שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

41 | שיעור חופשי מגויסים ללמידה כי הם קיבלו מענה לקשיים הספציפיים שלהם". חלוקת הקבוצות בשיעור היא לפי הקשיים. כך למשל בשכבת ו' למדו טקסט ביוגרפי על הנרייטה סאלד במסגרת יום המשפחה. כל קבוצה קיבלה משימה להתנסות בחומר הלימוד בהתאם לקשיים, למשל בהבנת הנקרא או באוצר המילים. לדברי מנשה, ישנן משימות של צפייה ושל האזנה לפודקאסט, דף עבודה או משימה מקוונת באתרים מותאמים. היא מעודדת את המורות להשתמש במשחוק – למידה ותרגול באמצעות משחק והכנת משחקים. המיפויים נעשים באופן שוטף, במגוון דרכים. "יוצרים יעדים לכל שבועיים או לכל חודש שבהם מתקדמים ומפעילים מערך בקרה ומעקב שנותנים אינדיקציה להתקדמות. אלה יכולות להיות עבודות קטנות במהלך השיעור, של קריאה וכתיבה, או בבית, כשהתלמידים שולחים את המשימה כתובה או מוקלטת. תלוי במשימה". מעניין לציין שבתקופת הקורונה הקפסולות בבית הספר של מנשה אינן לפי קבוצות העבודה אלא הטרוגניות, וזאת כדי להעצים את התלמידים. בשונה ממורות רבות שעוסקות כיום בהוראה מותאמת או בגישת ההכלה – שני מושגים שלמרות הניואנסים השונים מדברים על אותו דבר - מיה כהן לא באה משדה החינוך המיוחד. לדבריה היא התחברה לתפישת ההכלה והחליטה להתמקצע בה. מדריכים 100- כהן היא אחת מכ בתי 900- שמפעילה טלמור בכ הספר. ההכשרה נמשכת שלוש שנים ו"המדריכים מנסים ללמד את שפת החינוך ההטרוגני", כדברי טלמור. "כל מורה יודעת בתחושה שהכיתה שלה לא הומוגנית", אומרת כהן. "בכל כיתה יש תלמידים עם קשיי למידה, מחוננים, ילדי עולים וילדים בסיכון ותמיד האמנתי שלכולם יש מקום בחינוך הרגיל, גם לילדים עם צרכים מיוחדים. ידעתי באינטואיציה שזה לא חיסרון אלא יתרון. בהכשרה קיבלתי כלים להתמודד עם השונות הזו בכיתה וכיום אני גם מנחה את חדר המורים". כהן מדברת על "הוראה חכמה". ואכן מדובר בפדגוגיה אנליטית שמסתכלת על השיעור באופנים שונים ובוצעת אותו לנתחים שונים. אם פעם השיעור התחלק באופן גס להקניה של חומר חדש, תרגולו ומתן שיעורי בית, בהוראה החכמה מתייחסים לממדים שונים, בין השאר להוראה מפורשת וגלויה שנעשית בכיתה, לרמות חשיבה שונות, לייצוג האוניברסלי של הלמידה ועוד. הגישה עושה שימוש גם במושגים מוכרים כמו ריבוי האינטליגנציות של גרדנר המתייחסות לצדדים הרגשיים. הוראה חכמה מתייחסת גם למרחבי הלמידה ופורצת את קירות הכיתה. "כיום, בשאיפה לתת מענה לכלל התלמידים אנחנו שוברים את קירות הכיתה וזה נעשה מקרוב ומרחוק", אומרת כהן, המאמינה שהלמידה ההיברידית תישאר איתנו גם ביום שאחרי הקורונה. המיפוי נעשה על פי מפתח המותאם לשכבות גיל. בכיתות א' ב' שם הקוד הוא "אתי, לידי, במרחב", מסבירה כהן. "אתי זה קבוצת ההקניה שאתה המורה יושבת ומסבירה. לידי זה תרגול ובמרחב זו כבר קבוצה שמקבלת משימת העשרה". בכיתות הגבוהות יותר, המפתח הוא רמזור. המחנכות קובעות מי הירוקים, הצהובים והאדומים (לפי מידת הקושי בכל פרמטר, ת"ר) ומתאימות לכל ילד את תוכנית ההתערבות המתאימה לו ("מסיכון לסיכוי"). במידת הצורך מערבים גם אנשי מקצוע כמו יועצות, פסיכולוגיות וכו'. לרפורמת ההכלה יש אוהדים ומבקרים כאחד. למרות הבסיס הערכי שלה, בפועל, יש ילדים ששולבו בחינוך הרגיל אך הולכים לאיבוד ולא מוצאים את מקומם בכיתה הרגילה. אני שואלת את כהן אם זו לא עבודה קשה מדי לרדת לרזולוציות של הצרכים של התלמידים ואם אפשר באמת לעשות את זה בפועל. "לראות את קשת התלמידים בכיתה, זה דורש מיומנות וזה אפשרי", היא אומרת וניכר שהיא מזדהה עם הגישה. "הוראה מותאמת בונה את התלמיד שנה 18 שנמצא במעבדת החינוך במשך מבחינה לימודית ורגשית באופן שעונה על צרכיו. אין הוגן מזה שכל התלמידים בכל התפקודים יקבלו הזדמנות שווה", מסכמת טרבלסי. "כשכל אחד מקבל את המקום שלו, את הבמה שלו ואת החיזוקים שלו במקומות המתאימים, כשהוא מקבל רפרטואר שלם של אפשרויות ובחירות, בית ספר יכול להפוך לחגיגה חינוכית. אבל זה דורש מהמורה לעבוד, ללמוד  ולהשתנות". איור: לי-אור עצמון פרואין