מגזין הטכניון | קיץ 2020
35 EMBO חבר מהפקולטה פרופ״מ ירון פוקס EMBO לביולוגיה נבחר כחוקר צעיר ב- - הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הוא התקבל לרשימה היוקרתית על הישגיו ב”רתימת אפופטוזיס של תאי גזע לטובת חידוש רקמות”. פרופ”מ פוקס חוקר את תפקיד המוות התאי המתוכנן בתהליכים פיזיולוגיים. מחקריו סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים. על מחקריו השונים הוא זכה השנה בפרס קריל Sartorius מקרן וולף, בפרס דניאל שירן ובפרס הגדול של .2019 לרפואה רגנרטיבית ולתרפיה תאית לשנת & Science ) העניקה לו את AAAS האגודה האמריקאית לקידום המדע ( : Science הפרס על שורה של הישגים שהוא תיאר במאמר ב- “מוות תאי מתוכנן: אופקים טיפוליים”. יום המחקר בתארים מתקדמים סוללות וטורבינות: ב חודש ינואר, קיים הטכניון בפעם השלישית את יום המחקר למשתלמים ע”ש ג’ייקובס. האירוע, שבו מציגים סטודנטים לתארים מתקדמים את מחקריהם, נערך במסגרת בית הספר לתארים מתקדמים ע”ש אירווין וג’ואן ג’ייקובס. מגיסטרים, שנבחרו בימי מחקר יחידתיים 16- דוקטורנטים ו 42 מוקדמים, הציגו את מחקריהם ביום המחקר. שני צוותי שיפוט, אחד לדוקטורנטים ואחד למגיסטרים, בחן את הפוסטרים ובחרו את הזוכים. מהתוכנית דוד קייסר בקטגוריית הדוקטורנטים זכה במקום הראשון הבין-יחידתית לאנרגיה על עבודתו בנושא “טורבינת רוח מבוססת עילוי דינמי” בהנחיית פרופ’ דוד גרינבלט מהפקולטה להנדסת מכונות. לדברי חבר השופטים, בעבודה זו “מוצעות בפעם הראשונה טורבינות לסביבה אורבנית, שאפשר להציב על גגות; הן זולות, שקטות ויעילות בהרבה מאלה הקיימות”. מהתוכנית הבין-יחידתית לננו-מדעים עומר אדיר במקום השני זכה וננו-טכנולוגיה, המפתח בהנחיית פרופ”ח אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון מודל להפקת תאים סינתטיים המפעילים תאים אחרים באמצעות אור. מהפקולטה לפיזיקה, בהנחיית הדיל ח’מיס במקום השלישי זכתה פרופ”ח אריאל קפלן מהפקולטה לביולוגיה, על מדידה של תנועת נוקלאוזומים על די-אן-איי ברמת הנוקלאוזום הבודד. מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים תם שקד בציון לשבח זכה על עבודתו בהנחיית פרופ”ח אהרון שפרכר: פיתוח כלי רובוטי לסיתות אבן. מהפקולטה להנדסת ליאור לוי בתואר חביב הקהל זכה ביוטכנולוגיה ומזון על פיתוח מערכת ננומטרית א-תאית לאימונותרפיה של סרטן בהנחיית פרופ’ מרסל מחלוף. פבל ליפשיץ בקטגוריית המגיסטרים זכה במקום הראשון מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, על עבודתו בנושא פריצה למכשירים סלולריים באמצעות הסוללה שלהם בהנחיית פרופ”ח מרק זילברשטיין ופרופ”ח רונן טלמון. ועדת השיפוט ציינה כי “התרשמה מהתגלית החדשנית והתרומה לחברה ולקהילה הכלל- עולמית במציאת פרצות אבטחה הנובעות מסוללות במכשירים חכמים”. מהפקולטה למדע והנדסה של מוחמד סלימאן במקום השני זכה חומרים על עבודתו “אלקטרוניקה קוונטית גמישה” בהנחיית ד”ר יכין עברי. מהפקולטה להנדסת דינה מוחא במקום השלישי זכו שניים: ביוטכנולוגיה ומזון, בהנחיית ד”ר עומר יחזקאלי, ״מערכות פוטואלקטרוכימיות מבוססות אנזימיים המשמשות לתהליכים מהפקולטה להנדסת מכונות צבר דולב פוטוביוקטליטיים”; ו על עבודתו בהנחיית פרופ’ ענת פישר, “מיצוי מידות מסריקות תלת-ממדיות של יד לתכנון ומידול פרוטזת-יד באמצעות למידה מהפקולטה להנדסת גל חן עמוקה״. בתואר חביב הקהל זכתה ביוטכנולוגיה ומזון, בהנחיית פרופ”ח אבי שרודר, “שימוש בתאים מלאכותיים ברקמות פגועות כדי לעודד היווצרות כלי דם חדשים״. פבל ליפשיץ דוד קייסר מיטיבה הנדסה , דיקנית הפקולטה להנדסה פרופ’ שולמית לבנברג . הפרס 2019 ביו-רפואית, זכתה בפרס ברונו לשנת . פרופ’ לבנברג 2020 ניתן לה בטקסשהתקיים בינואר עוסקת בהנדסת רקמות באמצעות תאי גזע ויצירת כלי דם ברקמות המהונדסות. מחקריה מדגימים את השפעת הכוחות המכניים על התמיינות תאי הגזע ברקמה ועל הכיוון של כלי הדם הנוצרים בה. באחד המחקרים האחרונים שלה היא הצליחה לשקם חוט שדרה פגוע בחולדות משותקות, וכך להשיב להן את יכולת ההליכה. 50 פרופ’ לבנברג זכתה בפרסים רבים ובהם פרס קריל ונבחרה לרשימת . בשנה שעברה 2006 המדענים המובילים של סיינטיפיק אמריקן בשנת היא זכתה בפרס רפפורט, הניתן על מחקר רפואי או ביו-רפואי שיש לו השלכות טיפוליות ויישומיות לטובת האנושות. פרס ברונו ניתן מקרן יד על כישרון ויצירתיות יוצאי 50 הנדיב למדענים ולחוקרים ישראלים עד גיל דופן ועל פוטנציאל לפריצות דרך משמעותיות בתחומיהם.
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==