התלמידים מתנסים באירוע המקורי, בשי ־ נויים שהציעו; בהמשך מתקיים דיון חוזר הכולל רפלקציה של הידע החדש שנרכש. התוצאה היא הרחבת הידע וגם תחושת יכו ־ לת, ויסות וסינגור עצמי, התנהגות מבוקרת ומכ ־ וונת, אוטונומיה והגברת הרצון ללמידה. שלבי מעגל ההפנמה בכיתת הלימוד אירוע דיון שיחה פתוחה התנסות חוזרת תוצר תסמונת דאון: כבר לא מסתירים שירה רונן חלמה לאמץ ילד מאז שהיתה בעצמה ילדה. לפני עשר שנים, כשהיתה כבר אם לשניים וחשבה להרחיב את המשפחה, הרגישה שזה הרגע לממש את החלום. היא ובעלה גדי, בעלי חווה טיפולית, החליטו לאמץ ילד עם צרכים מיוחדים. "קיבלנו את אביגיל, ילדה עם תסמונת דאון, בגיל ארבעה חודשים. כיום ", אומרת רונן. "אני מרגישה שהיא 11 היא בת נועדה להיות שלי, אבל התגובות שקיבלתי לא היו מפרגנות, אלא בסגנון של 'למה לך להכניס ראש בריא למיטה חולה?'. בכלל, עד לפני חמש שנים, כשפתחתי את הדף 'יש לי מותק של תסמותק', רוב המידע על התסמונת ברשת היה שלילי, והכיל הרבה המלצות להפלה. מטרת הדף היא להראות שבגידול ילדים עם תסמונת דאון יש קשיים ואתגרים, אך גם הרבה אור ויופי. הורים רבים מעלים בדף תמונות שלהם עם הילדים, משתפים חוויות של הצלחה וגם חוויות של מגע לא מוצלח עם הסביבה. במסגרת הדף מקדמת רונן את הנראות של הילדים. כך למשל, היא יזמה כתבות חיוביות וקמפיין קליפים של הילדים עם זמרים. "לא מתביישים ולא מסתירים", היא אומרת. "אפשר להיות גאים בילדים האלה, שיש בהם כל כך הרבה טוב". רונן מנהלת גם את דפי הפייסבוק של אור שקיבאי ודניאל וקנין, שתי נערות דוגמניות עם תסמונת דאון. בפייסבוק: יש לי מותק של תסמותק, אור שקיבאי ודניאל וקנין לראות את העולם אחרת "סיכוי שווה" היא קהילה וירטואלית התנדבותית, שמטרתה יצירת סדר יום לאומי חדש, תיקון עולם, שדורש שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ועל ידי כך גם בחברה. 360- "שיטת הפעולה של הקהילה היא ב מעלות”, מוסבר בדף בפייסבוק של הקהילה. “התמקדות בזירה התקשורתית, אבל גם בזירה הפרלמנטרית, הזירה הפוליטית, הרשתות החברתיות השונות, נטוורקינג חזק ועבודת שטח”. לפי האתר, מאז תחילת הפעילות הועסקו עובדים חרוצים במקומות עבודה שונים, 350- כ והביאו איתם את המיוחדות שלהם. מיליארד שקל כתוצאה 5 “המשק מפסיד כל שנה מכך שאנשים עם מוגבלות לא עובדים", אומר אורן הלמן, אב לילדה בחינוך המיוחד וסמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, שהקים את הקהילה. “אנשים עם מוגבלות הם כוח עם עוצמה כלכלית אדירה, והמדינה לא יודעת להתמודד איתם. אצלי בחטיבה יש עובד חירש עיוור, עובד לכל דבר. מה הבעיה? הטכנולוגיה מאפשרת להתמודד עם כל סוג של מוגבלות". 20 , מתנדבים ומתנדבות 30 את הדף מפעילים מתוכם עם מוגבלות והשאר הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ואנשים שאכפת להם. בדף הפייסבוק האישי שלו משתף הלמן סיפורים של אנשים ברוח זו. "רביד מחפש בת זוג", כתב הלמן באחד הפוסטים שהעלה לאחרונה, לצד מאזור המרכז, 34 תמונה של רביד. “הוא בן אופטימי ומלא שמחת חיים, אוהב לטייל בארץ ובעולם, לבלות, ליהנות, ומתעניין בפוליטיקה וספורט. יש לו צליעה קלה מלידה. והוא מעוניין לקשר רציני. מי 25-34 להכיר בחורה בגילאי תזכה בו?!”