מגזין הטכניון | סתיו 2024

29 גישור בין היכולות השונות של הטכניון במדע, בהנדסה וביישומים שישפרו את איכות החיים של בני האדם. אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפכה עצומה, לא פחות גדולה מקודמותיה, וגם אם לא תמיד אנחנו מבינים היטב כיצד היא עובדת - היא עובדת, והתוצאות מעוררות השתאות.” נשיא הטכניון הוסיף כי “עבורנו, קרן זימין לא רק תומכת בטכניון - היא שותפה ביוזמה החשובה הזאת, במסע הזה שמתקיים על קווי התפר בין מדע, הנדסה ורפואה.” נשיא קרן זימין, בוריס זימין, אמר כי “אנחנו שמחים להיות כאן בטכניון ומרגישים חלק מהמשפחה וחלק מישראל. קרן זימין פועלת לאורם של המדע, הידע והנאורות, וההשקעה בטכניון היא אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלנו עד כה. אני מצפה בקוצר רוח לשמוע בכנס על כמה מהתוצאות של ההשקעה הזאת ועל התוכניות לעתיד.” פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, אמרה כי “הטכניון יכול להתגאות בכך מיליארד 4.6- שעד כה גייסו החברות שיצאו ממנו כ מהחברות האלה פעילות כיום, והשנה יוקמו 134 , דולר חברות חדשות המושתתות על ידע טכניוני. אם 12- כ בעבר דיברנו על מחקר והוראה כמטרות הראשיות של האקדמיה, הרי במהלך הזמן נוספה המטרה של מסחור - תרגומו של הידע המדעי למוצרים ולשירותים ממשייים - וכיום אנחנו פועלים גם לאורה של מטרה רביעית: שיפור העולם. המינוי שלי לתפקיד הנוכחי, תפקיד חדש בטכניון, נועד בין השאר לייעל את התהליכים שבהם מתורגם הידע המדעי לתועלת האנושות.” במסגרת הכנס ניתנו מענקי קרן זימין לפרופ’ יובל גרעיני ולד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, לד”ר ניצן דובדבן-שטרייר, רופאה בכירה ומנתחת עיניים המרכזת את תחום הנוירו-אופתלמולוגיה, לד”ר אפרת שמרון מהפקולטות להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון, לד”ר מיקה שפירא, מנהלת היחידה לרדיולוגיה פדיאטרית, לד”ר ענת גרינפלד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ולפרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. אלה היו המרצים בכנס על פי סדר הופעתם: פרופ’ רפאל ביאר, בעבר מנכ”ל הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון; פרופ’ יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט; פרופ’ אורי שליט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות; פרופ’ ליהי צלניק-מנור; פרופ’ שי שן-אור; פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב; ד”ר רננה סבי מהפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, ד”ר אורנה ברי, בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה וכיום בכירה בגוגל קלאוד; ליאור שטרן ממרכז המחקר של גוגל; פרופ’ מיכל רוזן-צבי, דירקטורית בחטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת ; אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי IBM המחקר של ; וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר דן Carelon של שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. פקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ACRC קיימה בקיץ את יום המחקר השנתי של - המרכז לחקר ארכיטקטורת מעגלים משולבים. בפאנל שהתקיים במסגרת האירוע, בהנחיית פרופ’ אבינעם קולודני, השתתפו פרופ’ שחר קוטינסקי וכמה מבכירי תעשיית ההייטק הישראלית: עופרי וקסלר, מהנדס בכיר בגוגל שזכה בהוקרה כ”עמית אינטל בכיר”; בוגר הפקולטה מיכאל כגן, העולמית; ד”ר עופר שחם, NVIDIA סמנכ”ל הטכנולוגיות של ועד לאחרונה סמנכ”ל Majestic Labs ai מייסד שותף ב- במטא (פייסבוק); בוגר הפקולטה רוני פרידמן, מנכ”ל אפל ישראל; ובוגרת הפקולטה שלומית וייס, עד לאחרונה מנכ”לית משותפת של ארגון ההנדסה הגלובלי באינטל. “המחשבים של היום בנויים לפי אותה תפיסה שהובילה את שנה,” אמר פרופ’ קוטינסקי. “אנחנו 80 תכן המחשב לפני עדיין משתמשים במחשבים שבנויים סביב יחידת החישוב, שאליה מגיע המידע ובה הוא מעובד. השיטה הזאת לא יעילה כי כמות הנתונים גדלה והעברת המידע הופכת לצוואר בקבוק. , שהוא מהפכה עצומה, צורך משאבי מחשוב ChatGPT אפילו עצומים והמון אנרגיה. אז מדוע המחשבים עדיין בנויים ככה, סביב יחידת עיבוד ויחידת זיכרון? זה כנראה עניין של הרגל ומסורת. אם אנחנו באמת רוצים בינה מלאכותית שתפעל בדומה לאינטליגנציה האנושית אנחנו חייבים לשנות את התפיסה ולפתח דרכים ליצירת ערוצי מידע מקבילים, כמו במוח.” באירוע הוצגו פוסטרים של סטודנטים מכל האוניברסיטאות לסטודנטים לתארים מתקדמים: פרס ACRC וחולקו פרסי לסטודנט מגיסטר מצטיין במחקר וחינוך: נתנאל ACRC לדוקטורנט מצטיין במחקר ACRC שקל; פרס 5,000 - דסטה שקל. 5,000 - וחינוך: אוריאן לייטרסדורף ניתן TAPEOUT עבור הצטיינות בפרויקט APPLE פרס לסטודנטים לתואר ראשון: רים עפאן, אסיל אדלבי, ניב בר-טוב, דור לרמן, לין כרכבי וסיואר אבו גנימה. ה AI בעידן ה- פיתוח חומרה