מגזין הטכניון | קיץ 2018

כנסים 44 ״ כלים שפותחו לטובת הנדסת חלל עשויים לתרום רבות להבנה רפואית ולשיפור טיפולים רפואיים,״ כך אמר פרופ’ אפרים גוטמרק מאוניברסיטת למדעי התעופה 58- סינסינטי בכנס הישראלי השנתי ה ) שהתקיים באמצע חודש מרץ בתל IACAS והחלל ( אביב ובטכניון. פרופ’ גוטמרק, שהשלים בטכניון את שלושת תאריו האקדמיים, הוא כיום פרופסור להנדסת אווירונוטיקה וחלל ולרפואת אף-אוזן-גרון באוניברסיטת סינסינטי וחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה. הוא דיבר על יישומים ביו-רפואיים של תגליות בחקר האווירונוטיקה, ובהם טיפול חדשני בדום נשימה בשינה וניתוח מהפכני להשבת הדיבור לאנשים שלא יכלו לדבר במשך עשרות שנים. “הפרדיגמה הרפואית המסורתית,” אמר פרופ’ גוטמרק, “גורסת שתפקודו של איבר נגזר מצורתו, ולכן אם הצורה משתבשת ואי אפשר לשחזר אותה אין אפשרות לתקן את הנזק. אנחנו מבינים כיום שהדבר אינו נכון - למשל במקרה של פגיעה חמורה במיתרי הקול. בעבר היה נהוג להניח שתפקודם של מיתרי הקול תלוי בגמישותם, ואובדן גמישות זו הוא תהליך בלתי הפיך. אנחנו הראינו שהפרדיגמה הזאת שגויה ושאפשר להחזיר את מיתרי הקול לתפקוד על סמך עקרונות אווירודינמיים של הפרדת זרימה ואווירו-אקוסטיקה. האפשרות לרתום עקרונות אווירודינמיים לעולם הרפואה פותחת אפשרויות רבות ומרתקות.” נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הצטרף לדבריו ואמר כי המדע נעשה אינטר-דיסציפלינרי יותר ויותר וכי הטכניון פיתח מודל המבוסס על מרכזים ומכונים בין-תחומיים המשמשים מודל לאוניברסיטאות בעולם. את הכנס פתח משה מדינה, סמנכ”ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס . מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת 58- ה אווירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל”מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס בוושינגטון. אלוף (מיל’) עמוס ידלין, F -35 הקרב העתידי ראש אמ”ן לשעבר, סקר את “מאזן הביטחון הלאומי של ישראל - קריאה לאסטרטגיה כוללת” בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור. אסתי פשין, המובילה את מערך הסייבר בתעשייה האווירית, דיברה על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה. “מטוס הסילון המודרני הוא מרכז מידע מעופף,” אמרה פשין, “ופגיעותם של כלי טיס בהקשר של סייבר כבר הודגמה בעבר. מתקפות סייבר עשויות להוביל לתרחישים מסוכנים מאוד כגון עדכונים כוזבים לצוות הטיסה, החדרת פאניקה בקהל הנוסעים, שתילת תוכנה זדונית במטוס, שיבושים בטיסה ויצירת מטוס וירטואלי המטעה את תחנות הבקרה הקרקעיות. בנושא מורכב כל כך דרוש שיתוף פעולה ברמה הלאומית. חשוב ללמד את הטייסים איך המטוס עובד מבחינת סייבר. חשוב שהציבור הרחב ידע גם הוא שבשנים הקרובות הרגולציה בנושא הסייבר בטיסות תתהדק כי אין ברירה.” במסגרת מושב ייחודי של פרויקטים תעשייתיים, הכנס נתן במה להרצאות המציגות מהפכה בעולם התעופה: בוגר הטכניון ואדים ליידרמן תיאר את הטמעתו של ) בחברת אל על. “עולם 787 ה”דרימליינר” (בואינג התעופה הולך לעבר גמישות תפעולית, טווחי טיסה ארוכים וצמצום עלויות תפעול ו׳דרימליינר׳ הוא פאר מיפוי של לחצי האוויר ושל התרחבות דרכי הנשימה על . האזורים MR סמך צילום הקשיחים צבועים בכחול והאזורים הרכים באדום. באדיבות פרופ’ אפרים גוטמרק פרופ׳ אפרים גוטמרק ממיתרי הקול ועד למרחבי החלל