מגזין הטכניון | קיץ 2019

21 ח וקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים פיתחו פלטפורמה חדשנית להסעת תרופות בגוף ). החוקרים, פרופ’ אלחנדרו Drug delivery ( סוסניק והמסטרנט ולדי קושנירוב מלניצר, אימתו את המיקרו-מבנה של הפלטפורמה האמורה ) המתקדם TEM בת׳מיס - מיקרוסקופ האלקטרונים ( שהותקן בטכניון. הסעת תרופות בגוף היא אתגר רפואי שתפס תאוצה בשנים האחרונות בעקבות שילובה של ננוטכנולוגיה. הרעיון הבסיסי הוא לכידה (אנקפסולציה) של התרופה המיועדת בתוך חלקיקים ננומטריים הנושאים אותה לרקמה הפגועה ושם פורקים אותה ללא ירידת ריכוז קריטית ובלי לגרום נזק לרקמות בריאות. בדרך למימוש הקונספט האמור נדרשת הקהילייה המדעית להתמודד עם שורה של אתגרים מורכבים ובהם היצירה (סינתזה) של חלקיקים ננומטריים חדשים שיתאימו לתרופה. לדברי פרופ’ סוסניק, “החלקיקים האלה נדרשים להפגין כמה יכולות הכרחיות ובהן עמידות כימית, יציבות בסביבה ביולוגית והתכלות בגוף.” ייחודם של החלקיקים הננומטריים החדשים שפותחו במעבדתו של פרופ’ סוסניק טמון בשילוב של מרכיבים קרמיים ופולימריים. “למעשה אלה חלקיקים ננומטריים ) המשולבים עם פולימר, TiO 2( של תחמוצת טיטניום והם מציגים שילוב של תכונות כגון יציבות פיזיקלית גבוהה ויכולת אנקפסולציה של תרופות הידרופוביות (דוחות מים). בנוסף, השגנו שליטה מדויקת בגודלם ועד 26- של חלקיקים אלה בטווח גדלים רחב מאוד - מ ננומטר - הרלוונטי להצטברות מגוון רחב של רקמות 230 ואיברים בגוף.” החוקרים מצאו כי חלקיקים אלה רגישים לאולטרסאונד - תכונה המקנה להם משמעות רבה בחיסול תאי סרטן. “למעשה, מספיק עירור קצר של החלקיקים באמצעות אולטרסאונד טיפולי, הגורם ליצירת מולקולות בעלות יכולת חמצון גבוהה ביותר שהורגות כל תא שנמצא בסביבתן. במחקר הוכחה יעילות החלקיקים בטיפול בתאים האופייניים לסרטן ממאיר בילדים.” היעד הקליני של החוקרים הוא שימוש בטכנולוגיה החדשנית לטיפול במגוון רחב של גידולים סרטניים על ידי הכוונה ראשונית של החלקיקים לסרטן והקרנה באולטרסאונד ממוקד. בדרך זאת ניתן להקטין את תופעות הלוואי של הכימותרפיה הרגילה. עוד יישמו החוקרים את החלקיקים הננומטריים בלכידת התרופה ההידרופובית ניטזוקסניד ), המשמשת בטיפול בפרזיטים nitazoxanide ( ובזיהומים ויראליים בעיקר בילדים. לכידתן של מולקולות התרופה בחלקיקים המלאכותיים, כך התברר, הקנתה להן עמידות רבה לחום ולסביבה נוזלית. לדברי פרופ’ סוסניק, “כבר רשמנו בארצות הברית בקשת פטנט על הטכנולוגיה הזאת, ואנחנו מקווים שהצלחת הניסויים שלנו תוביל לניסויים פרה-קליניים שיאמתו את יעילותה הטיפולית.” המחקר נערך בתמיכתם של נציבות איחוד האירופי ומכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון ). החוקרים מודים לד”ר ירון קאופמן, ראש RBNI ( המרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בפקולטה, על הסיוע באפיון החלקיקים במיקרוסקופ ת׳מיס. ממוקדת הסעה פרופ’ אלחנדרו סוסניק ולדי קושנירוב מלניצר https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/adfm.201806146 למאמר: