תלמוד תורה כנגד כולם | גליון 1 | תשרי תשפ"ב

התלמידים הם הבינו והפנימו שחופשה ושחרור בפני עצמם גורמים לריקנות, ודווקא המסגרת והגבולות יוצרים את האושר הפנימי. לפני צאתנו לתקופת 'בין הזמנים' הנוכחית, חוויתי זאת פעם נוספת. בעוד בשנים רגילות נדרש מאמץ מיוחד כדי לשכנע את התלמידים בדבר הצורך לשמור על מסגרת גם מחוץ לכותלי התלמוד תורה, השנה העבודה הזו הייתה עבורי הרבה יותר קלה. הם פשוט למדו זאת על בשרם. להמציא את עצמי מחדש האם השנה הזאת לימדה אתכם משהו חדש על עצמכם כמחנכים וכמורים? התשובה שאני עומד לענות הרב רויטמן: אינה נוגעת לשנת הקורונה דווקא, אלא באופן כללי לשנה החולפת שבה התחדדה אצלי התובנה בדבר מידת החשיבות וההשפעה של דמות המורה והמחנך על התלמידים. במהלך שיעוריי העליתי לא פעם סוגיות של הלכה ומנהג ונוכחתי לדעת שכשהמורה מזוהה באופן מוחלט עם הערכים שעליהם הוא מדבר, ההשפעה שלהם על התלמידים חזקה ומיידית. השנה הייתה שנת ניסוי וטעייה, עד הרב מדר: איזה גבול טכנולוגי ניתן להגיע עם התלמידים. ולא רק כלפי הילדים, אלא גם כלפינו המורים זו הייתה שנת ניסוי וטעייה... בהחלט כן. היא גילתה בי כוחות הרב אצרף: חדשים. הייתי חייב להשתכלל, ולהשתמש יותר באמצעי המחשה, להכיר את הטכנולוגיה ולהשתמש בה ככלי יעיל. למדתי שתמיד צריך – ואפשר! הרב גלרנטר: – להמציא את עצמי מחדש. לחשוב מחוץ לקופסה. הרב ציקוושוילי: אודה ולא אבוש, המחשבה על הרב שרעבי: למידה מרחוק גרמה לי בהתחלה פיק ברכיים. איך ארכז את התלמידים ואיך אוודא שכולם נכנסים, וכל זאת כשאין לי שום מושג בהפעלת כלי ה'זום'. בהמשך התרגלתי לכך ולהפתעתי אפילו התחלתי ליהנות מזה. כמו כן, בגלל המבנה החדש של השיעורים התחלתי לבנות ולצבור חומרי עזר מגוונים במחשב. ואפילו עמיתיי לחדר המורים נהנו מחומרים אלה. מחזיק טוב את הכיתה האם השנה הזאת לימדה אתכם משהו חדש על התלמידים שלכם? שוב, גם בשאלה הזו אתייחס הרב רויטמן: לשנת תשפ"א ולאו דווקא לשנת הקורונה. בראשית השנה היו מהתלמידים שראו בי מורה קשוח מדי. הקפדתי בנחישות על כללי משמעת והתנהגות. אבל בהמשך התלמידים הבינו את התועלת שהם עצמם מפיקים ממערכת ברורה של כללים, והם החלו להעריך זאת. אני זוכר שתלמיד שבהזדמנות כלשהי סינן מאחורי גבי את המילים "איזה מורה רשע...", בא אליי כעבור זמן ואמר לי: "אתה מהמורים הטובים שהיו לי". תלמיד נוסף שבהתחלה התקשה עם הכללים הברורים שקבעתי בכיתה, שלח לי בהמשך השנה מכתב תודה. "תודה שאתה מחזיק טוב את הכיתה, בזכות זה אני מצליח ללמוד". למדתי שכשמורה פועל בעקביות ובנחישות, התלמידים לומדים להעריך זאת. דווקא השנה הזאת המחישה הרב מדר: לי עד כמה עידוד והוכחת השקעה מעוררים תלמידים לתחושת שייכות ומחויבות. היה תלמיד שמתגורר במקום מרוחק מכפר חב"ד, ובאופן טבעי הרגיש קצת תלוש. כתוצאה מכך הוא גם נעדר רבות משיעורי הזום. במהלך סגר ארוך במיוחד הוכנה בתלמוד תורה ערכה מיוחדת לחלוקה לתלמידים. נסעתי לביתו על מנת למסור לו את הערכה. מאז והלאה הוא החל מופיע בשיעורי ה'זום' כמעט בקביעות. שנה זו שינתה לי מבט על הרב שרעבי: תלמידים מסוימים. דווקא תלמידים שנתפסו אין תחליף אמיתי הרב מדר: ללמידה פרונטלית בכיתה. זו הדרך הטובה להקנות לתלמידים הרגלי סדר ועקביות, לספק להם סביבה לימודית מדרבנת ולקבל מהם משוב מיידי היו גם רגעים הרב יעקובוביץ': יפים של הצלחה ב"ה. לא פעם קיבלתי מהורים תגובות בסגנון "אנחנו נהנים כל יום מהשיעורים שלך שנשמעים בכל חלל הבית 10 תשרי תשפ"ב l תלמוד תורה כנגד כולם