מגזין הטכניון | סתיו 2020

43 בעבר חלמה אח’לאס ללמוד רפואה, כי בהיותה נערה ליוותה את אימה, החולה בדלקת מפרקים, לטיפולים רפואיים. “כך התפתח הרעיון שאהיה רופאה. אימא תמיד אמרה לי שאהיה רופאה כדי שאוכל לטפל בה כמו שצריך, וגם אני חלמתי כל השנים להיות רופאה - עד יום ההרשמה לטכניון. רק אז, ברגע האמת, הבנתי שלא מתאים לי להיות כל היום בבית חולים. הבנתי שעליי להיות נאמנה לעצמי - והשם אח’לאס פירושו נאמנות. הבנתי שעליי לבחור במה שבאמת מתאים לי, וכך בחרתי בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. לשמחתי, ההורים תמכו בי לאורך כל הדרך. כיום, כשאני מגיעה הביתה ומספרת להם מה אני עושה, הם לא לגמרי מבינים את המדע אבל מאוד גאים. התמיכה שלהם עזרה לי לאורך כל הדרך. וכמובן התמיכה של מוחמד, שבלעדיו לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי.” מוחמד אבו ג’בל גדל בכפר טורעאן שבגליל יחידות לימוד: 40- התחתון. בתיכון נבחן ביותר מ מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, ספורט ומדעי הסביבה במסלול מוגבר. בתום התיכון ידע שילמד בטכניון אבל נאלץ לעבוד קודם שלוש שנים רצופות, שכן היה עליו לתמוך במשפחתו. הוא עבד בשיפוצים, בבתי מלון ובתחנות דלק, אז גם שיפר את העברית שלו. לאותן שנים הוא אינו מתייחס כאל בזבוז. “ממש לא. מבחינתי זה ממש עוד תואר. אלה שנים שעיצבו אותי מאוד בעבודה ובהתנדבות בהמון מקומות. אחר כך, בטכניון, ראיתי שהניסיון הזה, ההתבגרות הזאת, נתנה לי יתרון גדול על הרבה צעירים שהגיעו ללימודים פחות בשלים ממני.” אחרי שלוש שנות עבודה עדיין לא היו לו חסכונות ללימודים בטכניון, “אבל הבנתי שאני חייב להתחיל. לקחתי המון הלוואות, קניתי מחשב נייד ונרשמתי לטכניון. בהתחלה למדתי הנדסת סביבה בפקולטה להנדסהאזרחית וסביבתית, אבלהקורסיםבהנדסה כימית הבהירו לי שבזה אני רוצה להתמקד.” את אח’לאס הוא הכיר בתחילת לימודיו בטכניון, ובסוף התואר הראשון כבר עשו פרויקט משותף במעבדתו של פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית. באותה מעבדה הם עשו גם את התואר השני - פיתוח חיישנים להתקן לניטור מחלות על סמך הבל הפה. אחרי התואר השני המשיכו לתואר שלישי בהנחייתו של פרופ’ עופר מנור, חבר סגל צעיר בפקולטה. לדברי מוחמד, “אנחנו חוקרים באופן תאורטי וניסויי חלקיקים ננומטריים הקרויים קולואידים ואת האינטראקציה הכימית והפיזיקלית שלהם עם משטחים. יש לזה השלכות יישומיות - למשל בייצור התקנים אלקטרוניים - אבל אנחנו ממוקדים במדע הבסיסי. יש בעולם קבוצות שממוקדות ביישומים, וזה מצוין, אבל חשוב להבין שכדי לפתח יישומים חדשניים אמינים ויעילים עלינו להבין את הבסיס המדעי של התופעות הרלוונטיות. זה מה שאנחנו עושים - חקר של התכונות הפיזיקליות והכימיות של הקולואידים.” השניים מציינים כי הטכניון מספק לדוקטורנטים מלגות נדיבות מאוד בקנה מידה ישראלי. בנוסף למלגותהטכניון הם זכו במלגות נוספות - היאבמלגת הברונית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט מצטיינות, והוא במלגת נויבאור לדוקטורנטים מצטיינים בחברה הערבית. לדברי אח’לאס, “מלגת רוטשילד היא מלגה משמעותית מאוד לא רק בהיבט הכלכלי, וקרן רוטשילד מקפידה על גיוון באקדמיה. אם בישראל כולה שיעור הנשים הערביות מכלל בלבד, הרי שבתוכנית 8% הדוקטורנטיות עומד על . חשוב 22% הדוקטורנטיות של רוטשילד אנחנו לי לציין את ורדית גילאור, מנהלת התוכניות בקרן אדמונד דה רוטשילד, שמשקיעה המון ומכל הלב בכל אחת מהדוקטורנטיות בתוכנית.” מוחמד, כאמור, מסתייע במלגת נויבאור שנועדה לדוקטורנטים מצטיינים בחברה הערבית. “בחברה שלנו אין מודעות מספקת לחשיבות של תארים מתקדמים,” הוא אומר. “לי ולאח’לאס היה ברור שנמשיך לתואר שני ושלישי, אבל הרבה צעירים מעדיפים ללכת ישר החוצה לתעשייה, ואחרים בכלל מוותרים על לימודים אקדמיים.” לא פחות מאשר בהישגיהם האקדמיים גאים השניים בבנותיהם, יארא וסלמא, המתחנכות בגנים בטכניון. “כאן הן גדלות לשתי שפות, עברית וערבית, ובעתיד הקרוב הן ייחשפו לאנגלית ואולי לקצת סינית,” אומרת אח’לאס. “מבחינתנו זאת מתנה גדולה.” אח’לאס ומוחמד אבו ג’בל השלימו את חובותיהם לתואר דוקטור, ובקרוב ימריאו עם בנותיהם לשלוחת הטכניון בסין