מגזין הטכניון | סתיו 2020

מעבדתו של פרופ’ יאיר עין-אלי, דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, פותחה מסכה רב-פעמית הניתנת לחימום מבוקר - תהליך המשמיד את הנגיפים שהצטברו עליה במשך היום ומכין אותה לשימוש חוזר. הקונספט החדשני מבוסס על שכבה פנימית של סיבי פחמן המפוזרים במסכה באופן הומוגני. כאשר שכבת הסיבים מתחממת באמצעות זרם נמוך או מטען סלולרי - היא USB אמפר) ממקור סטנדרטי - מטען נייד, חיבור 2( משמידה את הנגיפים. קבוצת המחקר של פרופ’ עין-אלי, עם קבוצות המחקר של פרופ’ דבי לינדל ופרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה, ייצרה ובדקה את האב-טיפוס של המסכה, הנטען במטען של טלפון נייד. בסיוע היחידה העסקית של הטכניון הוגש על הפיתוח פטנט בארצות הברית, וכעת מתקיימים מגעים למסחורו עם גורמים בתעשייה. מיליון 1.7 אות סטודנטים קיבלו לאחרונה מלגות סיוע בסכום כולל של שקל באמצעות לשכת דיקן הסטודנטים. המלגות, בסך אלפי שקלים כל אחת, ניתנו בתמיכת הטכניון, ארגון בוגרי הטכניון, אגודות ידידי הטכניון בארץ ובעולם וגופים חיצוניים ובהם ות”ת וקרן משה מאיר הורביץ ז”ל בניהול קק”ל. הטכניון הרחיב את מעטפת התמיכה בסטודנטים באמצעות הקמת קרן הלוואות מיוחדת שבה יכול לקבל כל סטודנט (ללא מבחני הכנסה ומעמד אלף שקל שיוחזרו ללא ריבית והצמדה רק לאחר סיום 20 סוציואקונומי) עד הלימודים וגם אז באופן מדורג.  עד כה סייעה הקרן למאות סטודנטים בסכום מיליון שקל. הטכניון גם איפשר לסטודנטים לדחות את 2.5 - כולל של למעלה מ תשלום שכר הלימוד בסמסטר האביב ונמנע מהטלת קנסות על מי שהפסיקו את חוזה השכירות שלהם במעונות בטרם עת. “אנו נחושים להבטיח שמשבר הקורונה לא יקטע את רצף הלימודים של שום סטודנט בטכניון,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “גם בשנת הלימודים הקרובה נתמוך בסטודנטים באמצעות מלגות, הלוואות וערוצים נוספים בסיוע ידידי הטכניון בארץ ובעולם ובתוספת תקציב מיוחדת של ות”ת.” לדברי דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן, “הקשיים שהעמידה מגפת הקורונה הובילו לפניות רבות מאוד למלגות ולמעונות. את המלגות הענקנו לפי קריטריונים מוגדרים ואחידים. כעת אנחנו מנסים לגייס מקורות מימון עבור סטודנטים שנמצאים מעט מתחת לסף הקבלה.” חד האתגרים הגדולים שמציבה מגפת הקורונה בפני הרשויות היא איתור מוקדם של מוקדי הדבקה וקטיעתו של מעגל ההדבקה. אף שכמות הבדיקות גדלה בהתמדה, היא מכסה רק חלק קטן מהאוכלוסייה. גישה חדשה עשויה לשנות את התמונה: ניטור אר-אן-איי של נגיפי קורונה במי הביוב. גישה זו תספק מידע על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי, ולא פחות חשוב - מידע חיוני להתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימת ההדבקה. מאחר שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב, ניטור של מערכת זו יכול להניב מיפוי מהיר של אוכלוסייה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים, ומניעה מוקדמת של התפרצות מחודשת. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של “אפידמיולוגיה ) Wastewater-based epidemiology מבוססת שופכין” ( המשמשת לניטור חיידקים ונגיפים. בישראל אותרו נגיפי פוליו - איתור שהוביל למבצע חיסונים 2013 במערכת הביוב בשנת שמנע מגפה ולאימות של סיום ההתפרצות. אתגרים: מיצוי הנגיף ממי הביוב ו”כיול” של הכלים כך שיהיה אפשר להסיק מסקנות כמותיות לגבי האוכלוסייה, כלומר להעריך כמה חולים יש באזור הנבדק. בקבוצת המחקר המובילה גישה זו בהקשר של מגפת הקורונה חברים פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ אריאל קושמרו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ואוהד רינות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד”ר יאיר לואיס מהטכניון וד”ר איתי בר אור, מנהל המרכז הארצי לנגיפים בסביבה מהמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. לדברי 14 פרופ’ פרידלר, “ידוע לנו שהנגיף מסוגל לשרוד בביוב ימים בטמפרטורה של ארבע מעלות צלזיוס, או יומיים מעלות, ואפשר לאתר את האר-אן-איי 20 בטמפרטורה של שלו במשך שמונה ימים. בניסויים הנוכחיים הראינו שהשיטה שפיתחנו אפקטיבית בזיהוי מוקדי התפרצות של קורונה, ובעתיד נוכל ליישמה גם באיתור מוקדם של מחלות אחרות.” מ א ב בתקופת הקורונה מלגות סיוע לסטודנטים 9 טכנולוגיה חדשנית שפותחה בפקולטה למדע והנדסה של חומרים מחטאת את המסכה לשימוש חוזר חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית פיתחו טכנולוגיה לאיתור הנגיף ברשת הביוב המתחדשת המסכה נתיב הנגיף פרופ’ יאיר עין-אלי וד”ר קטיה גרישינה מקבוצת המחקר שלו Reuters באדיבות