מגזין הטכניון | סתיו 2022

9 מגפת הקורונה ריסקה רבים מהדפוסים הקיימים בחיינו, והשינוי לא פסח על תחום ההוראה.” כך אומר פרופ’ עדו רול, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לנושא קידום הלמידה וההוראה. “דברים שנראו קודם הכרחיים הפסיקו להיות הכרחיים. בשל הנסיבות נאלצנו לעשות דברים אחרת, ופתאום נפתחו בפנינו אפשרויות חדשות. נאלצנו להתגמש ולהסתגל ולמדנו מה היתרונות של האפשרויות החדשות האלה.” פרופ’ עדו רול הגיע לטכניון אחרי שהיה ראש המכון לחקר ההוראה והלמידה באוניברסיטת קולומביה הבריטית. כיום הוא חבר סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ובפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. קבוצת המחקר שלו בטכניון עוסקת בלמידה אינטראקטיבית ובתרומתה לשיפור הסטודנטים כתלמידים וכמדענים. “כיום,” הוא אומר, “אנחנו מבינים שסטודנטים המסיימים את לימודיהם ומצטרפים לשוק העבודה צריכים הרבה דע הנדסי ומדעי נרחב ומעמיק. הם זקוקים ֶ יותר מי - ’21- למה שאנחנו קוראים כיום ‘מיומנויות המאה ה יצירתיות, כישורים יזמיים, תקשורת רב-תרבותית, חשיבה מכוונת-אתגרים, מנהיגות, עבודת צוות ועוד. הסטודנטים והבוגרים שלנו אומנם אומרים שהם ספגו את כל אלה בטכניון, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה באופן יותר מכוון ומושכל. אנחנו רוצים שהבוגרים שלנו ידעו לא רק ליישם ידע אלא גם לייצר ידע, לנסח פתרונות לבעיות שהם לא למדו לפתור. לעיתים החוכמה היא לנסח את השאלה באופן שיזמין פתרונות.” מגפת הקורונה, כידוע, שינתה דפוסים רבים בהוראה ואתגרה אמיתות מקובלות - שינוי דרמטי שהחל ברגע שהוטל על האוניברסיטאות להפסיק את הלימודים הפרונטליים בקמפוס. הטכניון הצליח להסתגל בן לילה למצב החדש, וכל הקורסים התקיימו כמתוכנן - רק במתכונת דיגיטלית. “השאלה המשמעותית היא מה למדנו מהתהליך הזה. כיום, כשנה אחרי החזרה ללמידה פיזית מלאה בקמפוס, ברור לכול שהלמידה הפיזית חייבת להימשך, אולם אפשר לגבות אותה בכלים דיגיטליים שישפרו את החוויה, את ההבנה ואת מעורבותם של הסטודנטים בלמידה.” גורם מרכזי במהפכת ההוראה בטכניון הוא המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון בראשות ד”ר אולגה צ’ונטונוב. המרכז מציע סיוע מגוון מאוד למרצים ולפקולטות, והשנה יפעלו בפקולטות השונות מעצבי למידה פקולטיים שיובילו את השינוי. “אנחנו מומחים לחינוך,” אומר פרופ’ רול, “אבל רק המרצה יודע איזו עזרה הוא צריך במשימות שהוא מגדיר לעצמו, ורק הפקולטות מומחיות בתחומיהן. אנחנו יכולים לנתח את המשימה והאתגרים ולסייע להם.” כיום פועלים מעצבי למידה בשש פקולטות, ובמרכז מקווים שבשנים הבאות ייכנסו מעצבי למידה לכל הפקולטות. היבט נוסף המעסיק את אנשי המרכז לקידום הלמידה וההוראה הוא הערכת ההוראה. “כיום יש בטכניון מודעות גבוהה לנושא ההוראה, שמקבל אפילו משקל בקידום חברי הסגל ותקציב ייעודי לכל חבר סגל חדש. ובכל זאת, המרצים לא תמיד יודעים איך להעריך את איכות ההוראה שלהם עצמם.” בהקשר זה מציע המרכז, בליווי של פרופ’ איתן נוה מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, שני תהליכים חדשים שיסייעו למרצים להעריך את יעילות ההוראה שלהם. תוקף לקורס”, והוא בוחן תפוגת התהליך הראשון הוא “ את השאלה אם קורס נתון הוא עדיין רלוונטי הן בתוכן והן בשיטות. תהליך זה, שיורחב לכל הקורסים בטכניון, יעודד את המרצים לרענן את הקורסים שלהם הן במתודה והן בתוכן. בהערכה” ומטרתו לוודא נאוֹתוּת התהליך השני בוחן “ שבחינות, ותהליכי הערכה אחרים, נערכים באופן הוגן לסטודנטים. כאן מדובר בתהליך וולונטרי לחלוטין, שלא נכפה על המרצים, ומטרתו לסייע להם לשפר את תהליכי ההערכה כדי שישקפו נכון את הבנת החומר. פרופ’ רול אופטימי לגבי כל התהליכים המתוארים לעיל. “ראשית כול, ההנהלה - ובעיקר המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’ ודיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק - נותנת לנו תמיכה עצומה לא רק במילים ועצות אלא גם בתקצוב. זה מהלך שמקבל דחיפה אמיתית וחיונית מאוד למימושו.” בשורה חשובה היא מינויים של חוקרת וראש מדור אסטרטגיה במרכז לקידום ההוראה - מומחים שינתחו את המידע המצטבר בטכניון בתחומי הלמידה וההוראה, יציגו נתונים סטטיסטיים, יביאו דוגמאות להצלחה מאוניברסיטאות אחרות ועוד, הכול כדי לסייע בשיפור חוויית הלמידה וההוראה ותוצאותיהן. מחקרים ראשונים במרכז לקידום הלמידה וההוראה כבר הוגשו להנהלת הטכניון כדי לשפר את התהליך הפדגוגי. אחד מהם מראה כי קורס היברידי, שהיה בעבר “באז- וורד” בתחום הלמידה, אינו יעיל כפי שנהוג לחשוב. כאשר סטודנט משתתף מהבית בקורס היברידי (הנערך בכיתה בטכניון ומשודר לצופים בבית), הריכוז והמעורבות צונחים זמן קצר לאחר תחילת השיעור. כאשר מדובר בקורס פרונטלי מלא, או מקוון מלא, המצב טוב יותר. יתרה מזו, כאשר בקורס היברידי מתרחשת למידה פעילה בכיתה, הניתוק של היושבים בבית גדל אפילו יותר. ממצא נוסף הוא שמי שמגיע להרצאות הפיזיות נוטה ללמוד עם עמיתים גם בבית ולפתח רשת חברתית משמעותית. מסקנות כאלה צפויות לסייע לטכניון, למרצים ולסטודנטים עצמם לשפר את ההוראה ואת הלמידה כך שיהיו אפקטיביות יותר. ״