מגזין הטכניון | קיץ 2019

בשל הרקע המשפחתי שלה עברה בסוף השנה הראשונה ללימודי מזרח אסיה. ”חשבתי להיות דיפלומטית או משהו כזה, והתמקדתי ביפן שהייתה אז מעצמה עולה. למדתי יפנית, השקעתי והתקבלתי לתוכנית חילופי סטודנטים ביפן. כתבתי לאבא בשמחה, אבל הוא כתב לי חזרה: את יודעת איך מתייחסים לנשים ביפן? כמו משרתות!” בייאושה כי רב היא פשוט קנתה זוג אופניים והחלה לשוטט בסביבה. יום אחד הגיעה במקרה לשדה תעופה קטן ובו בית ספר לטיסה. ”נכנסתי למשרד. ישב שם איש זקן ושאלתי אותו אם הם מלמדים רק טייסי קרב. הוא אמר שלא, הם מלמדים אזרחים שרוצים להיות טייסים. זה רק לבנים, שאלתי? לא, הוא אמר. יש גם בנות. ומה תנאי הקבלה? אם את יודעת אנגלית, זה מספיק. יופי, תרשום אותי בבקשה! רגע, זה עולה כסף. הרבה.” האיש ראה את האכזבה על פניה ואמר לה: רגע, יש לי רעיון. תעבדי כאן אצלנו, ועל כל עשר שעות עבודה תקבלי שעת טיסה. יינג קיבלה את ההצעה בשתי ידיים וכך צברה חמש שעות טיסה והמון ידע תאורטי. ”פתאום הבנתי איך פועל מטוס - מה שתמיד שאלתי את עצמי בטיסות בין טייוואן לאינדונזיה - והחלטתי ללמוד את תחום התעופה.” ד”ר יינג השלימה רישיון טיס וסיימה בקורנל תואר באווירונוטיקה, ומאז התקדמה והצליחה באקדמיה שנה עבדה בתפקידים בכירים 20 ובתעשייה. במשך - חברה Ampaire בבואינג, וכיום כאמור היא עובדת ב- המפתחת מטוס חשמלי חדשני המיועד לטיסות קצרות. בכנס, שבראשו עמד פרופ’ אמריטוס מוטי קרפל מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, הוצגו פרויקטים חדשניים מהתעשייה ונערכה תחרות בין פרויקטי הגמר של סטודנטים בפקולטה. 39 המהפכה השלישית בתעופה