שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

33 | שיעור חופשי >>>> המותאם לצרכים החדשים שהתעוררו לנוכח מגפת הקורונה. כהן מסבירה כי מערכת החינוך ניצבת היום בפני אתגר של יצירת סביבה מתוקשבת שתצליח לתת מענה לצרכים הרגשיים של תלמידים. "במהלך תקופת הקורונה, לא מעט תלמידים מצאו עצמם מוטרדים ומוצפים בחרדות בשל אירועים הקשורים בסביבה המשפחתית והיותם חשופים יותר לקשיי ההורים. בבתים מסוימים, ילדים הביעו חשש בעקבות הורה שאיבד את פרנסתו. בבתים אחרים, הסבים והסבתות חלו בקורונה וההורים חששו לבריאותם. "במקרים נוספים, ילדים חשו מצוקה רגשית עקב הימצאות במרחב המשפחתי הטרוד, במשך שבועות רבים. יש, למשל, בתים בהם הורים, מתוך רצון לעזור לילדים, נהפכו למורים הפרטיים שלהם, בעוד שהילדים הביעו התנגדות וכך נוצרה בבית אווירה יומיומית מתוחה ולחוצה בה הילד חש חוסר אונים. בזמן ש'סיר הלחץ' המשפחתי התהדק, אותם ילדים חשו בדידות, שההורים אינם פנויים עבורם ומתקשים להיות עוגן יציב, שאין להם עם מי לפרוק ולשתף ואין מי שיקשיב למצוקתם. מעבר לכך, הילדים מצאו עצמם ללא פתחי מילוט המאפשרים את המרחב לו הם זקוקים", היא מסבירה. כהן מציינת כי בתקופת הקורונה, איתור ילדים בסיכון על ידי היועצים החינוכיים, המשמשים "שומרי סף", נהפך מאתגר יותר מתמיד, בשל הריחוק החברתי והסגר. "הצוות החינוכי מאתר ילדים מנותקי קשר - שלא נכנסים לשיעורים המקוונים, או מסרבים לפתוח מצלמה ומיקרופון ומתקשים ללמוד מרחוק במרחב הביתי", היא מסבירה. את המענה צריך היה להתאים לסביבה המתוקשבת, לצד חיבור של הצוותים החינוכיים לפלטפורמות בעולם התוכן של הילדים - כמו אינסטגרם, וואטסאפ ועוד. "'ביקורי בית' שנועדו לאתר ילדים במצוקה, עברו לסביבה הווירטואלית. במהלך הביקור, התלמיד פותח את הזום או את שיחות הוידאו בוואטסאפ ואנו משוחחים על תחביביו ועל בילויים בשעות הפנאי. אנחנו עורכים סיור בבית שלו, רואים היכן פינת הלמידה שלו, היכן המשחקים בבית. הוא גם יכול להציג את אחיו, ודרך הביקור, אנחנו מוודאים שיש לילד מרחב למידה מותאם - ולומדים על מצבו הרגשי", מסבירה כהן. "דרך פעולה נוספת של צוותי הייעוץ היא 'שעה ), בה ילדים מוזמנים Hour Happy( ' שמחה להיכנס ולשוחח עם היועצת, כדי לשתף בתחושות, רגשות ודברים שמטרידים אותם. לדוגמה, היועצת שולחת לכל תלמידי שכבת ה' קישור לכניסה לחדר שלה בשעה מסוימת וקבועה. במהלך שעה זו, כל ילד מוזמן להיכנס לשיחה חופשית, או לשחק עם הילדים האחרים במהלך המפגש ועוד. לא אחת, יש ילדים המביעים רצון לשוחח ביחידות עם היועצת ואז קובעים פגישה נפרדת וזוהי דרך נוספת לזיהוי סימני מצוקה בקרב ילדים". כדרך נוספת לספק מענה רגשי, מצטרף לעתים הצוות החינוכי לרשתות החברתיות של התלמידים. "המחנכים יוצרים קשר קרוב במיוחד עם התלמיד, שמאפשר, למשל, מעקב אחריו באינסטגרם. בתוך כך, ניתן לזהות שינויים התנהגותיים אצל הילד ולראות אם הוא סובל ממעמסה רגשית, אם הוא נזקק לתיווך במצבים מסוימים ועוד". כהן מדגישה כי הצוות החינוכי יוצר קשר עם הילד בסביבה המתוקשבת הנוחה לו. "מצאנו שיש ילדים שנעדרים מפלטפורמה דיגיטלית מסוימת, בעוד שבפלטפורמה אחרת הם פורחים. למשל, יש ילדים שמתקשים לראות עצמם במסכים ולכן הם לא מצטרפים לזום. אולם בוואטסאפ הם משוחחים, משתפים ופעילים ביותר. כדי שאותם ילדים לא ייעלמו מתחת רדאר, אנחנו מתחברים לסביבה המתוקשבת בה הם חשים בנוח ומשתמשים במדיה זו לשיחות בנושאים מסוימים ולשמירת קשר עם התלמיד. למשל, היועצת יכולה לשלוח סרטון בנושא מסוים בוואטסאפ ולעורר בעקבותיו דיון, ואותם ילדים שנהפכו ל'שקופים' במדיה אחרת, ישתתפו בשיח במדיה זו", היא אומרת. ד"ר יובל גוז'נסקי, "ישראל מכללת ספיר: היא מדינה קטנה וקהילתית, ולכן ניכר קושי של הילדים בהתמודדות עם אורח החיים החדש שגרם להפסקת ביקורים משפחתיים, לעומת מדינות בהן המפגשים עם קרובי משפחה מתרחשים לעתים רחוקות יותר" נגה כהן, מדריכת יועצות: "יש ילדים שמתקשים לראות עצמם במסכים ולכן הם לא מצטרפים לזום. אולם בוואטסאפ הם משוחחים, משתפים ופעילים ביותר. כדי שאותם ילדים לא ייעלמו מתחת לרדאר, אנחנו מתחברים לסביבה המתוקשבת בה הם חשים בנוח"