תלמוד תורה כנגד כולם | גליון 1 | תשרי תשפ"ב

נראות, וזה מאוד לא יאה למוסד חסידי, בטח לא למוסד בנשיאות הרבי. הן דקיקות ובעיקר קצרות מדי. יש בזה עניין של הלכה וגם של נוהג המקובל בחב"ד מקדמת דנא. הפאות חייבות להיות ניכרות בעוביין ובעיקר יורדות באופן ברור אל מתחת לעצם הלחי. האורך הרצוי הוא אזור התנוך. כנ"ל גם בקשר לבגדים. אין מקום לכיפות צבעוניות ובהירות, לנעלי ספורט או לבגדים רעשניים מדיי, בוודאי לא עם כיתובים בעברית ובשאר שפות. ההופעה חייבת להיות עדינה ומכובדת, כראוי לילדי חיידר חסידי. ברצוני להוסיף עוד כמה מילים ישירות אל ההורים: בגיל הזה של הילדים אנחנו (ההורים והמחנכים) מתאמצים לצייד אותם במִטען פנימי שיאפשר להם בעתיד להתמודד עם עולם חיצוני של פיתויים ושל מדרונות חלקלקים מסוכנים. את הכוח לכך לא ניתן להם אם נקל עליהם, כביכול, להשתלב במרחב. אם נלביש ונספר אותם באופן שיאפשר להם להתמזג בקלות במציאות הרחובית. בדיוק להפך, ככל שההופעה שלהם תהיה יותר מבַדלת וברורה – הנה כאן הולך ילד חרדי, כאן הולך ילד חסידי! – כך נפַתח ונטפח בליבם חוסן רוחני ו'גאוות יחידה'. משפיע, 'לשון הקודש' ובוחן אלו יעדים תציב ההנהלה הרוחנית לתלמוד תורה בשנה הקרובה? בשנה הקרובה נרים את כל הנושא החסידי בתלמוד תורה. אנחנו מחזירים את תפקיד ה'משפיע' לתלמוד תורה ובעזרת ה' נרענן את כל העשייה החסידית. המשפיע הרב מנחם מענדל אלפרוביץ' יתוועד בכיתות ביומי דפגרא ובימי הולדת והנחות תפילין, יחזק תלמידים באופן פרטני ויתַפעל את המִבצעים החינוכיים והחסידיים שניזום ונוביל אי"ה לאורך השנה. כמו כן אנחנו פועלים להעביר את כל לימודי הקודש למה שמכונה 'לשון הקודש', כדי שהילדים ילמדו בהגייה החב"דית השורשית, ההגייה של רבותינו נשיאינו, שהיא גם ההגייה שלאחר מכן תלווה אותם בישיבות. להפתעתי גיליתי שלמרות העובדה שהתפילות וברכת המזון נהגות ב'לשון הקודש', הלמידה בחלק מהכיתות היא בהברה המקובלת בבתי ספר של בנות. עובדה זו גורמת לכך שתלמידים רבים מתקשים לקרוא בשטף ב'לשון הקודש'. הם משבשים מילים – לדוגמה הופכים ט' ל-ס' ויוצא משפט כגון "הורידה לְמַסָה בארץ" – ומערבבים בין ההברות השונות. תוצאה בעייתית נוספת לכך: כשהילדים מתבגרים ומבקשים לשמש שליחי ציבור לפני התיבה או לקרוא בתורה, הם משבשים את ההגייה המקובלת בקהילות חב"ד. הורים רבים התלוננו על כך, והם לחלוטין צודקים. לכן אנחנו באים לשנות זאת. דבר נוסף, אנחנו שואפים להכניס השנה תפקיד חדש לתלמוד תורה – בוחן. בוחן שיעבור בין הכיתות ויבחן את התלמידים אחת לשבוע או שבועיים. הדבר הזה יגביר את המוטיבציה של התלמידים להשקיע בלימודים וגם ייתן להנהלת הת"ת אינדיקציה קבועה ואמינה להתקדמות הלימודית של הכיתות ושל התלמידים. כשעושים, יש ברכה תוכל לספר לנו על רגעים מיוחדים של נחת במסגרת תפקידך? יש ב"ה רבים כאלה, אך מפאת קוצר היריעה אציין רק שניים מהם, שאירעו ממש לקראת סיום שנת הלימודים: הראשון קשור לכיתה ח' המסיימת, שמראשית השנה החולפת התחלנו לכנותה 'מכינה לישיבה'. כחודש וחצי לפני סיום השנה נוצר לנו אתגר מסוים בכיתה. הוא נבע מסיבה פנים כיתתית אשר חברה לעובדה שהשנה הרב רודרמן ותלמיד שזכה בפרס בערב חג הפסח מִבצעים חינוכיים חסידיים לאורך השנה. 22 תשרי תשפ"ב l תלמוד תורה כנגד כולם