שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

39 | שיעור חופשי >>>> את בעלי הקשיים הרגשיים וכך הלאה", אומרת טרבלסי. "בשלב השני, המורה נדרשת לחשיבה, לא רק איך היא מייצרת התאמה לילדים השונים - אלא איך היא נותנת מענים הן לילדים מחוננים והן לאלה עם צרכים מיוחדים בתוך אותו השיעור, על ידי בניית קבוצות קטנות לפי המענים הללו. בהוראה מותאמת המורה לא עסוק בלתקן את הילד, אלא בלהתאים את הסביבה לילד". הפרופסיה של ההוראה מהפכניים ככל שיהיו, הרעיונות של טרבלסי לא צצו בחלל ריק. הם נבטו על רקע רפורמה שמתרחשת בימים אלה ממש בחינוך המיוחד אושרה ה רפורמה 2018 והרגיל גם יחד. בראשית של הכלת תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל, המאפשרת לילדים אלה להשתלב בחינוך הרגיל לפי בחירתם (ובחירת ההורים). הרפורמה מיושמת בהדרגה זו השנה השלישית ועקרונות של הכלה מוטמעים במערכת. בבסיס מודל ההכלה או ההכללה עומדת התפישה שהפניית ילדים לחינוך המיוחד לא מתיישבת עם התפישה ההומניסטית, לפיה ילדים הם שווי זכויות וזכותו של כל ילד ללמוד עם בני גילו במערכת החינוך. כלומר, שאין להדיר ילדים על בסיס שונותם ולהפריד אותם מאחרים. אין זה סוד שחלק מהמורים חששו מרפורמת ההכלה והתייחסו לשילוב הילדים עם צרכים מיוחדים כאל עוד משימה שהונחתה עליהם. "אנחנו עמוסים, מתי נשלב את הילדים?" הם שאלו בקבוצות המורים בפייסבוק ובפורומים שונים. אבל לדברי מוריה טלמור, אחראית השילוב וההכלה בחינוך היסודי, "תפישת החינוך המכיל או המכליל משמעותה דיפרנציאליות מלכתחילה ולא בדיעבד. אנחנו מאמינים שכל החברה היא הטרוגנית. רובנו לא היינו רוצים לחיות בחברה הומוגנית ולא היינו רוצים לחיות בבועה. בית הספר הוא חלק מהעולם שבחוץ. לפי תפישת העולם הזו, השאלה מתי אספיק לשלב את הילדים היא לא רלוונטית, כי זה חלק טבעי מהעבודה. ככה אנחנו רואים את הפרופסיה של ההוראה כיום". טלמור מבהירה שאין הכוונה לבצע את ההוראה בחינוך המיוחד אחד לאחד. "בחינוך המיוחד בונים תוכנית לימודים מותאמת לכל תלמיד ותלמיד. זה תלמידים. אי אפשר 12 אפשרי כשיש עשרה או תלמידים. 30- ו 25- להתאים תוכנית פרטנית ל אך אנחנו רוצים את העקרונות והדגשים של החינוך המיוחד. למשל שהפוקוס יהיה מהכיתה לילד וההפך". טרבלסי וטלמור מסכימות שהמפתח להוראה מותאמת או מכילה הוא המורה. "המקום של המורה משתנה", אומרת טרבלסי. "ממורה ומרצה הוא הופך למבוגר האחראי המנחה את הילד. הוראה מותאמת היא מיומנות מאתגרת. מורה כזה הוא מוביל, קשוב ויצירתי שיודע לעבוד בצוות ולשתף בחומרים, הוא גם ידען ומודע להתפתחויות שחלו בחקר המוח, למשל, והשלכותיהם על הלמידה". טרבלסי לא מוותרת למורים. היא מאתגרת אותם. "מי שבא להיות בייביסיטר, מקומו לא בכיתה", היא אומרת. "אנחנו יודעים היום הרבה יותר על המוח ועל הפלסטיות שלו. מה שאנחנו מלמדים את הילדים מעצב את מוחם. לכן אני מכנה את המורים 'אדריכלי מוח', ואני אומרת להם, תקדימו את צעידתכם קדימה לפני התלמידים וכך תפתחו אותם". אבל לפני שהוא אדריכל מוח, כפי שטרבלסי מכנה אותו, נראה שהמורה בגישה המותאמת צריך להיות להטוטן, כי עליו להביא בחשבון גורמים רבים מספור לפני שהוא בונה שיעור. את אופן הלמידה, את היכולות הקוגניטיביות הדיפרנציאליות והתפקודים הרב-ערוציים (בחושים השונים), ואת כל אלה עליו לכוון באמצעות יצירתיות ורגישות, כדבריה. במילותיה של טרבלסי, "מורה הוא אמן הנגשה רב-ערוצי". "המורה הזה מסוגל להבין שבכיתה יש תלמידים עם צרכים תפישתיים שונים והוא מנגיש את ההוראה גם בהיבט החזותי, החושי והשמיעתי ומודע לצורכי הקשב וטווחי הקשב, לחיבורים ולמעברים. מורה כזה מכוון את הילד לחיפוש אחר מקורות הידע בעצמו, לעתים גם בסלולרי האישי שלו. ולבסוף, דרכי ההערכה צריכות להיות מותאמות אף הן. "בהסתכלות על שנת הלימודים, הימים שעד החגים הם תקופה קריטית שבה הפוקוס אינו על הלימודים אלא על בנייה של יחסי אמון בין המורה לתלמידים. בתקופה זו מתבצע מיפוי היכולות והצרכים תוך דיאלוג עם התלמיד. כתוצאה מכך המורה מקבל נתונים שיעזרו לו לבנות את התשתית להוראה. יש לו סט כלים שמסייעים בידו לנהל את הכיתה בצורה גמישה במציאות משתנה ובתוך כך מלמדים גם הרגלי למידה ודיאלוג". אקטיביות מצד התלמידים גם השיעור שינה מזמן את צורתו. "לא עוד תלמידים שיושבים בשולחנות מסודרים. מוריה טלמור, אחראית השילוב וההכלה בחינוך "רובנו לא היינו היסודי: רוצים לחיות בחברה הומוגנית או בבועה. בית הספר הוא חלק מהעולם שבחוץ. לפי תפישת העולם הזו, השאלה מתי אספיק לשלב את הילדים היא לא רלוונטית, כי זה חלק טבעי מהעבודה. ככה אנחנו רואים את הפרופסיה של ההוראה כיום, התייחסות לשונות של הילדים"