מגזין הטכניון | סתיו 2021

6 חדשות ה טכניון אבל על מותו של עוזיה גליל, מאבות ההייטק הישראלי. “עוזיה היה איש חזון שתרם רבות לטכניון, לתעשייה ולחברה בישראל,” ספד לו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא היה מיקירי הטכניון, מהבולטים בבוגריו ובעיקר ידיד מסור למוסד האקדמי שבו רכש את השכלתו. גליל, יזם בכל רמ”ח איבריו, הוא מייסד ׳אלרון׳ - מודל ראשון של יוזמה לבניית תעשייה עתירת טכנולוגיה הצומחת מתוך מוסד מדעי ישראלי. גליל הקדים את זמנו בתחומים רבים. הוא הניח את היסודות לאומת הסטארטאפ הישראלית וכך צפה כבר לפני עשרות שנים את השילוב ההכרחי בין טכנולוגיה לרפואה לטובת האדם. תרומתו לטכניון כיו”ר הקורטוריון וכחבר הוועד המנהל במשך שנים הייתה אדירה. בשם כל בית הטכניון אני משתתף בצער המשפחה ומוסר את תנחומינו הכנים.” .16 בבוקרשט ועלה לישראל עם עליית הנוער בגיל 1925 גליל נולד בשנת התקבל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון, ובתום הלימודים החל 1943- ב ) Purdue שירות ממושך בחיל הים. לאחר תואר שני באוניברסיטת פרדו ( עבד בשיקגו בפיתוח הטלוויזיה הצבעונית של מוטורולה, ובשובו לארץ חזר לחיל הים כראש מחלקת מו”פ הצטרף לשורות הטכניון כמרצה וכמנהל מחלקת האלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה. 1957- אלקטרוניקה. ב במסגרת עבודתו בטכניון פיתח מערכות אלקטרוניות מתוחכמות לשימוש במחקר פיזיקלי. לצד עבודתו בטכניון חברות טכנולוגיה ובהן אלסינט וצורן. לימים הקים את “מרכז גליל 25- את אלרון, שהצמיחה יותר מ 1962- הקים ב לאינפורמציה רפואית ממוחשבת וטלרפואה” שליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, כדי לרתום את הטכנולוגיה לטובת הרפואה והאדם באמצעות אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות. התמנה גליל ליו”ר הקורטוריון ובכך היה לבוגר 1980- העניק הטכניון לגליל תואר דוקטור לשם כבוד. ב 1977 בשנת הוא קיבל את פרס ישראל על תרומתו לפיתוח תעשיית 1997- . ב 1990 הטכניון הראשון בתפקיד זה, ובו החזיק עד ההייטק הישראלית, ובאותה שנה זכה גם במדליית הטכניון - אות הכבוד הגבוה ביותר של הטכניון. המדליה ניתנת כאות הוקרה ליחידי הסגולה אשר עשו מאמצים נדיבים לקידום האנושות; על תרומה ללא לאות לרווחת העם היהודי ומדינת ישראל; ועל התמיכה החרוצה והנדיבה לקידום הטכניון ובכך לחיזוק התשתית התעשייתית, המדעית והכלכלית של ישראל. היה עוזיה גליל המרצה הראשי בכנס בנושא “הדור הבא של מוצרים, מערכות ושירותים בעולם 2007 בדצמבר הרפואה”. בהרצאתו הוא אמר כי “מאז ומתמיד הסתכלתי קדימה. מה שעשינו - עשינו, אבל השאלה החשובה היא מה נעשה עכשיו. עלינו להבין מה מצופה מאיתנו, היכן נוכל באמת להצטיין ולשמר את מעמדנו, היכן נמצאים יתרונותינו היחסיים. ידוע כי הדחף לחדשנות והצמא לידע הם ממאפייניה הבולטים של ישראל באקדמיה ובתעשייה. עם זאת, כולנו יודעים שכדי לנצל היטב את אותו דחף עלינו להתמקד בראש ובראשונה באותם תחומים שבהם יש לנו יתרון יחסי מוכח.” יהי זכרו ברוך. טכניון אבל על מותו של דני קרוון, מבכירי הפסלים בישראל, .90 שנפטר בגיל העניק הטכניון לקרוון תואר דוקטור לשם כבוד, זאת 2009 בשנת על “הישגיו החלוציים ועל הצטיינותו בתחומי האומנות והפיסול הסביבתי - פעילות שהגבירה את המודעות לסביבה הטבעית והבנויה בקרב מיליוני אנשים ברחבי העולם, ועל תרומתו למוניטין של מדינת ישראל”. בטקס קבלת התואר אמר קרוון כי “בין כל המדענים והמהנדסים בטכניון אני מרגיש קצת יוצא דופן, אף שאת עבודותיי הראשונות עשיתי במלט ובטון ונעזרתי רבות בעצותיהם של אנשי הטכניון.” . יהי זכרו ברוך 2021-1930 , דני קרוון לזכרו 2021-1925 , עוזיה גליל לזכרו ה צילום: שלמה שוהם