שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

שיעור חופשי | 38 ב משך שנים, ד"ר גילת טרבלסי, ראש התמחות החינוך המיוחד במכללת קיי, חשה צרימה כששמעה את המונח "הוראה מתקנת". לדבריה, "התחלתי לחשוב, הרי התלמיד לא מקולקל והמורה לא בא במטרה לתקן, אז מה פתאום אנחנו מדברים על הוראה מתקנת?". הדיסוננס הזה עורר אותה לחשיבה מחודשת על הפדגוגיה של החינוך המיוחד וזו הניבה לבסוף ספר חדש בשם "מתאים לי? גישה והנגשה של הוראה מותאמת לכל" (ספרי ניב). בספרה מציגה טרבלסי – שלצד עבודתה במכללת קיי עובדת גם כמרצה ומדריכה פדגוגית, בין השאר במכללת סמינר הקיבוצים – את ה"הוראה המותאמת", פדגוגיה חדשה-ישנה הרותמת את עקרונות החינוך המיוחד לעבודה בכיתה הטרוגנית בחינוך הרגיל. "הצורך לתת מענה מותאם לתלמיד נחשב בעבר לתפישה המובילה בחינוך המיוחד", היא מסבירה. "אבל כיום מנשבות רוחות חדשות, ובימי הקורונה המודעות החינוכית והחברתית עלתה וכעת אנחנו רוצים להתייחס בהוראה לשונות הטבעית של כלל הלומדים". בהתאם לגישה העכשווית בחינוך המיוחד, לא מסתכלים על המגבלות של הילד אלא על החוזקות, היכולות, הקשיים והצרכים שלו בתפקודים השונים (קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים). טרבלסי קוראת לאמץ את הגישה הזו גם בחינוך הרגיל. לדבריה, "התפישה לפיה התלמיד הוא חלק מהכיתה וצריך ליישר קו מבחינת דרכי ההוראה וההערכה של התלמידים והאופנים שבהם מגיעים אליהם, לא עומדת במבחן הזמן". תפישה זו מיושנת בראש ובראשונה מאחר שהתלמידים השתנו, לדברי טרבלסי. לדור הנוכחי, ), יש Z- ו Y,X- דור האלפא (שבא אחרי דורות ה נגישות גבוהה לידע בערוצים הדיגיטליים, וילדים כיום מפתחים תחומי עניין שאין להם קשר עם המקצועות הנלמדים בבית הספר. "זה לא נדיר למצוא ילדים ובני נוער שמתעניינים בסוגיות שברומו של עולם. אם יודעים איך לפנות אליהם ולהנגיש עבורם נושאים ערכיים באופן שידבר אליהם, למשל בסרטונים וברשתות, אפשר לחבר אותם בקלות למעורבות בתחומים כמו אקולוגיה, מגדר וסיוע לבעלי חיים. בבית הספר אפשר לנצל את המודעות הזו של הילדים ואת נגישותם לידע באופן אינטרדיסציפלינרי, על ידי חיבור לתחומי הידע השונים". הוראה מותאמת, זו שמתייחסת לצרכים וליכולות השונות של כל ילד, כרוכה בתהליך יסודי של היכרות עם הילדים, המחוזקת באמצעות מיפוי הצרכים והחוזקות בכיתה על ידי המחנכות. "השונות בכיתה היא מגוונת", מפרטת טרבלסי. "היא מופיעה בסגנונות הלמידה של הילדים, העדפותיהם, הכישורים הקוגניטיביים והמטה-קוגניטיביים, ועל בסיס רגשי וחברתי. יש ילדים שהם חזקים רגשית וחברתית ולעומת זאת, יש ילדים שיש להם חסמים וקשיים בתחומים אלה. מכאן נובעת ההבנה שאי אפשר לעבוד עם אלה ואלה באותם כלים. מורה לא יכולה להניח שבאפשרותה לצבוע את הכיתה בצבע אחד. המטרות שהיא מציבה בהוראה הן אותן המטרות, אך הדרך להשגת היעדים היא שונה. "הוראה מותאמת היא הפלטפורמה הפדגוגית שבאמצעותה מתאימים את דרך ההוראה לצרכים של התלמיד, לאופן שהוא יוצר את הלמידה שלו, לאמצעים ולדרכי הערכה. מורה מיומנת תבנה חיבורים בין החוזקות והכישורים של כל ילד ובין החסמים, העכבות ותחומי העניין שלו". מה זה אומר בפועל? "ראשית, זה אומר מיפוי שנועד לאתר את המתקשים בכיתה, את המחוננים, צילום: מור ברנשטיין ד"ר טרבלסי. "לא נדיר למצוא ילדים המתעניינים בסוגיות ברומו של עולם" ד"ר גילת טרבלסי, ראש התמחות החינוך המיוחד "מי שבא במכללת קיי: להיות בייביסיטר, מקומו לא בכיתה. מה שאנחנו מלמדים את הילדים מעצב את מוחם. לכן אני מכנה את המורים 'אדריכלי מוח', ואני אומרת להם, תקדימו את צעידתכם קדימה לפני התלמידים וכך תפתחו אותם"