שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

שיעור חופשי | 32 ס גר הקורונה הראשון, שהוטל ,2020 במדינות רבות במארס היווה אירוע תקדימי כמעט מכל בחינה, ונהפך לכר פורה עבור מחקרים אקדמיים רבים שבדקו את התמודדותם של בני האדם עם ההיבטים השונים של המגפה וההגבלות. אחד ממחקרים אלה יצא 42 לדרך כבר באותו חודש, והוא מתפרש על פני מדינות - כשהמטרה היא לבדוק אילו תפישות, עד 9 רגשות וכישורים פיתחו ילדים וילדות בני , בתגובה להתפשטות הקורונה. 13 מהממצאים עולה כי מידת הדאגה האישית של הילדים והילדות בישראל מנגיף הקורונה הייתה נמוכה מהממוצע בקרב ילדים בעולם, אומר לנו עורך המחקר בארץ, ד"ר יובל גוז'נסקי מהמרכז לחקר מדיה לילדים ולנוער במחלקה לתקשורת, במכללה האקדמית ספיר. לדבריו, "ניתן להסביר זאת בכך שמידת הפחד של ילדים קשורה למידת הידע על הנגיף. בארץ, רוב הילדים והילדות היו בעלי ידע מדויק ומעודכן על קבוצות הסיכון, התסמינים המרכזיים ודרכי ההתגוננות מהנגיף. זאת, לעומת אזורים אחרים בעולם, בהם הופץ פחות מידע ולכן הובע יותר חשש בקרב הילדים". בנוסף, נבדקו הדברים המפריעים במיוחד לילדים ולילדות בישראל בתקופה זו. במחקר נמצא כי בראש ובראשונה, הפריעה להם העובדה שבתי הספר נסגרו, והם נדרשו לעבור ללמידה מקוונת. גם היעדר ביקורים של בני המשפחה והחברים, וחוסר היכולת ללכת לאירועים שבוטלו, הפריעו להם. "ישראל היא מדינה קטנה וקהילתית, ולכן ניכר קושי של הילדים בהתמודדות עם אורח החיים החדש שגרם להפסקת ביקורים משפחתיים, לעומת מדינות בהן המפגשים עם קרובי משפחה מתרחשים לעיתים רחוקות יותר, בשל המרחב הרב", הוא מסביר. במסגרת המחקר, נמצא גם כי הילדים מצאו דרכים להתנחם בימי הקורונה וגילו כיצד ביכולתם לשפר את מצבם. רוב הילדים מנו אוכל ושתייה, חברותיות ומדיה כאמצעים ששימשו לשחרור מלחצים וכנחמה. "תקופת הקורונה היא בבחינת אירוע היסטורי ששינה את אורח החיים באופן גורף, וישפיע על דור שלם", אומרת ד"ר אלה דניאל, פסיכולוגית התפתחותית, חוקרת התפתחות של ילדים ומנהלת המעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטת תל אביב. היא מספרת כי מחקרים שנעשו בארה"ב ועקבו אחר ילדים שגדלו בתקופת "השפל הגדול", הראו השפעות לטווח ארוך על אותם ילדים. "בדומה לתקופה המשברית דאז, קרוב לוודאי שמגפת הקורונה היא בעלת השפעה רגשית- חברתית ארוכת טווח על עיצוב הדור הנוכחי. לכן, חשוב לייצר עבור הילדים עולם שיכיל מציאות מתמשכת זו", היא אומרת. לבנות חוסן נפשי משבר הקורונה חייב את כולנו להתמודד עם אתגרים של איום בריאותי, סגר ובידוד המונעים פעילות חברתית ופנאי, שינויים כלכליים ומעבר ללמידה מרחוק. דניאל מסבירה כי הרווחה הנפשית של הילד בהתמודדות מול אותם שינויים, היא תלוית פרשנות ונוגעת בחוויה הסובייקטיבית לאירוע ולא בחשיפה לאירוע עצמו. "ילדים שואבים את הפרשנות למציאות מתגובות של הבוגרים בסביבתם הקרובה. אדם בוגר המביע חרדה וחשש מהמצב הקיים, גורם לילד לפרש אותו כאירוע טראומתי", היא מסבירה. "ניקח לדוגמה שני ילדים המתגוררים בעיר כתומה שהוריהם מתמודדים עם בעיות כלכליות בשל מגפת הקורונה. במקרה הראשון, ההורים מוצפים בחרדות ובתוך כך גם תגובת הילד תהיה דומה. במקרה השני, ההורים אינם מבטאים חרדה, ובהתאמה גם תגובתו הרגשית של הילד מתונה יותר", מדגימה דניאל. יתרה מכך, גם לסוגיות החברתיות שנשתנו בעקבות הקורונה יש השפעות רגשיות. "חשיפה בקרב ילדים לסיטואציות חברתיות בונה חוסן נפשי. בשל הקורונה, החל תהליך בו קרבה אנושית נתפשת כמסוכנת והילדים ממעטים בהתקשרויות חברתיות. הריחוק שנכפה על הילדים למעשה מונע מהם הזדמנויות ללמידה על העולם החברתי ומעכב שלב התפתחותי קריטי בו לומדים הילדים לשלוט ולווסת את התנהגותם ורגשותיהם", אומרת דניאל. לדבריה, "במהלך השהות במרחב הבית-ספרי, לומדים התלמידים לשלוט במחשבותיהם, להאריך את טווח הקשב ולפתח מודעות ליכולתם לעצור תגובה דומיננטית. הוויסות הרגשי מתפתח תוך כדי סיטואציות שחווה הילד. לדוגמה, אם הילד נפל וקיבל מכה בחצר במהלך ההפסקה, הוא לומד מהסיטואציה שבכוחו להתגבר על נפילה. זוהי למידה שנוצרת תוך כדי חשיפה מידתית לתסכול. "מנגד, בשגרת הקורונה, התלמידים אינם חווים אינטראקציות חברתיות יומיומיות המסייעות לפיתוח חוסן אישי רגשי והתמודדות מול מצבים המזמנים תסכולים מידתיים. בתוך כך, נמנעת מהם התפתחות רגשית. קיים חשש כי ילד שלא התמודד עם תסכול מידתי, יתקשה להכיל מצבי תסכול קשים יותר", היא מסבירה. בנוסף, מדגישה דניאל את ההיבט החברתי- רגשי, הכולל קושי בהבנת האחר, בהערכת רגשות של אחרים במרחב הבין-אישי, בהבנת סיטואציות חברתיות מורכבות ופגיעה בהתפתחות כישורים נוספים הנדרשים להבשלתם האישית והרגשית של הילדים. "כישורים חברתיים־רגשים הם כישורים נרכשים, שילדים מתאמנים בהם וכך הופכים לפרו-חברתיים. כל עוד הסיטואציות האלו אינן מתרחשות ואין לילדים הזדמנויות להתנסויות חברתיות ולהתמודדות עם דילמות חברתיות, כך תתעכב התפתחות של מחשבות, תחושות ורגשות", היא מדגישה. "התלמידים מוצפים בחרדות" נגה כהן, מדריכת יועצות, היא גם "מתכללת קורונה" - כלומר, עוסקת בגיבוש ייעוץ חינוכי ד"ר אלה דניאל, : פסיכולוגית התפתחותית "כישורים חברתיים־רגשים הם כישורים נרכשים, שילדים מתאמנים בהם. כל עוד אין מפגשים ואין לילדים הזדמנויות להתמודדות עם דילמות חברתיות, תתעכב התפתחות של מחשבות, תחושות ורגשות"