מגזין הטכניון | קיץ 2018

41 ס ר פרייזר סטודארט, חתן פרס נובל , התארח בטכניון 2016 בכימיה לשנת ונשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג”. סדרת ההרצאות נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארצות הברית ובקנדה כמחווה לפרופ’ יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא .2009 הטכניון בשנת סר סטודארט, כיום פרופסור באוניברסיטת נורת’ווסטרן, נולד בחווה בסקוטלנד בשנת , השלים את כל תאריו האקדמיים 1942 באוניברסיטת אדינבורו ומאז חקר ולימד בשורה הוכתר 2006 של אוניברסיטאות ומכונים. בשנת ר) על ידי אליזבת מלכת אנגליה, וב- ֵ לאביר (ס זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ברנרד 2016 פרינחה (הולנד) וז’אן-פייר סובאז’ (צרפת), על תכנון וייצור של מכונות מולקולריות זעירות. השלושה פיתחו מולקולות זעירות המבצעות משימות מוגדרות ויישמו טכנולוגיה זו ביצירת ננו-מכונית, שריר ביוני, מעלית זעירה ועוד. במסגרת הביקור נטע סר סטודארט עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון, שבה כבר עצים על ידי חתני פרס נובל 20- ניטעו כ שביקרו בטכניון. במעמד הנטיעה סיפר נשיא לא 1950 הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “בשנת היה במקום הזה כלום - רק הר - וכיום עומד כאן קמפוס חדש ומשגשג. אנחנו גאים על כך שהעץ הראשון שניטע על ידי נובליסט בטכניון הוא העץ של אלברט איינשטיין, הניצב מול בניין הטכניון ההיסטורי בהדר.” סר סטודארט הוסיף את חתימתו ל”קיר הנובליסטים” בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וקיבל תעודת חברות כבוד בחברה הישראלית לכימיה מנשיא החברה, פרופ’ אהוד קינן מהפקולטה לכימיה. לפני הרצאתו הוא נפגש לארוחת צוהריים עם דוקטורנטים מהפקולטה, פגישה שבמהלכה התפתחה שיחה מעניינת על מדע ועל קריירה אקדמית. בפתיחת ההרצאה הציג פרופ’ אפלויג את עמיתו ואמר: “עקבתי שנים רבות אחרי הקריירה שלך בעניין ובהתפעלות. בזכות מחקריך הפך הרעיון של מכונות מולקולריות מחלום ערטילאי לתחום שבו מפותחות מכונות זעירות המסוגלות לבצע משימות שונות ומגוונות. בנוסף על תרומתך האדירה למדע בסיסי הובלת גם יישומים חשובים, למשל את צמצום השימוש בציאניד לכריית זהב. הפרסים שקיבלת, ובראשם פרס נובל, מעידים על חשיבות פועלך - קריירה שכוללת הכשרה של דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים 450- יותר מ מאמרים מדעיים שזכו ביותר 1,100- ויותר מ ממאה אלף ציטוטים.” בהרצאתו דיבר סר סטודארט על התפתחותו של רעיון הקשר המכני - קשר בין מולקולות השזורות זו בזו כמו חוליות בשרשרת. קשר זה שונה מהותית מקשרים כימיים אחרים. הוא סיפר על יישומים של מכונות מולקולריות בתחומים כגון אלקטרוניקה ורפואה ודיבר על היופי ועל היצירתיות שבמדע הכימיה ועל ההנאה מחקירת הלא נודע. סר סטודארט מתח ביקורת על המוסדות האקדמיים באירופה, שבשל המבנה ההיררכי שלהם אינם מעודדים מספיק חברי סגל וחוקרים בראשית דרכם, ושיבח את האקדמיה האמריקאית. הוא הוסיף, “אתם בטכניון, ובמדינת ישראל בכלל, הצלחתם בקידום המדע ובטיפוח יצירתיות, ושלושת פרסי הנובל בכימיה שניתנו לחוקרי הטכניון הם הראיה לכך.” פרופ’ סטודארט מכין את השטח לנטיעת העץ לכבודו