. פוסטים דומים בדף מתארים אנשים בעלי מוגבלויות שמחפשים קשר זוגי. תחילה מתואר מכלול התכונות הנהדרות שלהם, ולבסוף מוזכר גם האתגר שאיתו הם מתמודדים. בפוסט נוסף הלמן מדגיש שמתן הזדמנות שווה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים הוא לא רק נתינה, אלא גם קבלה. "אילו ציפורים, אשר עפות מעל הים. אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם. אילו סיפורים היו ודאי לציפורים!" פותח הלמן בציטוט. “תשתפו בבקשה! השיר הזה לא נכתב על ציפורים. הוא נכתב על אנשים וילדים עם מוגבלות. כאלה שלא יודעים לדבר. לא מסוגלים לדבר. אין להם אוצר מילים מספיק או שסתם לא רוצים להקשיב להם. את כל הסיפורים שלהם, אנחנו לא שומעים. את איך שהם רואים את העולם - אנחנו מפסידים”. https://sicuyshaveh.co.il את ר סיכוי שווה: סיכוי שווה בפייסבוק: Oren Helman הדף של אורן הלמן בפייסבוק: האקתון למען האוטיסטים רימון טובין, אביו של יובל, נער על הרצף האוטיסטי, יזם את האקוטיזם - תחרות לפיתוח פתרונות לאנשים על הספקטרום האוטיסטי, בסגנון האקתון. התחרות, שאמורה להתקיים , היא מעין בית חרושת של הייטק 19.9- ב להגשמת חלומות בתחום הרצף האוטיסטי. "אתגרי המתמודדים על הרצף האוטיסטי והוריהם הופכים ליוזמות בנות קיימא. קבוצת הורים ומתנדבים מגובה בעמותת אלו"ט והמכון הישראלי לחדשנות יוצאת במהלך פורץ גבולות, לייצר מציאות חדשה ולהפוך את האתגרים להזדמנות לעולם טוב יותר. פונה אליכם לגיוס שותפים לתמיכה בתוכנית”, כתב טובין בדף שלו. המיזם קרא לאנשים ליצור פתרונות שישפרו את חייהם של אנשים על הספקטרום, או ללוות כמנטורים צוותי פעולה. בין הרעיונות שישתתפו בהאקתון: אפליקציה להפחתת חרדה מבוססת ביופידבק, אפליקציה לאיתור נעדרים מבוססת בינה מלאכותית ואפליקציה שמתעדת את השימוש בקנאביס רפואי כדי לייעל אותו https://www.hackautism.org/register * תרבות דיגיטלית החופש להיות מי שאני אנשים בעלי צרכים מיוחדים לא זקוקים לרחמים אלא לקבלה. זהו המוטו שעולה מאתרים ודפי פייסבוק מרגשים, שמנסים להציג ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים ממש לימור דומב כך – אנשים רגילים, רק עם צורך מיוחד רשת תמיכה לא אחת זקוקים בעלי מוגבלויות לתמיכה, ייעוץ ולשיתוף אמפתי מצד אנשים החווים קושי דומה לשלהם. הרשתות החברתיות מהוות מקום מפגש וייעוץ, בו אפשר למצוא אדם בעל קושי דומה ולראות כיצד התמודד עם המגבלה. לעזור לנפש "קבוצת תמיכה למתמודדים עם בעיות נפשיות מכל הסוגים" מיועדת לסובלים מדיכאון, חרדות למיניהן, הפרעות אכילה ועוד. הקבוצה עוזרת לכל אלה המתמודדים עם בעיה רגשית או קושי נפשי, בעזרת ניסיונם של חברי הקבוצה הנתקלים באותן בעיות ומעניקים ייעוץ זה לזה. בפייסבוק - בעמוד הקבוצות: "קבוצת תמיכה למתמודדים עם בעיות נפשיות מכל הסוגים" בענייני הפרעה "הפרעת קשב וריכוז – משפחה אחת גדולה" היא קבוצת תמיכה המיועדת להורים ומבקשת לאגד את כל בני המשפחה במעגל הראשון, כולל סבא וסבתא שנושמים וחשים את הפרעת הקשב. חברי הקבוצה משתפים בניסיונם האישי ומייעצים, כשמטרת השיח הקבוצתי היא לסייע ללא כל ביקורת, חששות או סטיגמות. בפייסבוק: "קבוצת הפרעת קשב וריכוז - משפחה אחת גדולה" להתמקד בצרכים המיוחדים בקבוצה "הורים לילדים עם צרכים מיוחדים", יכולים הורים מקבוצת אוכלוסייה זו לשוחח עם הדומים להם על הבעיות המטרידות אותם ולעדכן בחדשות כמו החלטת משרד הבריאות להפסיק את סבסוד הטיפולים אצל קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק על ידי קופות החולים, לחפש אנשי מקצוע מתאימים לילדיהם ועוד. בפייסבוק - בעמוד הקבוצות: "הורים לילדים עם צרכים מיוחדים" חולקים ידע - וגם רגשות הקבוצה "הורים לילדים עם שיתוק מוחין – קבוצת תמיכה" הוקמה בידי אם לילד הסובל מהמחלה, שחיפשה מרחב וירטואלי בו תוכל להכיר הורים כמוה ולחלוק מידע חיוני, לצד רגשות שרק אנשים במצב דומה יכולים להבין. הקבוצה מיועדת וגם לבוגרים במצב דומה. בפייסבוק: "הורים לילדים עם שיתוק מוחין - קבוצת תמיכה" בתיה טולדנו שירה רונן ובתה אביגיל. קושי ואתגר, לצד אור ויופי 29 שיעור חופשי > 2019 ספטמבר 2019 ספטמבר < שיעור חופשי 28