תלמוד תורה כנגד כולם | גליון 1 | תשרי תשפ"ב

תלמוד תורה הוא מקום שילדים לומדים בו, נהנים בו ולפעמים גם... נענשים בו. או כך לפחות מסתכלים על המקום, בכיתות הנמוכות. אך כאשר מתבגרים ובמיוחד כשמגיעים אל הכיתה הגבוהה של התלמוד תורה, כיתה 'מכינה לישיבה', מתחילים לראות את הדברים אחרת. פתאום אתה קולט את כל ההשקעה בך במשך השנים. אתה מבין את המאמץ והמסירות של המחנכים ושאר חברי הצוות. ואתה תופס שהתלמוד תורה הוא בעצם המקום שבו אתה בונה את האישיות שלך, את השם שלך ואת אורח חייך. לכן, כשנשאלתי מהו הדבר שאקח איתי מהתלמוד תורה אל הישיבה הקטנה ואל החיים בכלל, היה לי קשה לומר דבר אחד מוגדר. כי כאמור, מהתלמוד תורה אני לוקח את הבסיס לכל מי שאני ולכל מה שאעשה בעזרת ה'. אבל אם בכל זאת אני מתאמץ להגדיר דבר אחד מסוים וחשוב במיוחד שאני לוקח איתי מהתלמוד תורה, הרי שהוא – אהבה ללימוד גמרא. במשך כמה שנים ראיתי בגמרא חיבור עתיק שנוצר לפני כאלף וחמש מאות שנים, עם מילים קשות ושורות צפופות ועם נושאים סבוכים שמתערבבים זה בזה. לא שחלילה לא למדתי. למדתי כראוי ואפילו קיבלתי ציונים טובים. אבל לא תמיד אהבתי את הלימוד. לא תמיד התחברתי אליו. למדתי בעיקר מפני שצריך. השינוי הגדול התרחש בכיתה הגבוהה. אני נזכר כיצד ביום הראשון של השנה הודיע לנו המחנך הרב ברוך ציקוושוילי שליט"א: "בעוד ארבעה חודשים יהיו לכם מבחנים לישיבות שאליהן תרצו להתקבל. וכדי שתדעו טוב במבחנים תצטרכו לחזור בבית על כל מה שנלמד בכיתה. ובמיוחד לאור העובדה שאנחנו הולכים לתקופה של 'סגר', אתם תצטרכו ללמוד הרבה מאוד בכוחות עצמכם. זה גם יהיה עבורכם הכנה טובה לישיבה, כי בישיבה לומדים בעיקר לימוד עצמי"... אלו היו המילים שלו והאמת היא שבהתחלה די נבהלתי. לא רק אני. כל החברים שלי נבהלו. ללמוד לבד?! בבית?! לימוד עצמי?! אבל הפנמתי שזה מה שנדרש ממני ושאם לא אעשה זאת אני מסכן את קבלתי לישיבה שאני שואף ללמוד בה. אז התחלתי לחזור בבית על הלימוד בכוחות עצמי. בהתחלה פעם בשבוע. בהמשך פעמיים בשבוע. ובהדרגה הגברתי עוד את הקצב. התחלתי לגלות טעם חדש בלימוד. טעם מתוק. לא יודע אפילו איך להסביר את זה, אבל ככל שחזרתי יותר על הגמרא כך יותר ויותר חשתי אליה קשר וחיבור. בהמשך זה אפילו נהפך לגעֶשׁמאַק. תענוג של ממש. פתאום העתיקוּת של הגמרא התחברה אצלי עם החכמה והקדוּשה שלה. המילים הקשות נהיו מוּכרות ומובָנות. השורות הצפופות התחילו להיות מרווחות. והנושאים המסובכים נעשו הרבה יותר נגישים וידידותיים... בתלמוד תורה התחברתי אל הגמרא. הבנתי שזו התורה שלי. התורה שאני רוצה שתלווה אותי בעזרת ה' כל חיי! טור אישי של תלמיד קיבלתי געֶשׁמאַק בגמרא התמים אריאל אדמוני ממסיימי מחזור תשפ"א התחלתי לחזור על הלימוד בכוחות עצמי. בהתחלה פעם בשבוע. בהמשך פעמיים בשבוע. ובהדרגה הגברתי עוד את הקצב 45 תלמוד תורה וגני ילדים כפר חב"ד