מגזין הטכניון | סתיו 2021

27 הגביש, ולכן מישורי הגביש המוטים מפזרים את קרן האלקטרונים בצורהשונה. בנוסף, באזורי הקריסה קיימת פגיעה באותן תכונות אופטואלקטרוניות מבוקשות. מציגים החוקרים את NanoLetters במאמר ב- התופעה האמורה ומשערים כי הקריסה נובעת מתכונות הנוצרות בתהליך ייבוש הגביש. בעזרת ד”ר נוי כהן, גם הוא חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, חושבו הכוחות המובילים לתופעת הקריסה והוגדר “סף הכיפוף” - הכיפוף המקסימלי שאינו גורם לקריסה ולאובדן התכונות המבוקשות. לדברי ד”ר בקנשטיין, “לתגליות הזאת יש ערך יישומי רב משום שגמישותן הרבה של אותן חגורות, והתכונות האופטואלקטרוניות שלהן, עשויות לאפשר לשלבן בגלאים מיוחדים, בנורות לד זעירות וגמישות ואפילו בבגדים שיפיקו אנרגיה מאור השמש במהלך היום. זהו הישג מרשים מאוד של אמה, שהיא סטודנטית מבריקה המסיימת בימים אלה את התואר השני במקביל לשירותה כקצינה בצה”ל. אמה היא שילוב מופתי של ספרא וסייפא.” - תוכנית GTEP העבודה הנוכחית נערכה בתמיכת האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון. ד”ר יהונדב בקנשטיין השלים את כל תאריו בפיזיקה וכימיה באוניברסיטה העברית ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, והצטרף לסגל הטכניון . במשך השנים זכה בפרסים רבים ובהם 2018 בשנת פרס קייט ופרנץ ווינר על הצטיינות בעבודת דוקטורט, מלגת רוטשילד היוקרתית לפוסט-דוקטורנטים ומלגת זכה 2020 אלון לתמיכה במדענים צעירים. בספטמבר - מענק יוקרתי ERC Starting Grant ד”ר בקנשטיין ב- של האיחוד האירופי לסגל אקדמי צעיר. מענקים אלה נועדו לסייע למדענים מבריקים בתחילת דרכם לבנות צוותי מחקר מנצחים שינהלו מחקר חלוצי בתחומם. חלק עליון: סכמת מנגנון הקריסה של החגורה. בעת ייבוש התמיסה הקולואידית פועלים על החגורה כוחות קפילריים הגורמים לקריסתה. בסיום הייבוש פועלים בין החגורה לבין המצע כוחות אדהזיה המייצבים את מבנה החגורה הכפופה. חלק תחתון: בצילום, שנעשה במיקרוסקופ אלקטרונים, נראית החגורה שפותחה בטכניון ובמרכזה פס הקריסה המאופיין בניגודיות הפוכה