מגזין הטכניון | סתיו 2022

פליטות הפחמן על ידי היערות החדשים. הכלי העיקרי שפיתחו החוקרים הוא מפה דיגיטלית של כדור הארץ, המאפשרת למשתמש להתמקד באזור הרלוונטי לו ולחשב את היעילות האקלימית הפוטנציאלית של ייעור באותו אזור. החוקרים מקווים כי כך יוכלו מתכננים ומקבלי החלטות לקדם ייעור באזורים צחיחים למחצה באופן שימתן את ההתחממות האקלימית ויסייע להפחית את ריכוז הפחמן באטמוספרה. כחצי מפוטנציאל הייעור העולמי נמצא באזורים צחיחים למחצה, וכיום כבר מתנהלות נטיעות רחבות היקף ל הסמוך לסהרה ובאזורים ֶ בסין, בסעודיה, במדבר סאה נוספים. פרויקטים אלה צפויים להפוך כחמישה מיליון קמ”ר מאזור חשוף ליער. המחקר הנוכחי מראה כי ללא תכנון נכון, פרויקטים אלה עלולים לחולל תוצאות אקלימיות בלתי רצויות. “ייעור הוא תהליך שיש בו יתרונות רבים ובהם שימור משקעים, קירור מקומי, מניעת סחף קרקע ועוד,” אומר פרופ’ כרמל. “עם זאת, ייעור בלתי מבוקר עלול להכחיד מינים נדירים המותאמים לחיים במדבר הפתוח וכך לפגוע במגוון הביולוגי וכאמור גם להזיק למטרה הגדולה של מיתון ההתחממות האקלימית. לכן חשוב כל כך להתחשב במכלול השיקולים לפני שמתחילים בייעור גורף של אזורים נרחבים.” במחקר תמכו הטכניון, המכון למחקר המים ע”ש סטיבן וננסי גרנד, הקרן הלאומית למדע, קרן מינרווה, פרויקט יותם ויוזמת הקיימות והאנרגיה במכון ויצמן למדע. וקרים בטכניון ובמכון ויצמן למדע מציגים בכתב מחקר ממושך בנושא הקשר בין Science העת ייעור והתחממות גלובלית. מממצאי המחקר עולה כי האזורים הצחיחים למחצה מציעים את מרב הפוטנציאל לייעור, אך אף שמדובר בשטחים עצומים, ייעור נרחב של אזורים אלה אינו בהכרח פתרון יעיל למיתון ההתחממות האקלימית. את המחקר הובילו פרופ’ יוחאי כרמל והדוקטורנטית שני רוהטין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופ’ דן יקיר וד”ר איל רוטנברג מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע. “כשהתחלנו את המחקר שיערנו שנוכל להראותשנטיעה נרחבת של יערות באזורים צחיחים למחצה תבלום במידה משמעותית את ההתחממות האקלימית,” אומר פרופ’ כרמל. “המחקר הפריך את ההשערה המקובלת הזו. זה כמובן מאכזב אבל כך פועל המדע - הוא מגלה את האמת ולא את מה שאנחנו רוצים לגלות. כמו כן יש כאן קריאת כיוון חשובה: נטיעת יערות, נרחבת ככל שתהיה, לא תציל אותנו משינוי האקלים, ובמקום זה יש להתמקד בהפחתת הפליטות.” החוקרים מראים במאמרם כי אם יינטעו עצים בכל המקומות הניתנים לייעור באזורים צחיחים, קליטת הפחמן שלהם תקזז רק כאחוז אחד מכלל פליטות הפחמן משריפת הדלקים המאובנים עד סוף המאה הנוכחית. אחד הגורמים לקיזוז הנמוך הוא העובדה שבאזורים נרחבים מוביל הייעור לחימום ולא לקירור בשל אפקט ה”אלבדו” - העובדה שאזורים כהים יותר, כגון יער, בולעים יותר קרינה מאשר אזורים חשופים כגון מדבר וקרחונים ולכן מגבירים את חימום פני השטח באזור הנתון. אפקט האלבדו כבר היה ידוע בהקשר של שינויי אקלים, מציג לראשונה Science אולם המחקר המתפרסם ב- מיפוי כלל-עולמי של התופעה ומאפשר לראשונה תכנון מושכל של ייעור. יתר על כן, המחקר כלל סימולציה של השנים הבאות, כלומר עד 80 השפעות הייעור במשך סוף המאה. שני רוהטין, שבנתה את המודל, מציינת שייעור חכם, כלומר נטיעת יערות רק במקומות הנכונים אקלימית על סמך המחקר הנוכחי, צפוי להכפיל את פוטנציאל קיזוז ח 29