מגזין הטכניון | סתיו 2017

ZI 35 הוא זוכר לטובה את לימודיו בתיכון גימנסיה הרצליה ובעיקר את כרמי יוגב, מורה למתמטיקה ולפיזיקה ולימים מנהל הגימנסיה. אולם הלימודים נקטעו בשל מלחמת השחרור, . הוא הוצב לשמור על האסירים מהאונייה 16 ויעקב גויס בגיל בירי ברובה ובמקלע צ’כיים 80 “אלטלנה”, התאמן במחנה ונשלח לחזית. בתום המלחמה חזר לבית הספר וסיים במהירות את הלימודים. לאחר שירות סדיר בצבא כטכנאי מכ”ם הוא החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך לתואר שני והתקבל לרפאל. בעידודו של ראש היחידה המדעית במשרד הביטחון ארנסט דוד ברגמן , משם חזר לרפאל MIT יצא לדוקטורט בתורת המידע ב- כראש מחלקת תקשורת והביא לארץ את הטרנזיסטורים הראשונים. פרופ’ משה זכאי, שהיה דיקן הפקולטה להנדסת חשמל , הוא שהביא לטכניון את פרופ’ זיו. יחד 70- בראשית שנות ה עם פרופ’ ישראל צדרבאום ופרופ’ ישראל בר דוד חוללו השניים בפקולטה מהפכה שסימנה את ראשיתה של אומת ההזנק הישראלית והולידה לימים את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. עם פרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב פיתח את אלגוריתם למפל-זיו, ששימש 1977 פרופ’ זיו בשנת TIFF , PNG , ZIP בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון (למסמכים) PDF ומילא תפקיד מרכזי בפורמטים GIF ו- (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר MP 3- ו ), ללא lossless compression דחיסה ללא אובדן מידע ( תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים. פרופ’ זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל, שהוא כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט. הוא מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת. פרס א.מ.ת. יוענק לפרופ’ זיו על תרומתו הגדולה בתחומי בנובמבר. 9- המידע והתקשורת ב לדברי פרופ’ זיו, “הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה היא קטגוריה חדשה בפרס א.מ.ת. ואני שמח מאוד על הוספתה ומקווה שבעתיד יצטרפו אליי זוכים נוספים מהטכניון.” הוא אמר כי “ההכשרה שקיבלנו בטכניון במדעים המדויקים הייתה ממש מעולה. הודות לכך יכולתי להוביל ברפאל את תחום הטרנזיסטורים שאיש לא הכיר בישראל. במחקר בהנדסת מחשבים ותקשורת נהוג להגדיר את החסמים המתמטיים של ביצועי המערכת העתידית, ובשלב הבא לנסות להתקרב לחסמים אלה ככל האפשר באמצעות תוכנה וחומרה. במקרה של אלגוריתם זיו-למפל הוכחנו את הטענה שרצינו להוכיח, והאלגוריתם נהפך לאבן בניין בסיסית ביישומים רבים.” תודה לעמוס לבב על הסיוע הרב בהכנת הכתבה. פרופ’ יונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון נבחרה לאקדמיה הישראלית למדעים עם עוד חמישה מדענים מובילים ממוסדות אקדמיים בישראל. נשיאת האקדמיה פרופ’ נילי כהן אמרה כי הצטרפותם של ששת החברים החדשים מחזקת את האקדמיה למדעים בחוקרים מן השורה הראשונה. לדבריה הם יסייעו לאקדמיה בקידום היעדים שהציבה לעצמה ובפיתוח הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הקרובות. טקס ההצטרפות לאקדמיה יתקיים בבית האקדמיה בירושלים .2017 בדצמבר 19 ,’ ביום ג פרופ’ אלדר פיתחה פרדיגמת דגימה חדשה המאפשרת להוריד את קצב הדגימה ) בלי לפגוע באיכות MRI (למשל בבדיקת האות. לפרדיגמה זו יישומים בתחומים רבים ובהם תקשורת סלולרית, אבחון רפואי ושימושי רדאר. להקטנת כמות המידע הנדגם השלכות חיוביות דרמטיות מאוד ובהן קיצור משך רכישת המידע ועיבודו, מזעור המערכות והאצת פעילותן, צמצום ההספק החשמלי הנדרש וחיסכון כספי. פרופ’ אלדר, ראש המעבדה לדגימה בפקולטה להנדסת חשמל, מתמקדת בפיתוח שיטות חדשניות לעיבוד מידע תוך שימוש בחלק קטן מהמידע הנדגם בלבד. צמרת אל המדע בישראל