מגזין הטכניון | סתיו 2021

37 וקרים בטכניון ועמיתיהם בטקסס פיתחו פלטפורמות זעירות לשיגור תרופות היישר לנירונים, תאי העצב. טכנולוגיה חדשה זו, המוצגת , תסייע בעתיד לטיפול Advanced Science במאמרם ב- במחלות תורשתיות ובמחלות ניווניות כגון אלצהיימר, ופרקינסון, כמו גם לטיפול מיידי בפגיעות ראש ALS חמורות. את המחקר הובילו ד”ר אסף זינגר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ועמיתיו בבית החולים המתודיסטי ביוסטון, טקסס: ד”ר קרוליין סבטקוביץ’, פרופ’ פרנצ’סקה טראבאלי ופרופ’ רוברט קרנצ’יק. הובלת תרופות היא אתגר מרכזי בפיתוח טיפולים רפואיים, ולדברי ד”ר זינגר, “לא מספיק שתרופה תוביל להשפעה הטיפולית הרצויה בתא ספציפי. היא צריכה להגיע לתא הזה בלי להשתנות או להיהרס, וכמובן אסור שתגיע לאיברים אחרים העשויים להינזק ממנה.” ד”ר זינגר מספר כי הרעיון לפיתוח האמור החל בחוויה אישית - ארוחת צוהריים עם חברים שבתם סובלת מתסמונת רט. תסמונת זו מחוללת הפרעות נירולוגיות כגון איבוד יכולת הדיבור והשימוש בידיים, הפרעות בהליכה, נשימה לא סדירה וקשיי עיכול. “בתם הייתה קצת יותר גדולה מבתי הבכורה, ואמרתי לעצמי שאולי אוכל לרתום את הידע שלי לטובת הניסיון להיאבק במחלות כאלה.” את הידע האמור רכש ד”ר זינגר במשך שנות מחקר רבות, שתחילתן כסטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו- רפואית בטכניון והמשכן בתארים מתקדמים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. בתארים אלה הנחה אותו פרופ’ אבי שרודר, מומחה בעל שם עולמי בפיתוח פלטפורמות לשיגור מדויק של תרופות לרקמת היעד. לדברי ד”ר זינגר, “הטכנולוגיות החדשות להעברת תרופות מדויקת שואבת השראה עצומה מהטבע, שהרי בגוף עצמו מתפתחות שלפוחיות ננומטריות המובילות מטענים שונים ליעדם ברחבי הגוף. מדובר בשלפוחיות הקטנות פי מיליון מעוביה של שערה אנושית. אנחנו המהנדסים רוצים להעביר באופן דומה מטענים רפואיים שונים, ולשם כך הגיוני שנלמד מהמהנדס הוותיק בעולם - הטבע. כאשר עוטפים את התרופה בשלפוחית סינתטית שמשובצים בה חלבונים המוכרים לגוף, הגוף לא יתקוף אותה אלא יתייחס אליה כאילו הייתה שלפוחית שהוא עצמו יצר.” במחקר הנוכחי, כאמור, התמקדה קבוצת המחקר בפיתוח ננוטכנולוגיה להובלת תרופות למחלות עצביות שונות ולכן ביקשה לחקות את הדרך שבה העצבים מייצרים את השלפוחיות הללו בעצמם. השלפוחיות הננומטריות שפיתחו החוקרים עשויות מחלבוני מעטפת של נירונים אנושיים. הרעיון הוא ששלפוחיות אלה יישאו תרופות או מטען גנטי ויובילו אותם היישר לנירונים החולים. חלק הארי של המחקר נערך על ידי ד”ר זינגר בתקופת הפוסט-דוקטורט שלו במרכז הרפואי הגדול בעולם ביוסטון, טקסס. כעת כחבר סגל הוא ימשיך לפתח טכנולוגיות להעברה מדויקת של תרופות וטכנולוגיות רפואיות אחרות. לדבריו, “במחקר הנוכחי ניסינו את השלפוחיות הננומטריות באופן ספציפי על נירונים, אבל מאחר שמדובר בקונספט כללי יותר, אפשר ליישמו ברקמות אחרות ועם מטענים רפואיים שונים. אני מאמין שהפעילות המחקרית הזאת תאיץ את הדור הבא של החלקיקים הביומימטיים - חלקיקים השואבים השראה מהטבע.” נתמך על Advanced Science המחקר שהתפרסם ב- TIRR (רשויות הבריאות בארצות הברית), NIH ידי ה- (המכון לשיקום ולמחקר), קרן מייקל Foundation Cancer Prevention ג’יי פוקס לחקר הפרקינסון, and Research Institute of Texas , Moon Shots (המכון הלאומי לסרטן). NCI ו- Program סגל חדש: ברוכים הבאים עשרים ושבעה חוקרים חדשים הצטרפו לסגל האקדמי ד”ר בטכניון, מהם תשע נשים. אלה חברי הסגל החדשים: ד”ר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית; נעמה לנג-יונה ד”ר גיא ו ארכ’ יונתן נתניאן , ד”ר דוידה שאומן , שירה וילקוף ד”ר מיכאל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים; אוסטרן מהפקולטה להנדסת ד”ר דן ברכה ו ד”ר יצחק רייזל , לוי מהפקולטה להנדסה ד”ר אסף זינגר ביוטכנולוגיה ומזון; ד”ר רננה פורן ו ד”ר שרלוט ווגט , ד”ר דוד גלבווסר כימית; ד”ר שרה ו ד”ר הילה פלג מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך; אנה מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב; קרן אייזנשטיין ד”ר כריסטיאן ו ד”ר עומרי רם מהפקולטה לפיזיקה; קסלמן , ד”ר אריאל רפפורט מהפקולטה להנדסת מכונות; גרוסלר מהפקולטה ד”ר נדב דים ו ד”ר ארז נשרים , ד”ר חיים אבן זוהר מהפקולטה לרפואה ע”ש ד”ר בן אנגלהרד למתמטיקה; ד”ר עטר הרציגר ו ד”ר יבגני ברזק , ד”ר דנה הררי רפפורט; ד”ר אלחנדרו כהן מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול; ד”ר דסטין מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי; ו מהמחלקה ללימודים הומניסטיים. לזרוביץ ח טכנולוגיה חדשנית לטיפול במוח ד”ר אסף זינגר