מגזין הטכניון | סתיו 2020

מסקנה כמותית כלשהי חייבים סטטיסטיקה על כמויות גדולות. לפעמים בגלל קצב דגימה נמוך אי אפשר לאסוף סטטיסטיקה כזאת, כי עד שאתה גומר לאסוף את המידע - התופעה הנחקרת כבר השתנתה. לכן חשוב שתהיה לנו טכנולוגיה שמאפשרת דגימה בקצב גבוה.” משמש לצרכים רבים ובהם אפיון ImageStream אוכלוסיות, אבחון מצבים רפואיים ובדיקה של תרופות חדשות. “זה מכשיר מעולה,” אומר ד”ר שכטמן, “אבל יש לו מגבלה משמעותית - הוא מאפשר דימות של עצמים בשני ממדים בלבד, כלומר נותן לנו רק מיפוי דו-ממדי שלהם. ברור שזאת בעיה, מפני שעצמים בעולם האמיתי הם תלת-ממדיים. וזה בדיוק היה האתגר הטכנולוגי המרכזי במחקר הזה - להפוך למכשיר דימות תלת-ממדי. ImageStream את לשם כך היינו חייבים לפתוח אותו ולהרכיב אותו מחדש עם המערכת האופטית הייחודית שלנו. צריך אלף דולר, כך 600 לזכור שמדובר במכשיר שמחירו שההסכמה של מרכז הדימות במכון לוקיי לעשות את זה לא הייתה מובנת מאליה, אבל מהרגע שפתחנו את המכשיר והסתכלנו בתוכו, היה לנו ברור מה צריך לעשות בלי להזיק.” את ImageStream קבוצת המחקר הרכיבה על הטכנולוגיה שפיתחה בשנים האחרונות - טכנולוגיה למיקרוסקופיית לוקליזציה המבוססת על עיצוב חזית גל. טכנולוגיה זו מבוססת על צילום של מולקולות צביעה המוטמעות בדגימה ומסמנות מיקומים חשובים בתוכה, למשל גרעיני תאים. על סמך הצורה המתקבלת במצלמה, לאחר שעברה במערכת האופטית המעוותת, מנתחת המערכת את מיקומו התלת-ממדי של העצם הנבדק. עד כה שימשה הטכנולוגיה לדימות תלת-ממדי של מערכות סטטיות, והחיבור למכשיר הציטומטריה מקנה לה יכולת למפות תאים בזרימה. חיבור זה, שהוא כשלעצמו אתגר טכנולוגי עצום, הוביל להצלחה בדגימה בקצב גבוה מאוד - אלפי תאים בדקה. , כאמור, הביעה אמון בפריצת הדרך Nature קבוצת בפרסום בכתב עת מוביל שלה, והחוקרים מעריכים כי ההישג הטכנולוגי יוביל להתפתחויות מדעיות ויישומיות חשובות במחקר הביולוגי והביוטכנולוגי, באבחון רפואי ובפיתוח טיפולים רפואיים חדשים. בעבודה השתתפו גם ד”ר אונית אללוף, ד”ר שרה גולדברג והדוקטורנטים יעל שלו עזרא, בוריס פרדמן ועומר אדיר. 29 וד”ר לוסיאן וייס Nature תרשים של המערכת הייחודית שבנתה קבוצת המחקר. התמונה באדיבות