תלמוד תורה כנגד כולם | גליון 1 | תשרי תשפ"ב

החינוך. והביטויים הנפוצים בדיון הזה הם לרוב "הורים מעורבים" ו"הורים מתערבים". מאחורי ביטויים אלה עומדת הנחת יסוד לפיה המוסד הוא זה שנושא בנטל חינוך הילדים, בעוד ההורים יכולים לסייע או להפריע – "מעורבים" או "מתערבים". ובכן הייתי מבקש לנצל את ההזדמנות כדי להציע מונח אחר לגמרי. במקום "מעורבים" או "מתערבים" – "שותפים". נראה לי נכון ומדויק יותר להגדיר את יחסי ההורים עם מוסד החינוך כ"שותפוּת". שותפוּת אמת. שותפוּת היא התארגנות של לפחות שני אנשים (או גופים) למען אותה מטרה, שעה שלכל אחד מהשותפים חלק באחריות להשגת המטרה. ומרגע זה והלאה אין מוביל ומובל, אין תובע ונתבע – פשוט עובדים יחד כשותפים! שותפוּת אמיתית של הורים ומורים מאפשרת להורים לרכוש את שפת החינוך, לדבר פדגוגיה, מיומנויות, חזון ועקרונות חינוכיים. ואילו למורים היא מאפשרת להכיר את הילדים מהזווית הביתית, ללמוד על צרכים אישיים, להבין מבנה משפחתי, מנהגים, מנטליות ואפילו שפה אישית של ילד. וכל זאת תוך מתן מקום וכבוד, יחסי אמון ותקשורת מיטבית. שותפוּת, תמיכה במוסד החינוכי, הבנת המטרות החינוכיות והלימודיות והזדהות עימם אלו המרכיבים החיוניים להשגת הצלחה. רמת אמון גבוהה יחד עם זאת חשוב מאוד לזכור ששותפוּת אמיתית דורשת גם רמת אמון גבוהה. במהלך שנות לימודיו של ילד במוסד חינוכי הוא חוצה צמתים רבים, מתוכם גם פחות נעימים. בצמתים הפחות נעימים יוצא לנו להיפגש דווקא לאחר שיחות טובות של שותפוּת עם ההורים או לאחר איזה פרויקט חינוכי משותף שעשינו יחד. דווקא אז אנו חשים קושי לקיים עם ההורים שיחה עם מידע לא מחמיא על הילד. אלא שכאן, בדיוק כאן, מגיע רגע המבחן האמיתי. זה המקום להיזכר בשותפוּת. להיות עובדתיים, ענייניים, לחצות את הצומת בזהירות. וזאת דווקא מפני שאנחנו שותפים למען הדבר הכי יקר שיש – הילד האהוב שאנו כל כך חפצים בטובתו! בתקופה זו בה התחלנו עוד שנה שבה איננו יודעים מה יֵלד יום. האם מחר או מחרתיים לא נתבשר על סגירת כיתה, על למידה היברידית, על מעבר למרחב קולי, כינוס באמצעות 'זום', מורה מבודד, ביטול של טיול ורק הקב"ה יודע מה עוד... הבה נזכור כולנו שאנחנו שותפים ומסוגלים לעזור לילדים ללמוד כל מצב ומכל מצב, גם אם הוא קשה ומאכזב. כי שותפים תמיד עובדים יחד. בגובה העיניים זה כעשרים וחמש שניים הנני זוכה לעבוד בחינוך ילדי תשב"ר. מאות רבות של תלמידים ליוויתי לאורך המסלול כולו, עד למעבר לישיבה קטנה. פגשתי את כל סוגי התלמידים. ונוכחתי לדעת שתלמוד תורה השואף להצליח חייב לוודא שהוא מסוגל להכיל, לשמור על כללים ברורים ולדאוג לביטחונם ולהרגשתם הטובה של התלמידים והוריהם. וכדי שנוכל להכיל, חובה עלינו עוד קודם לכן להכיר כל ילד וילד על הרגליו, כישרונותיו, חולשותיו וחוזקותיו, ולתת לו מענה מותאם ברמה יומיומית גם בכיתה של שלושים תלמידים ויותר. אלא שכדי להכיר את הילד חייבים לראות אותו 'בגובה העיניים'. לקבל את פניו בבוקר, להיות קשובים אליו, להתעניין בשלומו, לשמח אותו ולשמוח איתו גם כשהוא לפעמים מעמיד אותנו במבחנים ומתנהג בצורה שאנו מתקשים להבין את סיבותיה ומטרותיה. שנה מאתגרת מאוד עברה עלינו וב"ה – תודות לצוות המנוסה והאכפתי שלנו – יכולנו לה. זה לא אומר שהכול היה מושלם, אבל אנחנו הלוא קַבְּלָנֵי השתדלות. נת ש הא ת בפתחה של שנת תשפ"ב – שותפוּת – נישא כולנו תפילה חמה ב ועלים פ לקב"ה: "וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש בה' דבקים; ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא". ושנתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה, שנה בריאה ומלאה בנחת, שנת גאולה וישועה, עם הרבי בראשנו! מנחם מענדל הכהן תלמוד תורה השואף להצליח חייב לוודא שהוא מסוגל להכיל, לשמור על כללים ברורים ולדאוג לביטחונם ולהרגשתם הטובה של התלמידים והוריהם 5 תלמוד תורה וגני ילדים כפר חב"ד