שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

שיעור חופשי | 26 " לצד הצוותים הרפואיים שפועלים בימי הקורונה, גם לגננות מגיעת מחיאות כפיים. הן גיבורות, מבקיעות דרך ומקצועיות, ואותן, בשונה מרבים ממורי בתי הספר, 'זרקו למים' בלי כל הכנה". כך קובעת ענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות גננות הפועלות ברחבי 20,000- המורים, המאגדת כ הארץ. לדבריה, "את המושג 'למידה מרחוק' נאלצו הגננות ללמוד יש מאין ומהיום למחר, במטרה למצוא דרכים לקיים קשר עם ילדים רכים וגם עם הוריהם - והכל תוך כדי ניהול הבית והילדים הפרטיים שלהן". דדון סבורה כי האחריות שהוטלה על הגננות והקשיים שנלוו למציאות הקורונה והסגר לא מוערכים כראוי, ובמיוחד על רקע ההכרה שהתבססה במהלך ימי המשבר הארוכים, לפיה "כל המשק הישראלי מוטל על כתפיהן של הגננות". "חוץ מעזרה טכנית שבה הכירו לנו את ה'זום' והסבירו איך פותחים אותו, לא קיבלנו שום הדרכה", מספרת אוסנת אדרי, מנהלת גן שנים 27 החובה "דגים" בבת ים ובעלת ותק של במקצוע. "מהר מאוד אחרי סגירת מערכת החינוך הבנו שאנחנו צריכות לדאוג לעצמנו ולהמציא את הלמידה מרחוק שמתאימה לגיל הילדים. הקמנו קבוצות ווטסאפ של גננות-חברות ושם העלינו רעיונות, שיתפנו והתייעצנו איך עושים את זה, מה עובד ומה לא". באשר לארגון התכנים והחומר הלימודי, אדרי מצאה שיטה משלה. את הנושא שהיא מבקשת להעביר לילדים, היא מחלקת לתתי-נושאים, מחפשת חומרים על כל אחד מהם ומרכיבה תוכנית שבועית מובנית. את אלה היא מעבירה בשעות הגן המקובלות אבל כמעט מדי יום היא נענית, לפעמים עד שעות הערב, לפניות של ילדים והוריהם. אנחנו מדברים איתה בזמן שהגנים עוד לא חזרו לפעילות שוטפת. היא מספרת שהילדים מתגעגעים לגן, לחברים ולמסגרת המוכרת, וההורים מצידם לא ממש יודעים להתמודד עם שעות הסגר הארוכות. חלק מהם מוטרדים, עסוקים מאוד או גם וגם, ולא תמיד מציבים לילדים גבולות. כך מתגברים המתחים בבית ועולה חוסר נכונות לשתף פעולה, המשמעת ושעות השינה משתבשות, יש יותר ריבים בין אחים וגם התפרצויות, תסכול וכעס. "בסגר הקודם חזרנו לעבוד אחרי חודש וחצי והיה קשה מאוד להחזיר את הילדים לשגרה, ואני לא מדברת על החומר הלימודי. הוא פחות מטריד אותי, אף שאני יודעת שמבחינה זו הלכנו אחורה. לפעמים אני מזיזה הצידה נושא שתכננתי להעביר לטובת התמודדות עם קושי רגשי של ילד", מספרת אדרי. עם זאת, היא מקווה כי "כשנחזור לעבודה סוף סוף, נפגוש את הילדים, נחבק אותם ונתחיל איתם בספטמבר. נתרגש ביחד". 1 מההתחלה, כאילו זה ברוח דומה, גם אם בלהט רב יותר, מתבטאת הגננת קרן יסמין עזר. "המשבר שניחת עלינו חידד את ההבנה שצריך לשנות את ההדגשים שלנו בחינוך בכלל ובגיל הרך בפרט. דבקנו בהישגיות ובמצוינות, בשליטה ובתוצאה הסופית, והזנחנו את עולמם הפנימי והרגשי של הילדים", היא קובעת. את הגן שלה "ניצנים" הפועל בעפולה, הקימה שנים, על פי השקפת עולמה, כ"גן 13 עזר לפני זורם" שבו לאורך כל היום פתוחים חללי הגן הפנימיים וחצר המשחקים והילדים יכולים לבחור היכן לבלות. "אני רק מארגנת להם את הסביבה וסומכת עליהם שידעו איפה טוב לכל אחד מהם. כשראיתי כמה נכון זה עובד לא הבנתי איך לא עשיתי את זה בעבר", היא משתפת, ומוסיפה שבזמן הסגר דפוס הפעולה הזה איפשר להימנע מקפסולות ולהמשיך בשגרה רגילה ומרגיעה. עקרונות נוספים שהטמיעה עזר בגן הם למידה על דרך התנועה והתמקדות בכוחות הטמונים בכל אחד מהילדים. כדי לעודד תנועה היא ציידה את הגן העירוני שהיא מנהלת בסולמות, טרמפולינות וחלקי מסלול לבנייה עצמית, שמעודדים עבודה עצמאית ופעילות גופנית מהנה שגם תורמת להפגת מתחים. כדי לעזור לילדים ללמוד על יכולותיהם היא פיתחה מעין משחק קלפים תחת הכותרת "מהו כוח" כאשר כל קלף ציין "כוח" אחר - כמו סבלנות, עזרה לאחר, לשחק ביחד, לחבק ועוד. את אלה היא הכירה להורים עוד בטרם פרצה הקורונה לחיינו ובמהלך הסגר היא השתמשה קרן יסמין עזר, גננת: "המשבר הזה הוא הזדמנות לשינוי תודעה. אני מנסה להדביק ברעיונות שלי את חברותי הגננות, שלפעמים ממשיכות ללכת בתלם החרוש מדי. אני מאמינה שרק גננת שמדגישה את העולם הרגשי מעל לכל, תוכל להוביל את הדור הזה עם חמלה, כבוד והבנה זה לזה" קרן יסמין עזר. "הזנחנו את עולמם הפנימי והרגשי של הילדים"