מגזין הטכניון | סתיו 2024

18 בין המוח ללב פעלת מרכז התגמול במוח עשויה לשפר את ההתאוששות מהתקף לב - כך עולה ממחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. את המחקר הובילה הדוקטורנטית חדוה חייקין בהנחיית פרופ’ אסיה רולס ופרופ’ ליאור גפשטיין. חוקרי הטכניון התמקדו במערכת התגמול - רשת מוחית המופעלת במצבים רגשיים חיוביים, למשל בעקבות ציפייה לגמול חיובי - ובהשפעותיה על Nature ההחלמה מהתקף לב. במאמר שפרסמו ב- הם מראים כיצד Cardiovascular Research הפעלה של מערכת זו משפרת את ריפוי הלב של עכברים לאחר התקף לב. ממצאי המחקר מעגנים קשר סיבתי בין מערכת התגמול וההתאוששות מהתקף לב וסוללים דרכים חדשות להתערבות רפואית. זה זמן רב ידוע שהמצב הרגשי עשוי להשפיע על תפקוד הלב. כך לדוגמה, במצב הקיצון הידוע כ”תסמונת ) קיצוני עלול להוביל stress ק ( ָ ח ְּ הלב השבור”, ד לתסמונת המזכירה התקף לב - תסמונת הכוללת פגיעה בהתכווצות שריר הלב אך ללא עדות לחסימה של עורקים המספקים דם ללב. באופן דומה, לתהליכים פסיכולוגיים השפעה ידועה על התאוששות מהתקף לב, או בשמו המקצועי אוטם שריר הלב, וממחלות קרדיווסקולריות באופן כללי. לדוגמה, חרדה ודיכאון עלולים להחמיר את מצב הלב, ואילו מצבים רגשיים חיובים עשויים לשפרו. המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס קשרי מוח-לב אלה עדיין לא ברורים. כעת, הודות לשיתוף הפעולה בין הפרופסורים רולס וגפשטיין, יש סיבה טובה לקוות כי ממצאי המחקר יובילו לשיפור הטיפול בבעיות לב. התקפי לב נובעים מפגיעה באספקת הדם לשריר הלב עקב חסימה אקוטית של עורק כלילי על ידי קרישי דם. מצב זה עלול להוביל בשלב החריף למגוון סימפטומים חמורים ואף להתפתחות הפרעות קצב קטלניות (דום לב). בשלב הכרוני, אזור שריר הלב שסבל מחסר אספקת דם עובר נמק, מתחלף ברקמת צלקת במסגרת תהליך דלקתי, וכך גורם לירידה הדרגתית ביכולתו של הלב להתכווץ עד כדי התפתחות של אי-ספיקת לב כרונית. כאמור, קיימות ראיות לכך שהמצב הרגשי עשוי להשפיע על התפתחות הנזק הלבבי וההחלמה ממנו, אך המנגנון הפיזיולוגי העומד בבסיס השפעות אלה לא הובן עד כה. ה כשהמוח מדבר - הלב מרגיש https://www.nature.com/articles/s44161-024-00491-3 למאמר: פרופ’ אסיה רולס פרופ’ ליאור גפשטיין חדוה חייקין חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מציגים גילויים מפתיעים על השפעת המוח בשיקום הלב