מגזין הטכניון | סתיו 2024

19 מערכת התגמול מופעלת בעיקר על ידי הפרשת .) VTA דופמין באזור הקרוי הטגמנטום הגחוני במוח ( ציפייה לאירוע חיובי, לדוגמה, מפעילה תאי עצב באזור זה. עבודות ממעבדתה של פרופ’ רולס הראו שפעילות זו משפיעה על מערכת החיסון על ידי מודולציה של מערכת העצבים הסימפתטית. בעבודה הנוכחית, ההתערבות היזומה שנקטו החוקרים באזור הטגמנטום הגחוני שיפרה את התגובה החיסונית באזור הלבבי שנפגע בעקבות אוטם שריר הלב, הפחיתה תהליכי פיברוזיס (הצטלקות רקמת הלב, הפוגעת ביכולת ההתכווצות), הגבירה היווצרות של כלי דם חדשים, וכפועל יוצא שיפרה את התכווצות , מתוּוכות הלב. החוקרים גילו כי השפעות חיוביות אלה לפחות בחלקן, על ידי הפרשת חלבון המשלים ) מהכבד, שגם הוא חלק ממערכת C 3( השלישי החיסון. כיום ידועות דרכים רבות להשפעה יזומה (לא טבעית) על מערכת התגמול - גם בבני אדם. השפעה כזאת מושגת באמצעים זמינים ולא פולשניים. לפיכך לתגלית המדעית של חוקרי הטכניון עשויות להיות השלכות משמעותיות עתידיות על הטיפול בהתקפי לב. במחקר הנוכחי תמכו הנציבות האירופית למחקר ), הקרן HHMI ), המכון הרפואי הווארד יוז ( ERC ( ) וקרן מרים ושלדון אדלסון ISF הלאומית למדע ( למחקר רפואי. פרופ’ ליאור גפשטיין, מנהל המערך הקרדיולוגי ומנהל אגף המחקר ברמב”ם וחבר סגל בפקולטה לרפואה של הטכניון, הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום הלב. מחקריו המגווניםעוסקים בין השאר ביצירת רקמות לב מתאי גזע, בחקר הפרעות קצב ובטיפול בהן ובפיתוח טיפולים מולקולריים והשתלות תאים במחלות לב. פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקרת השפעות פסיכוסומטיות - כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות. עבודותיה הראו שמערכת התגמול במוח, המקושרת למוטיבציה ולתקווה, מגבירה את פעילותה של מערכת החיסון וכך מחזקת את ההגנה מפני זיהומים בכתב העת 2016- חיידקיים (המחקר שפרסמה ב ). במחקר אחר (התפרסם Nature Medicine ) היא הראתה 2018- ב Nature Communications ב- כי התערבות מוחית דומה מובילה לצמצום דרמטי בנפחם של גידולים סרטניים. חדוה חייקין השלימה לאחרונה את לימודי הדוקטורט בהנחייתם המשותפת של פרופ’ רולס ופרופ’ גפשטיין, כחלק מהתוכנית הרב-תחומית למצטיינים בפקולטה לרפואה. בד בבד סיימה את לימודיה לתואר שני ) בטכניון. מחקרה זה התפרסם MBA במינהל עסקים ( Nature Cardiovascular כאמור בכתב העת , ולאחרונה אף זכתה עליו בפרס החוקר Research מטעם איגוד 2024 הצעיר ע”ש פרופ’ י.י. קלרמן לשנת הקרדיולוגיה הישראלי. יום לאחר התקף לב. רקמת הצלקת צבועה בכחול ותאי שריר הלב באדום. אפשר לראות 15 צביעה היסטולוגית של שריר הלב שבקבוצת הביקורת (משמאל) הצלקת מפושטת ותופסת את מרבית חדר שמאל, לעומת קבוצת הטיפול (מימין), בה הופעלה מערכת התגמול מדי יום, שם נראית פחות רקמת צלקת ובפיזור מוקדי בלבד.