מגזין הטכניון | סתיו 2017

מחקר ופיתוח 20 פרופ’-משנה ציפי הורוביץ-קראוס כ מעט מחצית מתלמידי ישראל, כך פורסם לאחרונה, מאובחנים כלקויי למידה. נושא זה עולה בדיונים רבים במערכת החינוך ומחוצה לה, וגם הקהילה המדעית מעמיקה את המחקר באשר להיבטים הפיזיולוגים של לקויות הלמידה. פרופ’-משנה הורוביץ-קראוס, אחת החוקרות המובילות בתחום זה, הצטרפה לטכניון כחברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה אחרי קריירה אקדמית מרשימה ומגוונת. במהלך הפוסט-דוקטורט היא גילתה סמנים אלקטרופיזיולוגיים המאפשרים למדוד כמותית את יכולתם של קוראים המתקשים לזהות את טעויות הקריאה שלהם. היא גילתה גם שאותם סמנים משקפים את האפקטיביות של תוכניות התערבות בילדים עם לקויות למידה: כשיכולת הקריאה השתפרה, מוחם של הקוראים המתקשים הפגין עלייה בעוצמת הפעילות המוחית בעת ביצוע טעות בקריאה. בעקבות המחקר החלוצי קיבלה הורוביץ-קראוס את מלגת פולברייט היוקרתית, שתומכת בחוקרים ישראלים מצטיינים היוצאים לפוסט-דוקטורט בארצות הברית, ויצאה לפוסט-דוקטורט שני במחלקה לרדיולוגיה בבית החולים לילדים בסינסנטי, אוהיו. שם היא חקרה את תרומתן של יכולות חשיבה גבוהות (חשיבה מורכבת) לתהליך הקריאה בילדים. זאת באמצעות ניטור פיזיולוגי . fMRI של פעילות המוח במכשיר “לקות למידה מגבילה כמובן את יכולותיו של הילד בקליטת חומר ובעיבודו בדרכים קונוונציונליות.” היא אומרת, “אבל לא פחות חמור מכך - היא פוגעת בדימוי העצמי ובתחושת השייכות שלו ועלולה לפגום ביכולתו לקבל החלטות הן בתחום החברתי הן בבחירת דרכו האקדמית והתעסוקתית.” פרופ’-משנה הורוביץ-קראוס יודעת היטב על מה היא מדברת. “שני אחיי סובלים מהפרעות קשב ומדיסלקציה, מה שגרם להם סבל רב בתקופת הילדות. שניהם חכמים מאוד, עם אינטואיציה מצוינת ויכולות אנליטיות גבוהות, אבל מתקשים בקריאה. כל אספת הורים הייתה עבורם חוויה מלחיצה ולא נעימה. אירועים אלו השפיעו על בחירותיהם כבוגרים.” אהבתה לשני אחיה התחברה להתעניינותה בנוירוביוכימיה, והיא הבינה שבאקדמיה תוכל לקדם את חקר הגורמים הפיזיולוגיים בהפרעות למידה ולמפות סמנים אובייקטיבים ללקות קריאה. ואכן, כבר בדוקטורט היא חקרה את מאפייני המוח של אנשים עם קשיי למידה וגילתה כמה חיונית ההתערבות המוקדמת בהתפתחותו של הילד. “מדובר במנגנון מוחי מורכב מאוד ולכן נדרש מחקר רב-תחומי, כמעט הוליסטי,” היא אומרת. “זו הייתה המוטיבציה שלי בפוסט- דוקטורט השני, בסינסינטי.” כשהגיעה לסינסינטי הופתעה לשמע הטענה ש”אצלנו בסינסינטי אין דיסלקטים.” מאחר שידעה שמדובר בלקות גנטית הקיימת מהאוכלוסייה היא ניסתה להבין את הטענה המוזרה, וגילתה 15%- בכ שאוהיו פשוט לא הכירה אז בהגדרותשל אגודת הדיסלקציה העולמית. “כמה חודשים אחרי שהגעתי קיבלה מדינת אוהיו את ההגדרות האלה, ופתאום מאות הורים התדפקו על דלתנו בבקשה לסיוע.” בתום פרופ’-משנה ציפי הורוביץ-קראוס וילדה ליד המותאם לילדים בסינסינטי MRI מכשיר עליה בסנכרון בין אזורים במוח בעקבות אימון קריאה הנמשך חודש. הנבדקים דיסלקטים, והגברת הסנכרון משפרת את יכולותיהם הניהוליות