מגזין הטכניון | סתיו 2021

אינן מספקות מענה לחידה האמורה. פריצת הדרך במחקר הנוכחי מבוססת על שימוש בכלי ייחודי בקבוצת המחקר של פרופ’ קפלן: “פינצטת לייזר”. כלי זה איפשר לחוקרים לפרום את חוט הדי-אן-איי בדומה לרוכסן. כאשר הפרימה מגיעה לכרומטוזום, וקיימת נקודת מגע בין ההיסטון לדי-אן-איי, הרוכסן נתקע ונדרשת הפעלה של כוח כדי לנתק את נקודת המגע ולהמשיך בפרימה. כך ממפים החוקרים את המיקום והחוזק של כל המגעים שאחראים ליצירת הכרומטוזום. ד”ר רודניצקי ועמיתיו גילו במחקר הנוכחי כי המגעים בין ההיסטון המקשר לדי-אן-איי נרחבים הרבה יותר מכפי שנהוג היה לחשוב, וכי הכרומטוזומים גדולים מהאומדן שרווח בקהילה המדעית. החוקרים 50%- בכ גילו עוד כי התא יודע לשנות את צורת הכרומטוזום בין שתי אופציות: צורה סימטרית והדוקה שבה הדי- אן-איי אינו נגיש לקריאה; וצורה א-סימטרית ופתוחה המנגישה אותו. המעבר בין הצורות נשלט בין השאר על ידי מערכת השעתוק עצמה, מה שמעיד כי התא משתמש ב”משחק” בין שתי צורות ההיסטון כדי לווסת את הגישה לדי-אן-איי. חשיבותה של תגלית זו ברורה נוכח תפקידו הקריטי של הכרומטוזום בשמירה על ביטויו התקין של הגנום. .) ISF המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע ( 23 באיור: הפינצטה האופטית שמימין מתחילה לפרום את הדי-אן-איי לשני גדיליו. כשהפרימה תגיע לכרומטוזום היא תיעצר על ידי מגעים בין ההיסטונים (בצהוב, ורוד וכחול) והדי-אן-איי, וכך יהיה אפשר לבדוק אם מדובר בכרומטוזום פתוח (למטה מימין) או הדוק (למטה משמאל)