˙¢„Á
4
ה מ ג ש ר
הוא ספרו החמישי
Info-Gap Economics
של פרופסור יעקב בן-חיים מהפקולטה
להנדסת מכונות, שפיתח את תיאוריית
(. התיאוריה
Info-Gap
Theory
פער הידע )
האמורה מסייעת למקבלי החלטות לגשר על
פערי ידע במצבים קיצוניים של אי-ודאות.
,
Palgrave Macmillan
בספר, שיצא בהוצאת
מציג פרופסור בן-חיים את יישומי התיאוריה
בתחום הכלכלי.
חו זרת לחיפה אחר י עשר ים שנה
בשבועות שקדמו לחג פורים הוקדשו הלימודים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון
לחידוש מסורת מפוארת: ה“ארחיפרחיטורה“, עדלאידע ססגונית המבוססת על מיצגים
ותחפושות בתכנון וביצוע של סטודנטים בלבד, התקיימה השנה אחרי הפסקה של כ-02 שנה.
התהלוכה, אשר כללה תשע משאיות מעוטרות במיצבים מקוריים, יצאה מהטכניון לכיוון שכונת
הדר, שם הובילו אותה ראש העיר, יונה יהב, ודיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. לאחר מכן
התקיים ברחבת הבניין ההיסטורי של הטכניון מרתון הופעות של להקות מחיפה והאזור, והוצגה
תערוכת עבודות של סטודנטים ואמנים מהשכונה.
˙ÈÏÎȯ„‡Â ˙È˙¯·Á ‰¯ÈÓ‡
הארחיפרחיטורה החלה כפעילות פורימית ספונטנית של סטודנטים באמצע שנות השישים
בהעדר תחרות ממשית )למעט העדלאידע הוותיקה של חולון(, והצליחה למשוך קהל גדול מכל
רחבי הארץ. ”זה היה מצע לאמירה חברתית, סטודנטיאלית ולא פחות מכך - אדריכלית,“ אומרת
רות ליאונוב, סטודנטית שנה ד‘ בפקולטה. היא וחברתה, ניצו פמיני, שיזמו את חידוש המסורת,
הצליחו לגייס את תמיכתן הגורפת של הנהלת הפקולטה ושל העירייה. ”בטכניון תמיד מדברים על
האירוע הזה בהמון נוסטלגיה,“ מוסיפה ליאונוב. ”המורים שלנו סיפרו לנו איך היו בונים מיצבים
בחצר של הטכניון הישן במשך שבועות ארוכים ומשמיעים ’ביטלס‘ בקולי קולות.“
È¯ÈÚ‰ ̘¯Ó‰Ó ˙˜˙˙‰
במסגרת ההכנות פרסמו שתי הסטודנטיות קול קורא לסטודנטים מהטכניון ומהמרכז האקדמי
ויצו חיפה. תנאי הקבלה היו פשוטים: רעיון מקורי ונכונות לעבודה קשה. הנושא שנבחר היה ”חיפה
מתחפשת“, במטרה לעודד את המשתתפים להציג את החיים בעיר במבט הומוריסטי וביקורתי.
המיצבים שנבחרו הציגו מונומנטים עירוניים, דמויות מהפוליטיקה המקומית והארצית וביקורת
על הקשר הרופס שבין העיר לבין הים. ”יש למשל מיצב של הר הכרמל שנהפך לגל, ומיצב ענקי
של ממגורות דגן שיונה בוקעת מתוכו,“ מסבירה ליאונוב. ”אנחנו יושבים בקריית
הטכניון ולא בעיר, ומדברים על עירוניות מבלי להיות חלק ממנה.“
ליאונוב מסבירה כי לארחיפרחיטורה יש ערך חברתי, עיצובי ומקצועי רב בעבור
הסטודנטים, הן מבחינת היכולת לתכנן ולבנות מיצב בקנה מידה אחד לאחד והן
מבחינת היכולת להתערות מחדש בחיי העיר ובשכונת
הדר, שחווה התעוררות מסוימת בשנים האחרונות.
כחלק מתפישה זו שולבו בתהלוכה גם אמנים מקומיים
וארגונים אחרים שפועלים בשכונה.
“רבים מבתי הספר לאדריכלות בארץ מעדיפים
להתמקד בתוככי עצמם, מבלי לתרום לסביבה
הבנויה הסמוכה להם. למעט ויצו חיפה והמחלקה
לארכיטקטורה בבצלאל, בתי הספר לאדריכלות
ממוקמים בתוך קמפוסים מבודדים ולא בתוך
המרקם העירוני. בעבר שכנה הפקולטה בטכניון
בבניין ההיסטורי בשכונת הדר בחיפה, אך בסוף
שנות השמונים היא עברה לקריית הטכניון ואז גם
נפסקה מסורת הארחיפרחיטורה.
”סטודנטים אינם מרגישים נוח בעיר הזאת,
ובורחים ממנה ברגע שהם יכולים - בין אם בסופי
שבוע ובין אם בתום הלימודים. אני חושבת
שאירועים כמו הארחיפרחיטורה יכולים לעזור בחיבור בין
הסטודנטים לחיפה ובהבנת הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים. בסופו של דבר,
יש פה גם מחמאה לעירייה שהחליטה בסופו של דבר לתת לנו גיבוי ולהוציא את
האירוע לדרך.“
ה ה כ נ ו ת ל א ר ח י פ ר ח י ט ו ר ה ב פ ק ו ל ט ה ל א ר כ י ט ק ט ו ר ה ו ב י נ ו י ע ר י ם ב ט כ נ י ו ן
’ ‘ א ר ח י פ ר ח י ט ו ר ה ‘ ‘ ב ס ו ף ש נ ו ת
ה ש י ש י ם - נ ו ס ט ל ג י ה ח י פ א י ת .
ב ת צ ל ו ם : ב ו ג ר י מ ח ז ו ר 9 6 9 1 ב פ ק ו ל ט ה
ה
ר
ו
ט
י
ח
ר
פ
י
ח
ר
א
ה
48...,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14 2,3,1